גבאי: כל האלופים שפרשו מצה"ל משווקים נשק בחו"ל ועושים כסף

שידור חי מוועידת ישראל לעסקים ■ אמיר לוי: "הצבא משלם 6 מיליארד ש' גמלאות לאנשים לפני גיל 67" ■ מנכ"ל מש' הביטחון נגד הקיצוץ: "חמאס ודאע"ש לא יוצאים לפגרת בחירות"; ח"כ בר לב: "חמאס קטנים, חלשים ופרימיטיביים"

פאנל תקציב הביטחון כמקרה מבחן  / צילום: תמר מצפי
פאנל תקציב הביטחון כמקרה מבחן / צילום: תמר מצפי

"מדינה כעסק: תקציב הביטחון כמקרה מבחן" - זהו שם הפאנל שהתקיים היום (א') בוועידת ישראל לעסקים 2014, שדן בנושא תקציב הביטחון על רקע הדרישות לקצצו.

"הצבא יצטרך להשתנות", אמר מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל. "המלחמה היא כבר לא צבאות מול צבאות. הלחימה יותר מורכבת ויותר ארוכה. נכון, אין איום קיומי על מדינת ישראל, אבל היא תחייב אותנו להיערך בהתאם. הפאנל הזה נקרא 'מדינה כעסק'; זה לא נכון כי כשעסק פושט רגל הוא הולך לבית משפט וזהו. כשמדינה פושטת רגל... היא לא יכולה לעשות את זה".

הראל טען כי לא ניתן לקצץ בתקציב הביטחון ואמר: "על מה אני בא לסנגר פה? על תקציב הביטחון, לא על דבר כזה או אחר. לא חמאס ולא דאע"ש ולא אף אחד יוצא לפגרת בחירות. אנחנו צריכים להיערך לאיומים שיש כבר עכשיו".

הראל התייחס לתשלומי הגמלאות בצה"ל ואמר: "תשלומי גמלאות לנכים ואלמנות זה תקציב חברתי. אנחנו מוכנים להוציא את תשלומי הגמלאות מצה"ל. למה זה צריך להיות אצלנו? זה מנפח את תקציב הביטחון".

הראל התייחס להעברת בסיסי צה"ל לנגב ואמר: "מדינת ישראל הגיעה להחלטה אדירה ומלאת חזון שהיא רוצה לפתח את הנגב וחוד החנית בירידה לנגב הוא צה"ל. ביום רביעי פגשתי את כל ראשי החברות הרב-לאומיות שאמורות להיות שותפות למהלך. אמרו לי כולם: מה המעבר הזה קשור לצה"ל? מדוע אתה עושה את הישיבה הזאת אצלך? כיצד הדברים כרוכים בתקציב הביטחון?

"תקציב הביטחון הפך לקופה האלטרנטיבית של האוצר, קופה ב' של האוצר. יש בעיה ברווחה או בבריאות? ניקח מהביטחון. המעבר לנגב הוא פרויקט לאומי. ברור מה כל משרד נותן כדי לממש את החלטת הממשלה על המעבר דרומה. אז כיצד באים ואומרים לי שכל התקציב למעבר כלול בתקציב הביטחון? מתייחסים אלינו כאל מלון טורקי, 'הכל כלול'. זה פרויקט לאומי. אם רוצים לממש אותו, אז לא במסגרת תקציב הביטחון".

"יש מקום להתייעלות"

אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר, שמע את הראל ואמר שאפשר, למשל, להעלות את גיל הפרישה בצה"ל: צריך הירתמות של מערכת הביטחון, למשל בתוך תקציב הביטחון - "6 מיליארד שקל מתוך 7 מיליארד זה גמלאות לאנשים שלא הגיעו לגיל 67. בואו נוביל שינוי".

לוי אמר גם ש"למערכת הביטחון ולמשרד הביטחון יש גם אחריות לכלכלת ישראל וכולנו אזרחים כאן ומבינים באיזו סביבה אנו חיים. הגיע הזמן שמערכת הביטחון תבין שגם לה יש אחריות לסיטואציה שבה אנו נמצאים. אי אפשר לטפל במצוקת הדיור בלי הגדלת היצע הקרקעות ואי אפשר להרחיב היצע בלי פינוי קרקעות והעברת בסיסים לנגב. במערכת הביטחון יש מקום להתייעלות".

לוי התייחס גם לטענות שהעלה הראל על תקציב הגמלאות של צה"ל ואמר שגם שם יש מקום רב להתייעלות: "נכנסו לאגף השיקום במשרד הביטחון אוכלוסיות שלא צריכות להיות שם. חייל שעשה תאונת דרכים שבה נהרגו אנשים אחרים זכאי לשיקום ממשרד הביטחון, שיקום שנועד לאנשים שנפגעו במלחמות ובפעולות. על מערכת הביטחון לבצע רפורמות בשיקום ובגמלאות".

לוי הבטיח כי בסיסי הצבא יעברו לנגב: "עיר הבה"דים, זה קורם עור וגידים. המעבר לנגב תוקצב בעבר בבסיס התקציב. הוספנו לתקציב הביטחון כדי לממן את המעבר של צה"ל דרומה. אנחנו בוחנים מהלך שיקל עלינו ועל משרד הביטחון. צה"ל יעבור דרומה".

