"לא מעניין את הרופאים כלום אחרי שהעבירו שעון"

תאריך: 29.8.2013

הנושא: הגדלת המימון במערכת הציבורית באמצעות מודלים שונים של שירותי רפואה פרטיים (שר"פ)

פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל איכילוב: "אנחנו לא נלחמים על השר"פ בשביל הכסף. אנחנו רוצים שהכספים של הביטוחים המשלימים יתועלו בצורה נכונה, על מנת להציל את האשפוז הציבורי, שהוא עדיין נכס. אני רוצה להשיג את הכסף דרך הביטוחים על מנת לשמר את ההון במערכת הציבורית, על מנת לטפח את הדור המבטיח של העתיד, לאפשר להם חיים מקצועיים, אקדמיים וקרייריסטיים רק במערכת הציבורית. הביטוחים המשלימים יכולים להיות אנרגיה מחדשת, אבל היום הם 'מערכת משמידה'. אני חי את זה יום-יום, רואה את הרופאים שלי כל יום במיון, ועוד שנה עד חמש שנים הם יצביעו ברגליים. אני משקיע היום 25 מיליון שקל בשנה במניעת בריחת רופאים ואחיות לאסותא. אנחנו מדממים כל הזמן לכיוון המערכת הפרטית. אפילו אצלי באיכילוב, יש חדר ניתוח שחצי מהשבוע הוא סגור כי אין לי מספיק צוות לאייש אותו. זו נטישה".

"80% מההכנסה של רוב הרופאים הבכירים מגיעה היום מהמערכת הפרטית. הם צריכים להיות קדושים כדי לעשות ההיפך, והם אלה שמחנכים את הדור הצעיר. הרופאים רוצים איכות חיים, הם רוצים לרדת בהיקף המשרה ולעבוד רק במערכת הפרטית. יש קושי למצוא מנהלי מחלקות היום שהם גם אקדמאים שעוסקים במחקר וגם קלינאים. אין היו ם מועמדים לנהל מחלקות אורתופדיות בארץ. בכירורגיה מתחיל להיות קשה גם כן. אנשים עושים לעצמם, הולכים לאיפה שהכסף ואיכות החיים נמצאים. הדור הצעיר מתוסכל, רואה את המודל שלו, הרופא הבכיר, ורץ ישר בעקבותיו. וזה רע מאוד לחינוך שלהם. על כל זה באה שביתת הרופאים שהחמירה את תחושות התסכול והניכור במערכת הציבורית. חשבו שהשביתה הזו תחולל שינוי. שעון הנוכחות רק מעורר תסכול, לא מעניין את הרופא יותר כלום אחרי שהוא העביר שעון. בשלוש נופל להם האזמל מהיד".

ברבש מציג את תוכניתו: "אני מבקש שתמליצו על בחירת רופא לכולם בבוקר בחינם, בערב במימון ביטוחים משלימים וחברות ביטוח פרטיות. שהזכות תהיה מוגבלת בבחירת רופא בתוך ביה"ח הציבורי. המטרה שלי היא לא כסף, אלא למצוא דרך להציל את מערכת הבריאות הציבורית. אני לא יכול לתת לכולם לעשות שר"פ באסותא. אם רופא הוא פול טיימר, הוא עושה את זה רק אצלי. אסותא לא ייפגע, מה שייפגע זה השכר. זה יקטין את הלחץ על בחירת רופא אחר הצהריים. התחרות בין המנתחים תהיה ברגע שנפתח עוד גוף שמפעיל שר"פ, ובאותו רגע התעריפים המטורפים שמתחוללים יירדו משמעותית. זה יפחית את המחירים בפרטי, וזה יקטין את הוצאת הביטוחים כי הביטוחים ישלמו פחות למנתחים. זה פקטור מקטין ולא מגדיל".

פרופ' גבי בן נון: נניח שהאוצר ייתן כסף בוודאות ותקבל אותו ישירות ולא דרך הביטוחים. תסביר לי כאיש ציבור שהמערכת הציבורית הייתה מאוד חשובה לו, למה זה לא מקובל עליך?

פרופ' ברבש: "בגלל חוסר האמינות. אני לא מאמין וגם אתה אמור לא להאמין לאור הניסיון העשיר שלך".

ד"ר שולי ברמלי, ביה"ס לבריאות הציבור באונ' חיפה: "מה קורה כשיש מקרה שהסתבך במסלול הציבורי אחר הצהריים שמצריך התערבות של מנתח בכיר?"

פרופ' ברבש: "אם יש רק בכיר אחד במחלקה אחר הצהריים, מפסיקים את הפעילות הבלתי דחופה אחר הצהריים (שנעשית בתשלום) ומכניסים את החולה הדחוף".

עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי: "אם נחליט לבטל את הביטוחים המשלימים ולבצר חומות סיניות כך שמי שרוצה פרטי יעשה ביטוח פרטי, זה יפתור את הבעיה?"

פרופ' ברבש: "לא, המערכת הפרטית תמשיך".

ערן פוליצר, נציג בנק ישראל: אחת הבעיות הגדולות בהפעלת המערכת אחר הצהריים היא השכר לצוות. איך תתמודד איתה?"

