מס' הדירקטורים מהציבור בחברות הממשלתיות יזנק ב-50%

עד כה מונו 120 דירקטורים מתוך 500 מומלצי רשות החברות הממשלתיות ■ שני השרים שסירבו למנות מועמדים הם בנט ושלום

נפתלי בנט / צילום: שלומי יוסף
נפתלי בנט / צילום: שלומי יוסף

מספר הדירקטורים מטעם הציבור בחברות הממשלתיות צפוי לזנק בכמעט 50% מאז הפעלת תוכנית "נבחרת הדירקטורים" של רשות החברות הממשלתיות. לפי נתונים שפרסמה היום הרשות, במלאות שנה להפעלת התוכנית מונו עד כה 120 דירקטורים מתוך 500 המועמדים שנבחרו לרשימת מומלצי הרשות.

מספר הדירקטורים שימונו עד סוף השנה יגיע למעל 150, כך צופים ברשות. במועצות המנהלים של החברות הממשלתיות שמורים כ-450 מקומות לדירקטורים מטעם הציבור. הקמת נבחרת הדירקטורים נועדה לספק מאגר מועמדים בעלי כישורים ניהוליים ופיננסיים נאותים לחברות הממשלתיות, שהפכו במשך השנים לזירת מינויי המקורבים המועדפת על השרים.

על רקע זה לוותה הקמת הנבחרת בהתנגדות עזה מצד חלק מהשרים. ההתנגדות פחתה בעקבות חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, שפסק כי השרים אינם מחויבים שמינוי מועמדים מתוך הנבחרת אולם במקרה שיבחרו במועמד חיצוני יוטל עליהם הנטל להראות כי הוא כשיר לתפקיד.

עד כה הסכימו כל שרי הממשלה - למעט שניים - למנות מועמדים שהומלצו על ידי רשות החברות מתוך הנבחרת. שני השרים הסרבנים הם שר הכלכלה ומנהיג הבית היהודי נפתלי בנט ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה, המים הנגב והגליל והשר לפיתוח אזורי סילבן שלום.

יצוין, כי חלק מניסיונותיו של שלום למנות אישים בעלי זיקה פוליטית לתפקידי מפתח בחברות הממשלתיות שכפופות למשרדו טורפדו על ידי ועדת ברנר לבדיקת כשירות המינויים בשירות הציבורי. על פי נתוני רשות החברות פסלה ועדת ברנר רק 3% מבין מועמדי הנבחרת. לפני הקמת הנבחרת פסלה הוועדה שליש מהמועמדים שהוצגו לה.

מינוי דירקטורים בעלי כישורים במקומם של דירקטורים בעלי קשרים הוא אחד הצעדים שבאמצעותו מקווה מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב לשפר את התוצאות הכספיות של החברות. החברות המעסיקות כ-58 אלף עובדים רשמו ב-2013 הפסד מצטבר של מיליארד שקל, על הכנסות כוללות של 67 מיליארד שקלים. יוגב הציב כיעד להעביר את החברות לרווחיות תפעולית של 5%-10% ממחזור המכירות בתוך שלוש שנים.

כמה מקומות מאוישים בדירקטוריונים
 כמה מקומות מאוישים בדירקטוריונים