"לא להוסיף לתקציב הביטחון"

ח"כ עמר בר לב (העבודה), לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל וחבר בוועדת חוץ וביטחון, העיר לדבריו של הראל ואמר: "כמי שלחם במלחמת יום הכיפורים, להגיד שפעם היו לנו מלחמות קלות זו אמירה מטעה ויש כאן דפוס חשיבה מטעה. באחרונה נלחמנו מול צבא קטן של 15-16 אלף איש, חלש ופרימיטיבי. וזה האיום שלנו. דוד וגוליית התחלף כאן. הם קטנים, חלשים ופרימיטיביים. בשביל זה אנחנו ישראלים וצריכים לתת מענה לבעיות האלה והתשובה היא לא בעוד טכנולוגיה או פצצות חכמות.

"המלחמה האחרונה הראתה שהתפוקה השולית הנוספת של הטכנולוגיה מאוד שולית. זה לא יביא את הפתרון למלחמה הבאה. עוד תקציב לעוד מערכות נשק מתוחכמות - זה לא מה שיביא את ההכרעה והפתרון. אני לא אומר שצריך להוריד אלא שלא צריך להוסיף. יש הרבה מה לעשות בכסף הזה, כמו ביטחון חברתי, חינוך, בריאות ורווחה".

אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד רה"מ, אמר: "בואו נודה על האמת - מאז מלחמת ששת הימים מערכת הביטחון לא הכריעה אף מערכה, אז מה בדיוק הם צריכים? תמיד מערכת הביטחון ניצחה בדיונים על הגדלת תקציב הביטחון. לראש הממשלה תמיד נוח להוסיף לביטחון ושר האוצר וראש אגף התקציבים ילכו להביא את הכסף. ואיך אפשר להגיד לא? הם הפכו להיות אלופים בזה: יש כאן תעשייה שלמה של תא"לים ואלופים שעוברים בין תעשיות ביטחוניות. הצבא מזמין מתעשייה ביטחונית, זו מייצאת לחו"ל, ומי שמייצא לחו"ל הם כל האלופים שהיו מעורבים באותו פיתוח. כל האלופים שפרשו מצה"ל משווקים נשק בחו"ל ועושים כסף, שלא יספרו סיפורים".

"תמיד ישחקו בפראנויות של מקבלי ההחלטות. תמיד הפחד מהפסד במערכה ביטחונית תוקף את מקבלי ההחלטות. אולמרט החל את הירידה שלנו אחרי מלחמת לבנון השנייה. מישהו שמע פעם ממישהו כמו דן הראל שהאיומים לא מחמירים? תמיד הסיכונים גדולים. כל הזמן יש לנו סיכונים? 300 הרוגים בתאונות לא מפחיד כמו אירוע שבר כמו מלחמה עם הרוגים. זה אירוע שבר שיכול להפיל ראש ממשלה".

גבאי אמר גם ש"5,000 איש מתים כל שנה משפעת - אז מה? מישהו מאיים?" הוא רמז בכך שמשרד הבריאות לא משתמש באיומים כמו משרד הביטחון כדי להשיג תוספות תקציב.

"אנחנו מדינה מספיק עשירה כדי לספק גם ביטחון וגם שירותים חברתיים"

גבאי התייחס לדיונים על תקציב הביטחון ואמר: "מי מתנהל מול מערת הביטחון? שני רפרנטים בני 24 שסיימו את האונברסיטה לפני שנתיים?".

הראל השיב לו: "תמונת המצב שהוא מציג לא מקובלת עלי. היום משרד הביטחון מקבל פחות מ-4% מהתל"ג של ישראל ובתקופה שהייתי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, זה היה 6.7%. לא הגענו בעבר למצב שבאמצע השנה נגמר לנו הכסף לאימונים. ובתקציב שאמיר לוי סידר לשנה הזאת סגרו עם כל המשרדים מה שצריכים ובאו למערכת הביטחון ואמרו לנו - חברים, זה מה שנשאר".

הראל אמר שתקציב הביטחון לא צריך לבוא על חשבון תקציבים חברתיים: "האמירה שזו של או ביטחון או רפואה וחברה הגיעה לנו עד כאן. אנחנו מדינה מספיק עשירה כדי לספק גם את זה וגם את זה".

מנחת הפאנל, פרשנית "גלובס" סטלה קורין-ליבר, שאלה האם אין מקום לצמצם את מספר החיילים בצה"ל, תוך שהיא מביאה כדוגמה את העובדה שקניון עזריאלי מלא כמעט כל היום בחיילים לובשי מדים. תא"ל (במיל') ראם עמינח השיב: "למה עזריאלי מלא בחיילים? בגלל אילוצי תקציב האוכל בקרייה כל כך גרוע ובגלל זה חיילים מעדיפים לאכול בקריה מכספם. בגלל זה רואים בעזריאלי הרבה חאקי".

אייל גבאי התייחס לצורך של חיל האוויר במטוסי F-35 מסוג חמקן ואמר: "גם בתוך הצבא יש קבוצות לחץ חזקות והכחולים (חיל האוויר) נחשבים לקבוצת לחץ חזקה. שם רוצים את מטוסי ה-F-35 למרות שאם ישאלו קצינים בחילות אחרים בצבא - ישמעו תשובות אחרות".

צרו איתנו קשר *5988