פרופ' ברבש: "זו בעיה שנצטרך להתמודד איתה, שלא הייתה בעבר. רוח הצוות של היום היא לא כמו של שנת 2002. אם נבוא עם בחירת רופא למערכת, הצוות לא יהיה כזה קואופרטיבי כמו בפעם שעברה. נצטרך לחשוב איך לטפל בצוות. היום זה בזעיר אנפין וזו לא בעיה, אבל תהיה בעיה בהמשך".

ד"ר עזיז דראושה, מנהל חדר המיון בבי"ח הדסה: "אי אפשר ליישם את מודל בחירת הרופא ללא שר"פ אלא באמצעות פול טיימרס (רופא בשכר של כ-100 אלף שקל בחודש שמתחייב לעבודה ציבורית בלבד)?"

פרופ' ברבש: "אפשר, אבל אני מזכיר לך שלהגיד לרופא 'תפסיק לעבוד באסותא', הוא יצחק צחוק צבאי קצר ויגיד 'שמעתי עליך'. אני יודע שיש התנגדות של ברלוביץ (מנהל ביה"ח וולפסון) אבל הוא עושה טעות, לדעתי, בהתנגדותו".

יעל גרמן: "ברלוביץ מתנגד לזה אידיאולוגית, במנותק מהפוזיציה שלו בבית החולים וולפסון".

פרופ' ברבש: "יותר משזה סיכון, זה סיכוי לפריפריה. הייתי עושה בפריפריה רכש של רופאים בכירים טובים שיודעים לדבר עם החולה. כאלה שיודעים להעריך את האדם מאחורי הסכין. לכל בי"ח, בעיקר בפריפריה, יש אפשרות להיבנות מבחירת הרופא על ידי הבאת רופא איכותי למערכת".

ניר קידר, משרד הבריאות: "מה היקף הרופאים שעובדים אצלך והולכים אחר הצהריים לאסותא?"

פרופ' ברבש: "לא יודע, יש אצלי 1,150 רופאים, ביניהם מאות כירורגים".

קידר: "כמה עזבו למערכת הפרטית?"

פרופ' ברבש: "בשנתיים האחרונות עזבו אותנו 10 רופאים לטובת המערכת הפרטית, ומאז 2011 עזבו 31 אחיות חדר ניתוח".

קידר: "מהו לפי דעתך שכר ראוי?"

פרופ' ברבש: "רופאים יסתפקו בשכר של 50% פחות (מהכנסתם במערכת הפרטית) כדי להישאר במערכת הציבורית. זה כמובן תלוי במקצוע הרפואי".

שירה גרינברג, נציגת האוצר: "אתה לא חושש שהשר"פ רק יעצים את המחסור ברופאים? הרי אנשים נוטים ללכת למקצועות שאפשר להרוויח בהם יותר, אז עם השר"פ אף אחד לא ירצה להיות רופא פנימי או גריאטרי".

פרופ' ברבש: "בכל מקום יש פערי השתכרות, ואת לא תחסלי אותם. הם קיימים בכל מקום בעולם. השר"פ לא יעצים את הפערים, והאלטרנטיבה היא שהכסף ישאב עוד ועוד רופאים למערכת הפרטית".

גרינברג: "האם הצעדים שאנחנו מתכננים לריסון הרפואה הפרטית יכולים לעזור לדעתך?"

פרופ' ברבש: "אני מאמין ביכולת שלכם לרסן מול צונאמי הכסף שזורם שם. אבל אני רוצה להציל את המערכת שלי שנמוגה מול הפרטית, וריסון המערכת הפרטית זה לא מה שיציל את המערכת שלי ויאפשר לה להתחרות בפרטית".

עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית ההסתדרות הרפואית: "אתה מציג מודל שלפיו 10% מהרופאים הם 'פול טיימרים', שהם יבנו את המערכת הציבורית, כלומר 90% מהמערכת יישאר כמו שהוא היום, באותו מצב. מצד אחד אתה מסביר פה מדם לבך שהמערכת עומדת בפני קריסה ושההון הולך למערכת הפרטית, אבל מצד שני אתה נותן פה פתרון רק לכוכבים. איך זה יהווה את הפתרון? הסיכוי שלי להיות בין הכוכבים הוא אחד לעשר. איך זה יעבוד?"

פרופ' ברבש: "אני מדבר על שינוי של הפרדיגמה, של האווירה. היום העתיד הוא לא במערכת הציבורית. אני רוצה שאנשים ירגישו שהסיכוי שלהם להתפתח הוא בציבורית. אם אחד כמו פרופ' יוסף קלאוזנר יחליט לעבוד רק בציבורית בפחות כסף ממה שהוא מרוויח בפרטי, יהיו עוד עשרים שיבואו אחריו שנמצא להם פתרון. זה סוחף את האנשים על ידי המנהיגים שלהם, וזה שינוי 'מהותי באווירה של המערכת הציבורית".

 מה המליצה ועדת גרמן בעניין השרפ 30.11.14

 זמני ההמתנה בבתי החולים הציבוריים