המחסנאי והנהג שמרוויחים כל חודש 50-60 אלף שקל

דוח השכר במגזר הציבורי: הרופאים בראש, בכירי התעשייה הביטחונים מזדנבים אחריהם ■ ‎‎גם השנה הצניעו במשרד האוצר את העובדה כי השכר הממוצע במגזר הציבורי עומד על 8,623 שקל ברוטו בלבד לעומת 9,169 שקל בסקטור העסקי

השכר הממוצע בסקטור הציבורי גדל ריאלית בשנת 2013 ב-1.02% ועמד על 8,623 שקל ברוטו בחודש, בעוד שהשכר בסקטור הפרטי גדל ריאלית ב-0.78% ועמד על 9,169 שקל ברוטו בחודש - כך עולה מהדוח השנתי שפרסם היום (ג') הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם.

באוצר בחרו להצניע את הנתון הזה בדוח ולהבליט יותר את ממוצע השכר במה שמכונה "הגופים הציבוריים" שכוללים אוניברסיטאות, קופות חולים, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ועוד, שעמד על 14,793 שקל ברוטו בחודש עם גידול ריאלי של 3.25% ביחס ל-2012. הפער בין המספרים נובע מכך שהסקטור הציבורי כולו רווי עמותות ומוסדות שונים שמספקים למדינה שירותים ציבוריים בתנאי שכר נמוכים - במיוחד בתחומי הרווחה, החינוך, הסיעוד והבריאות - ואלה לא נכללים בדוח הגופים הציבוריים.

השכר הממוצע במשרדי הממשלה, על פי הדוח, עמד על 15,560 שקל ברוטו בחודש. באופן אירוני, דווקא בתקופה שבה יאיר לפיד שימש שר אוצר בקואליציה ללא חרדים כפי שדרש, מספר העובדים במועצות הדתיות רשם גידול דרמטי של 11%.

הרופאים עדיין מקבלים שני תלושים

גם הפעם רופאי הקהילה ובתי החולים של שירותי בריאות כללית כבשו את העשירייה הראשונה בטבלת שיאני השכר בגופים הציבוריים, אבל גם זה רק משום שבמשרד האוצר עדיין לא איחדו בין שני תלושי השכר שניתנים לרבים מהרופאים הבכירים בבתי החולים הממשלתיים (התלוש הנוסף ניתן באמצעות קרנות המחקר). כמה מהרופאים בבתי החולים הממשלתיים, על פי הערכות, מרוויחים באמצעות שני התלושים יחד עד 140 אלף שקל בחודש.

כך קורה שרופאי הכללית מהווים את רובם המוחלט של אלף השיאנים הראשונים בטבלאות השכר, והם דחקו לאחור את הנתבים בנמלים או פקחי הטיסה שכיכבו בשנים קודמות. הנתב הראשון שמופיע בטבלה ממוקם רק במקום ה-116 עם שכר של 79,769 שקל ברוטו בחודש מטעם נמל חיפה. פקח הטיסה הראשון ברשימה מופיע רק במקום ה-486 והוא הרוויח 64,591 שקל ברוטו בחודש.

שיאן השכר לשנת 2013 הוא מנהל מרפאת מומחים בשירותי בריאות כללית, שהרוויח בשנת 2013 שכר ממוצע בגובה 124,365 שקל ברוטו בחודש, ועלות שכרו עמדה על 152,576 שקל ברוטו. במשרד האוצר לא ציינו זאת, אולם מתברר ששכרו כולל מענק בסך 250 אלף שקל שקיבל באותה שנה לאחר שעבר לנהל מרפאה בדרום הארץ, בהתאם לתמריצים שניתנו לרופאים שעברו לפריפריה כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי משנת 2011.

אל המקום השני בטבלת הגופים הציבוריים הגיע מומחה לרפואת עיניים בשירותי בריאות כללית, שהרוויח 115,772 שקל ברוטו בחודש. כמעט כל שכרו (107,985 שקל) מגיע ממשרתו הרגילה ואילו 7,877 שקל בחודש קיבל במסגרת פעולות שנעשות אחר הצהריים לצורך קיצור תורים ובגין פעולות בתחומים שאינם מצויים בסל הבריאות.

אל המקום השלישי הגיע פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל היחידה לכלי דם בבית החולים סורוקה של הכללית, שהיה שיאן השכר לשנת 2012. סנדרו הרוויח הפעם 112,964 שקל ברוטו בממוצע לחודש, לעומת 106 אלף שקל בדוח אשתקד. על פי הנתונים, מרכיב קיצור התורים והפעולות מחוץ לסל מהווה למעלה ממחצית שכרו ועמד על 62,205 שקל ברוטו.

אל המקום הרביעי הגיע מנהל מרפאה בפריפריה; אל המקום החמישי הגיע מומחה לרפואת נשים; אל המקום השישי הגיע מנהל מחלקת הרדמה באחד מבתי חולים של הכללית; ואל המקום השביעי הגיע מנהל יחידה מקצועית. את רצף הרופאים בעשירייה הראשונה קוטע מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, שהגיע למקום השמיני עם שכר ממוצע בגובה 108,115 שקל ברוטו בחודש.

