איכות השלטון: לבדוק התנהלות היועמ"ש וינשטיין בתיק דנציגר

תחקיר "המקור" אמש העלה ממצאים מדאיגים על הדרך שבה התנהלה לכאורה חקירתו של שופט העליון יורם דנציגר לגבי קשריו עם שלומי לחיאני ■ איכות השלטון מבקשת מנציבת הביקורת על התביעה, הילה גרסטל, לפתוח בבדיקה בעניין

יורם דנציגר / צלם: איל יצהר
יורם דנציגר / צלם: איל יצהר

תחקיר שפורסם אמש (ד') בתוכנית "המקור" בערוץ 10, מעלה ממצאים מדאיגים לגבי הדרך שבה התנהלה לכאורה חקירתו של שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, שנחקר בעניין קשריו עם שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים לשעבר.

דנציגר נחקר כעד בפרשה שבה עלה חשד לכך שלא גבה שכר-טרחה בתיק שבו טיפל עבור לחיאני, ובתמורה קיבל לטיפול משרדו 3 תיקים של עיריית בת-ים, בשעה שהיה עורך דין פרטי. בתיקים אלה נגבה שכר-טרחה במאות אלפי שקלים.

התחקיר, שנערך על-ידי רביב דרוקר, מעלה שורה של ליקויים לכאורה בחקירה, שיוצרים את הרושם שדווקא שופט בית המשפט העליון, מי שאמור להוות שומר הסף של עיקרון השוויון בפני החוק, זכה ליחס מיטיב כנחקר באופן בלתי תקין.

בין היתר, זכה השופט דנציגר לכאורה לגרוס את טיוטת עדותו לאחר שהכניס בה תיקונים. כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, התערב לכאורה כדי לשנות את עילת סגירת התיק נגדו. כזכור, וינשטיין החליט לסגור את התיק נגד דנציגר בעילה של חוסר אשמה - ולא בשל חוסר ראיות כפי שהמליץ פרקליט המדינה דאז, משה לדור.

בתגובה קראה היום (ה') התנועה לאיכות השלטון לנציבת הביקורת על מערך התביעה, השופטת בדימוס הילה גרסטל, לפתוח בבדיקה בעניין.

שופט איננו אחד האדם. במובנים רבים, זוהי גישת מערכת המשפט בישראל. גישתה של מערכת המשפט מתבטאת, לדוגמה, בצורה שבה נדרשים עורכי הדין לפנות לשופטים, באופן שבו יושבים השופטים באולמות ובכללי האתיקה המחמירים החלים על שופטים. אך האם המעמד הרם של שופט אמור להעניק לו פריבילגיות כחשוד בחקירה? לדעת פרקליטות המדינה ודנציגר עצמו, מסתבר, התשובה לכך היא בחיוב.

מתחקיר "המקור" עולה כי השופט דנציגר, כשנחקר, זכה לשורת הטבות, בין היתר בכך שהחקירות שנחקר נערכו במשרדו ולא בתחנת המשטרה, כאחד האדם; כמו כן, התחקיר מעלה כי השופט זכה להיחקר בשלבים הראשונים לחקירה כעד, אף שבפרקליטות סברו כי היה בסיס לחקרו כחשוד. לבסוף, הוזהר לכאורה השופט, כשם שמזהירים חשוד אבל "מחוץ לעדות", כדי שלא לגרום לשופט מבוכה ולאלץ אותו להשעות את עצמו בעקבות הגדרתו כחשוד.

"שתי עדויותיו הראשונות של השופט (ב-8.3.11, וב-5.4.11) ניתנו בבית המשפט העליון, כאשר בנוהל תקדימי החוקרים מזהירים את השופט בעל-פה ומחוץ לעדות כך שיישמרו זכויותיו", כלשון התחקיר.

עוד נטען בתחקיר כי דנציגר זכה לכך שלא תוקלט עדותו, שוב - בניגוד לנוהג, ולכך שלא תישמר הטיוטה הראשונה שבה נרשמו הדברים שאמר. "השופט קרא את עדויותיו אחרי שנכתבו ותיקן אותן בכתב-ידו על גבי הטופס. תיקוניו של השופט מוקלדים לתוך טופס חדש. עד כאן הכול תקין ושיגרתי, אבל אז השופט גרס את הטפסים המקוריים, עם התיקונים בכתב-יד במגרסה שבמשרדו", לשון התחקיר. המקובל הוא שהטיוטה שעליה מעיר חשוד נשמרת בתיק, כדי שניתן יהיה לראות את התיקונים שהוכנסו בהמשך.

עוד עולה מהתחקיר כי עו"ד דנה נאמן מפרקליטות המדינה הכינה, לכאורה בניגוד לדעתה, חוות-דעת הממליצה לסגור את תיק החקירה נגד דנציגר "מחוסר אשמה", לאחר שקודם לכן הכינה לכאורה חוות-דעת קודמת לסגירת התיק "מחוסר ראיות". בפתח חוות-הדעת השניה כתבה: "אבקש להדגיש שמסמך זה אינו משקף את דעתי". מאוחר יותר הועברה עו"ד נאמן לשמש כעוזרת של היועץ ויינשטיין.

כאמור, התנועה לאיכות השלטון פנתה היום לנציבת התלונות על מערך התביעה, בקריאה לפתוח בבדיקה של התנהלות החקירה. "אנו קוראים לנציבה לבחון את ממצאי תחקירו הנ"ל של רביב דרוקר בתוכנית 'המקור' בעניין אופן התנהלות המשטרה והפרקליטות והליך קבלת ההחלטות של היועמ"ש יהודה ויינשטיין, ובפרט ההחלטה בעניין סגירת תיק החקירה כנגד כבוד השופט דנציגר, זאת נוכח חומרת הטענות והחשדות העולים מן התחקיר, ובפרט החשש לכאורה למשוא-פנים, וכן על רקע סדרת ההחלטות השנויות במחלוקת אשר הובאו לעיל", נכתב בפנייה.