ההסתדרות: "מוקדם לדבר על התקדמות. איום השביתה בתוקף"

מתחדש המו"מ בין האוצר להסתדרות וארגוני המעסיקים, בעקבות פגישה משולשת שנערכה היום (ה') בין שר האוצר יאיר לפיד, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים צביקה אורן.

הפגישה נערכה על רקע הודעת ההסתדרות, כי בכוונתה להשבית את המשק החל מיום ראשון הבא, 7 בדצמבר, בדרישה להעלאת שכר המינימום מ-4,300 ל-5,300 שקל וצמצום תופעת עובדי הקבלן.

בתום הפגישה אמרו בהסתדרות, כי "מוקדם עדיין לדבר על התקדמות. איום השביתה עדיין בתוקף". מהאוצר נמסר, כי בפגישה סוכם על המשך הדיונים במסגרת צוותי עבודה מצומצמים שייפגשו כבר הערב לפגישה ראשונה.

לפיד אמר כי הוא אינו רואה שום צורך להשבית כרגע את כל המשק ולפגוע "הן בציבור והן בכלכלה". לפיד ציין כי המשק נמצא כרגע בהתאוששות לאחר מבצע צוק איתן, וטען כי "שביתה כעת היא חוסר אחריות לאומית".

אחד המשתתפים בפגישה העריך, כי ניסנקורן חושש שהשבתה כללית של המשק תחדש את היוזמה לחקיקת החוק האוסר על השבתת שירותים חיוניים.

לפיד, שלווה בפגישה על ידי מנכ"לית המשרד יעל אנדורן והממונה על השכר באוצר קובי אמסלם, חזר על עמדתו, שלפיה יהיה מוכן להעלאה משמעותית בשכר המינימום בתנאי שהדבר לא יביא לפריצת מסגרת התקציב. כפי שנחשף ב"גלובס", מעריך הממונה על השכר כי כל העלאה של 200 שקל בשכר המינימום תגדיל את הוצאות המדינה בכמיליארד שקל. משום כך דורשים באוצר להחריג מהעלאה את העובדים המשתכרים מעל 6,000 שקל - ובאופן זה לצמצם את העלות התקציבית של כל 200 שקל נוספים ל-150 מיליון שקל.

אמסלם התבטא היום בזכות הגדלת מענקי העבודה, משום שבדרך זו העלות הנוספת איננה מתגלגלת על כתפי המעסיקים הפרטיים. אמסלם טען, כי העלאת שכר המינימום לבדה תפגע במעסיקים הפרטיים פגיעה כפולה: הן בהגדלת עלויות השכר והן כתוצאה מהעלאת המסים שתתחייב כדי לשמור על מסגרת התקציב. על פי נתוני הממונה על השכר, 40% מעובדי משרדי הממשלה מקבלים שכר מינימום, אך בצירוף תוספות שכר נוספות, שאינן נכללות בשכר הבסיס, מגיעה ההכנסה החודשית הכוללת שלהם ליותר מ-11 אלף שקל בחודש.