אל המקום התשיעי הגיע מומחה נוסף לרפואת נשים; וסוגרת את העשירייה הראשונה רופאה מתמחה ברפואה דחופה שהרוויחה 105,375 שקל ברוטו בחודש. איך מתמחה מגיעה לשכר כזה? גם כאן הדבר לא מצוין בנתוני האוצר, אולם מדובר ברופאה שעמדה בקריטריונים המזכים במענק בגובה 500 אלף שקל בהתאם להסכם הרופאים - מענק הניתן למי שמבצע גם התמחות בפריפריה וגם במקצוע שנמצא במחסור כוח אדם.

היחידים שהצליחו להיכנס למאה השיאנים הראשונים והופיעו בטבלה לצד כמה עשרות רופאים הם בכירי התעשיות הביטחוניות. במקום ה-11 מופיע ניסים הדס, מנכ"ל חברה בת של התעשייה האווירית, אלתא, עם שכר בגובה 103,485 שקל ברוטו בחודש. סמנכ"ל בתעשייה האווירית הגיע למקום ה-44 עם שכר בגובה 87,250 שקל ברוטו בחודש. אל המקום ה-58 הגיע טייס ניסויים בתעשייה האווירית עם שכר של 84,360 שקל ברוטו בחודש. בין היחידים שהצליחו להתברג למאה השיאנים הוא מרצה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן שהגיע למקום ה-81 עם שכר ממוצע בגובה 81,805 שקל ברוטו בחודש.

טרכטנברג עוד יתגעגע לשכר שלו

בין הפנים המוכרות בדוח השיאנים אפשר למנות את מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא (תל השומר) פרופ' זאב רוטשטיין, שהרוויח 90,673 שקל ברוטו בחודש. יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון-טל, הרוויח 75,885 שקל ברוטו בחודש. נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן, מוביל את ראשי האוניברסיטאות, והוא הגיע למקום ה-177 עם שכר ממוצע בגובה 75,209 שקל ברוטו בחודש. נשיאת אוניברסיטת בן גוריון הגיעה למקום ה-211 עם שכר ממוצע בגובה 72,798 שקל ברוטו בחודש, ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא הגיע למקום ה-232 עם שכר ממוצע של 71,718 שקל ברוטו בחודש - 2,000 שקל יותר מאשתקד.

יו"ר הוועדה לתקצוב ותכנון במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, שצפוי להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, הרוויח 69,383 שקל ברוטו בחודש. אם אכן ייבחר לכנסת הבאה, הוא צפוי לוותר על כמעט מחצית מהכנסתו. מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, רן סער, הגיע למקום ה-313 והוא הרוויח 68,451 שקל ברוטו בחודש.

עד לפני כמה שנים כיכבו בכירי בנק ישראל ועובדיו בצמרת טבלת השכר של המגזר הציבורי, אבל לא עוד: העובד הראשון מבנק ישראל שמופיע בדוח הנוכחי הצליח להתברג רק למקום ה-504 עם שכר ממוצע של 64,133 שקל ברוטו בחודש. מדובר במפקח על הבנקים, דודו זקן. כמה מקומות אחריו מופיע משנה למנהל חטיבה עם שכר ממוצע בגובה 64,025 שקל ברוטו בחודש. מבקרת הפנים מופיעה במקום ה-534 עם שכר של 63,428 שקל ברוטו בחודש. מנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו הגיע רק למקום ה-1,873 עם שכר ממוצע בגובה 51,702 שקל ברוטו בחודש.

נהגים ונהנים

מי שיקליד את המילה "מחסן" בלשונית החיפוש של טבלאות האקסל שסיפק האוצר, יימצא שהמחסנאים המרופדים ביותר נמצאים בנמלים. שיאן המחסנאים הוא מנהל עבודה באחד המחסנים של נמל חיפה, עם שכר ממוצע של 60,140 שקל ברוטו בחודש. הרחק מאחוריו נמצא מנהל עבודה במחסן סוורים בנמל אשדוד עם שכר ממוצע בגובה 45,286 שקל ברוטו בחודש. עובד במחסן החניון של נמל אשדוד מרוויח 40,895 שקל ברוטו בחודש.

כשמקלידים את המילה "נהג", מקבלים נהג בחברת חשמל שמרוויח 49,338 שקל ברוטו בחודש ועוד ארבעה נהגים בחברה המועסקים במשמרות שמרוויחים יותר מ-46 אלף שקל בחודש. ברשות שדות התעופה אפשר למצוא נהג שינוע אחד שמרוויח 47 אלף שקל ברוטו בחודש.

בצד של התחתית

בצד השני של הטבלאות אפשר למצוא בין היתר את עובדי ההוראה, שעל פי הדוח יותר מ-20% מהם מרוויחים מתחת לשכר הממוצע במשק. אפילו בצה"ל, על אף תקציבי העתק של מערכת הביטחון, 46% ממשרתי הקבע הרוויחו בשנת 2013 פחות מהשכר הממוצע. למעשה, שכרם היה נמוך משמעותית מהממוצע ועמד על 6,859 שקל ברוטו בחודש. השכר החציוני בצה"ל עמד על 10,160 שקל ברוטו, ואילו השכר הממוצע עמד על 12,975 שקל ברוטו.

גם השנה משרד האוצר הסתפק בפרסום נתונים של קומץ עובדים זמניים המועסקים בידי חברות כוח אדם בשירות המדינה, במקום לפרסם נתונים על אלפי עובדי שירותים (קבלן) בשירות המדינה ויותר מ-100 אלף עובדים כאלה במגזר הציבורי כולו.

עשרת השיאנים23.12.14
 עשרת השיאנים23.12.14

שכר ממוצע חודשי ברוטו
 שכר ממוצע חודשי ברוטו