רובנו מכירים את כל אותם אספני מתכות העוברים ברחבי הערים ולצדי הדרכים, מעמיסים תנורים ישנים וחתיכות ברזל ישנות על הרכבים ונוסעים לדרכם. אספנות המתכות מפרנסת אלפים בישראל. בשיאה של התופעה פורסמו מקרים שבהם תמרורים נעקרו ממקומם באזור הדרום, והחשד היה שנלקחו על-ידי אספני מתכות.
היום כבר ידוע לרבים שאותן מתכות משומשות מיוצאות בדרך-כלל לחו"ל דרך הנמלים, ושמחזורי המכירות בתעשיית מיחזור המתכות מגיעים למיליארדים בכל שנה. חלק גדול מהכסף הזה אינו מדווח לרשות המסים.
המקרה של ארנון פרי, שהורשע לאחרונה בהונאת מע"מ בהיקף של 26 מיליון שקל, בקשר עם חשבוניות מזויפות בהיקף של 171 מיליון שקל, מראה משהו על היקפה של התעשייה, ומוכיח שאפשר לגלגל הון עצום מאיסוף מתכות. אך האם בעוד דור יפסיקו ההורים לאחל לילדיהם שיהיו רופאים, מתכנתים או עורכי דין - ויקוו שהילד יגדל להיות אספן מתכות? לפי סיפורו של פרי, כנראה שהתשובה לכך עדיין שלילית. בשבוע שעבר נגזרו על פרי 4 שנות מאסר.
ארנון פרי הוא בעליה של חברת פרימטלס, שעוסקת ברכישת פסולת מתכת ומכירתה לחו"ל. פרימטלס, שמושבה באזור, היא אחת מ-4 חברות שהחזיק פרי לאורך השנים.
לפי הכרעת הדין, פרי פיתח שיטה לפיה הוא פותח וסוגר חברה מדי שנתיים. מטרתן של 3 החברות הנוספות שהקים פרי הייתה להתקשר בעסקאות עם חברת פרימטלס, להוציא לה חשבוניות על עסקאות שערך - ולהיעלם.
פרי וחברותיו הורשעו בכך שערכו עסקאות לרכישת פסולת מתכת, במסגרתן הוצאו להן 592 חשבוניות פיקטיביות בסך של לא פחות מ-171 מיליון שקל מחברות שמושבן בחברון ובכפר יאטה שבשטחים. סכום המע"מ הגלום בעסקאות הוא כ-26 מיליון שקל. פרי והחברות הורשעו בהכללתן של החשבוניות הפיקטיביות בספריהם ובדיווחיהם.
בהמשך הסב פרי את העסקאות בין החברות שהקים לחברת פרימטלס, והחברות אף הוציאו חשבוניות בסכומי החשבוניות המזויפות לפרימטלס, שהזדכתה על המע"מ שנתקבל בעסקאות עם אותן חברות. בסופו של תהליך יצא פרי עם החזר מע"מ שלא שולם בגובה 26 מיליון שקל.
חברת פרימטלס הייתה אמורה "לצאת נקייה" מהעסקאות משום שקיבלה חשבונית אמיתיות מחברותיו האחרות של פרי.
את החברות האחרות שהיו "מוכתמות" בקבלת החשבוניות הפיקטיביות מהספקים, כאמור, נהג פרי לסגור מדי שנתיים, ובכך היה אמור "להיקבר" עניין החשבוניות הפיקטיביות, לפני שרשות המסים תזהה את התרגיל.
השופטת דניאלה שריזלי מבית המשפט השלום בתל-אביב הרשיעה את פרי ואת החברות. לגבי פרי פסקה השופטת כי "כמנהלן הפעיל של החברות, פרי היה מעורב באופן אישי ואקטיבי בכל ההליכים המסחריים והחשבונאיים, יזם את מכירת הסחורות, ערך אישית את ההסכמים... ומודע היה לכזב שבחשבוניות".
עוד פסקה השופטת כי פרי "אחראי אישית לקבלת החשבוניות הפיקטיביות, להכללתן בספרי החברות... ולדרישת המע"מ על-ידי פרימטלס שלא כדין".
האם התנהלותו של פרי מעידה על אישיותו - או שמא מדובר בסטנדרט בענף מיחזור המתכות? זאת לא נדע. אך השופטת ציינה בגזר הדין את הפער הבלתי מוסבר בין אישיותו המרשימה של פרי לבין העבירות שבהן הורשע.
"התרשמתי באופן בלתי אמצעי מאישיותו של הנאשם, מהשקט והתרבות שאפיינו אותו, מנעימות-הליכותיו ומהדרך המאוזנת שבה סקר, צעד אחר צעד, את הנושאים הקשורים בניהול עסקיו הנרחבים, לרבות יחסי הגומלין בין החברות השונות שבראשן עמד, ולרבות קשריו העסקיים עם ספקים", דברי השופטת. "יחד עם זאת, מסיבות שקשה לי להבינן ולהשיגן, איבד הנאשם בלמים מוסריים, שלח ידו במירמה והידרדר לעבריינות מס חמורה", פסקה.
השופטת גזרה על פרי 4 שנות מאסר בפועל, 22 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בגובה 1.2 מיליון שקל. כמו כן פסקה לחברת פרימטלס קנס של 100 אלף שקל.
את האישום הגישו עורכי הדין אורי שפיגל ואסתי ששון מהיחידה לתיקים מיוחדים ברשות המסים. את פרי והחברות ייצגו עורכי הדין נבות תל-צור, שמואל קליין וירון ליפשס.
מרשות המסים נמסר כי בנוסף לקנסות שהושתו בהליך הפלילי, הוציאה הרשות לפרי שומה במסגרת ההליך האזרחי אשר ננקט בעניינו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
