עוה"ד של הזוכה בלוטו שתובע את דיסקונט: "הוא לא מבין כלום"

עו"ד ספיר בן צוק, המייצג את הזוכה בלוטו שתובע את בנק דיסקונט, אומר בשיחה עם "גלובס" כי עמר הוא אדם תמים ופשוט, שנתן אמון מלא בבנק דיסקונט ונגרם לו נזק כספי גדול. מצד שני, מנספחים בכתב ההגנה שהגיע לידי "גלובס" עולה כי התובע חתם על מסמכים בהם נכתב בבירור עלויות של שבירת הפיקדון הגדול בסך של 5 מיליון שקל.

"אני לא מגיש תביעה אם אני לא חושב שיש סיכויים טובים לנצח", אומר בן צוק בתשובה לשאלת "גלובס" על סיכויי התביעה. "אני לא עושה ניסויים באוויר. יש תקדימים במקרים דומים שאנחנו מסתמכים עליהם, יש גם חוק הבנקאות ופקודת הנזיקין וגם דינים נוספים שמגבים את הטענות שאנחנו מעלים בכתב התביעה".

בן צוק טוען כי דיסקונט סגר לתובע 5 מיליון שקל מכספי הזכייה בלוטו בפיקדון אותו הוא לא אישר ומבלי לחתום על מסמכים כנדרש.

- הוא לא ידע ולא חתם על כלום?

"ביקשנו מהבנק גילוי מסמכים ולא נתנו לנו. שלוש פעמים ביקשנו גילוי מסמכים והבנק לא גילה לנו את המסמכים".

- ועל מסמכי ההלוואה הוא כן חתם?

"קיבלנו עד עכשיו 12 מסמכי הלוואות שהוא חתם עליהם מתוך 22 הלוואות. על 10 הלוואות נוספות הבנק לא המציא לנו מסמכים. הם התחייבו לבדוק את זה".

במסמכים שצורפו לכתב ההגנה של דיסקונט, עליהם חתם התובע, צוינו מפורשות עלויות שבירת הפיקדון. באחד המסמכים נכתב כי העלות היא 111 אלף שקל, במסמך אחר הנוגע לשבירה נוספת של הפיקדון צוינה עלות של כ-83 אלף שקל. זאת, לצורך נטילת הלוואות של מאות אלפי שקלים, אשר לפי המסמכים נועדה לשיפוץ חנות בגדים בנהריה.

הבנק מציג בכתב ההגנה 3 מסמכים החתומים על ידי התובע, שם הובהרו סוגיות חוסר הכדאיות הכלכלית בפעולותיו.

"איימו עליו"

בתשובה לשאלה מדוע התובע לקח בכלל הלוואה אם הוא זכה ב-8 מיליון שקל בלוטו, ענה עורך דינו בן צוק: "זו שאלה מצוינת, אבל אתה חייב להבין את יחסי הכוחות בין הבנק לאדם. אתה צריך להכיר את הבנאדם כדי להבין. זה איש פשוט ותם לב ששם את כל מבטחו בבנק. יושב איתו יועץ השקעות, יושב איתו מנהל סניף - הוא לא פגש את האנשים האלה מעולם עד שהוא זכה בלוטו ופתאום מרעיפים עליו כזה כבוד. מצד אחד איימו עליו ואמרו שאם הוא ייגע בפיקדון הוא ישלם קנס כבד ומצד שני נתנו לו הלוואות".

- אתה לא בודק את הריביות ובא בטענות לבנק? זה נשמע מגוחך...

"זה לא מגוחך. יש ציבור של אנשים שתלוי בבנק ובשבילו מה שהבנק אומר זה אורים ותומים ולכן מה שהבנק אומר זה מה שנכון לעשות. צריך להסתכל על התוצאה הסופית. אם התוצאה הסופית היא שלבנק יש 4 מיליון שקל סגורים בפיקדון בריבית נמוכה ומהצד השני הוא מעניק מסגרות אשראי בריבית גבוהה וחריגה ממסגרות אשראי - תראה לאיזה סכומים תגיע. תעשה הבחנה בין אנשים שמבינים בכלכלה לבין אנשים כמו הלקוח שלי שדיברתי איתו וראיתי שיושב מולי אדם תם לב שלא מבין כלום ושם את כל מבטחו בבנק דיסקונט".

- הבנק הציע פשרה?

"הבנק כותב בכתב ההגנה שגם אם הטענות נכונות, החוב מבחינתם הוא לא יותר מ-121 אלף שקל. אני לא מכיר כתבי הגנה שכותבים כבר ככה בהתחלה דבר כזה".

מכתב ההגנה עולה כי הנזק אותו מתאר התובע מוכחש ע"י דיסקונט, אך אם היה צודק בדבריו חישוביו מוטעים והנזק המירבי שהיה יכול להיגרם לו מוערך ב-121 אלף שקל בגין הפרשי הריביות - לא 800 אלף שקל כפי שטוען התובע.

עוה"ד רון חכים, המייצג את בנק דיסקונט: "הלקוח, לאחר שקיבל ייעוץ השקעות, בחר להשקיע את כספי הזכייה במספר אופנים, לרבות בפיקדון שהיה סגור לתקופה של שנה. מעת לעת כאשר הוא פנה לבנק, הוא ביקש למשוך כספים מהפיקדון. הבנק הביא לידיעתו פעם אחר פעם את העובדה שנטילת אשראי כנגד הפיקדון מחויבת בריבית העולה על הריבית המתקבלת מהפיקדון, הביא לידיעת הלקוח את העלויות הכרוכות בשבירת הפיקדון טרם זמנו, הביא לידיעת הלקוח את העובדה כי הפעולה הכלכלית הינה הפסדית מבחינתו ולאחר שהוא הצהיר בכתב שמשיקוליו הוא מעדיף לפעול כך, כיבד הבנק את רצונו ומילא אחר בקשתו שנחתמה בהתאם על המסמכים המקובלים".