"בשנים האחרונות רמת האמון הכללית בישראל יורדת, ואילו רמת החשד עולה", כך אמר היום יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". "זה מתבטא באופנים רבים: פוליטיקאים מתקשים יותר מבעבר לגייס את אמון הציבור, חברות מחפשות לשווא את אמון הגופים המבקרים אותן, רגולטורים נתפסים על ידי המבוקרים בעיניים חשדניות, הציבור חושד בסקטור העסקי ועוד. בעסקים, אמון מתורגם למהירות ולהפחתת עלויות ולכן אמון הוא מפתח לשגשוג. ומן הצד השני, אי אמון מתפקד כמו מס נוסף", אמר סרוסי.
לכל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים 2014 - לחצו כאן
סרוסי תלה את ההאטה במשק הישראלי בבעיית האמון, והשווה את מצבה של ישראל לארה"ב. "עלייתו החזקה של הדולר האמריקאי מול השקל הישראלי, שעלה ב-15% בארבעה חודשים, הפתיעה רבים במשק. אולם מי שעוקב מקרוב אחר אופי הפעולה של שתי הכלכלות לאורך זמן לא הופתע במיוחד", הוא אמר.
עוד הוסיף: "בשנת 2008 חוותה כלכלת ארה"ב את המשבר הכלכלי הקשה בתולדותיה מאז המשבר הגדול של שנות השלושים ונכנסה למיתון חריף. החל משנת 2010 ואילך החלה כלכלת ארה"ב לטפס בכבדות אך בנחישות מן המיתון. באותה השנה עמד שיעור הצמיחה בארה"ב על 2.5. באותה שנה בדיוק צמחה הכלכלה הישראלית בקצב מעורר התפעלות של 4.7% , גבוה בהרבה מזה של רוב המשקים המפותחים. אולם, אם נבחן את גרף הצמיחה של שתי הכלכלות נראה כי בעוד הצמיחה בארה"ב, מתגברת הצמיחה בישראל נחלשת".
סרוסי ציין את אכזבתו מהמצב הכלכלי בישראל, כשאמר: "ישראל היא אחת המדינות המפותחות הבודדות שלא נפגעה ממשבר 2008. במקום לנצל זאת לזינוק מול העולם, אצלנו מואט קצב הצמיחה, בשל חיכוך הולך וגובר בין השחקנים השונים במשק. אבל כך לא בונים חברה, ובוודאי לא כלכלה לאומית".
עוד הוסיף: "ישנה החמצה עצומה של הכלכלה הישראלית שלא ניצלה את אי פגיעותה ממשבר 2008. אני מזהה כמה סיבות רבות - פוליטיות, כלכליות, חברתיות, אך אני מבקש להאיר את הזרקור על אלמנט נוסף הנחבא מן העין - אמון".
סרוסי ציין כי אחת הסיבות לדשדוש של המשק הוא הרגולציה. הוא אמר: "בשנים האחרונות היינו עדים לתהליך של התגברות מעורבות הממשלה במשק. נוצרו תהליכי רגולציה והסדרה, שהלכו והתעצמו, יחד עם גידול במספר הרגולטורים. הכוונה במקורה הייתה טובה - לטפל בכשלי שוק, אך הביצוע לא הלם את הכוונות, והתוצאה היא ירידה ביכולת להקים עסקים ולבססם".
"יש להקטין את האי וודאות ליזם ולמשקיע, ולספק מסגרת ברורה ותמיכה לאותם יזמים שמוכנים להשקיע ולקחת סיכונים ארוכי טווח. הסקטור העסקי הוא שצריך להוביל את הצמיחה, אך עליו לקבל רוח גבית מן הממשלה. יעד הפיחות בשקל הושג, והוא צפוי לשפר את נתוני היצוא. לאור זאת, הדיון על הורדת ריבית צריך לרדת מן הפרק", הוסיף סרוסי.
לסיכום הוא אמר: "כשיהיה כאן שיתוף פעולה, ולא רק בעת מלחמה, כשנדע להכיל את כלל האוכלוסייה - יהודים וערבים, חילוניים ודתיים - לא מתוך ניצול כוח אלא מתוך כיבוד האחר, נגלה מספר דברים. נגלה שרוב האוכלוסייה הערבית רוצה להיות חלק מהחברה הישראלית, נגלה שהנשים החרדיות רובן ככולן עובדות, והגברים החרדים יצטרפו בהדרגה לנשותיהם. נגלה שרב המשותף על המבדיל. אם במקום להדגיש השסעים נקרב ביניהם - רמת ההשקעות תחזור ותעלה, ובמקום צמיחה מדשדשת של 2.5% נחזור לתנופת צמיחה אמיתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
