ראש עיריית רמת-השרון לשעבר הורשע במירמה והפרת אמונים

בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע היום (א') את יצחק רוכברגר, ראש עיריית רמת-השרון המושעה, בעבירות של מירמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף מסמך. זאת, בפרשה בה הואשם בקבלת החזרי הוצאות בניגוד לחוק. גזר הדין צפוי להינתן ב-15 בינואר.

רוכברגר אמר בתגובה: "זהו יום קשה בשבילי, ואני מופתע לחלוטין. לא ציפיתי לזה. אני חושב שניהול המשפט היה הוגן, אך אני מופתע מאוד מהתוצאה ומרכין ראש בפני בית המשפט. אני יושב כעת ומנסה לחשוב מה עושים הלאה. אני מנסה לחשוב איפה טעיתי בעצם העובדה שהסכמתי לקבל החזר הוצאות שהיה מותר לי. ההחלטה כואבת לי מאוד". רוכברגר הוסיף כי "עם זאת, השופט קבע במפורש שהיה מותר לי לקבל החזר הוצאות, רק השיטה של הקבלות לא הייתה נכונה".

בא-כוחו של רוכברגר, עו"ד ליאור אפשטיין, מסר בתגובה להרשעה: "אנו מרכינים ראש בפני ההחלטה. עם זאת, אנחנו לא כועסים ולא מאוכזבים מההחלטה, משום שהיא שיפוטית בעיקרה, ואנחנו רק במחצית הדרך". לדבריו, רוכברגר ממשיך לטעון לחפותו. "אנו סבורים כי את ההוצאות האמורות היה רשאי רוכברגר לבקש כהחזר", אמר.

רוכברגר כיהן עד אוקטובר אשתקד כראש העיר רמת-השרון במשך כעשור בשנים 2003-2013 (אז השעה את עצמו מראשות העיר), ובמקביל לכך שימש כיו"ר הדירקטוריון בקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות המסונפת להסתדרות. לפי כתב האישום שהוגש נגדו במאי אשתקד, בשנים 2004-2006 הציג רוכברגר חשבוניות פיקטיביות במסגרת תפקידו כיו"ר הקרן, ועל-בסיסן קיבל החזר מהקרן שלא כדין בסכום הקרוב ל-120 אלף שקל, עבור הוצאות אישיות, אותן הציג כאילו היו קשורות לכיסוי עלויות בהן נשא במסגרת תפקידו בקרן (ראו מסגרת). זאת, אף שהיה אסור לו לקבל תמורה עבור עיסוק נוסף מלבד ראשות העיר. השופט עידו דרויאן השתומם נוכח הסבריו העמומים של רוכברגר לכספים שהוציא מהקרן. "אינני מאמין כלל שהנאשם, איש ציבור והסתדרות ותיק, שדרש החזרים עבור הוצאות שאינן קשורות לקרן במצגי שווא, לא ראה כל בעייתיות, ולו קטנה ולכאורית, בפרשנות שנתן למושג 'החזר הוצאות'".

במקביל להרשעה ברוב סעיפי האישום נגדו, זוכה רוכברגר מעבירת כפל תשלומים של העירייה והקרן בגובה של 4,000 שקל בגין הוצאות במסעדות. השופט קיבל חלקית את טענתו של רוכברגר בעניין זה, לפיה מדובר ב"טעות כנה". "מדובר במספר קטן מאוד של מקרים, בסכומים קטנים, המסתכמים לסך של תשלום-יתר של מאות שקלים ספורים. ודאי שאין כאן סימני שיטה. נותר אפוא לפחות מקום לספק, שמא מדובר בטעויות של הנאשם או של אילנית (מנהלת לשכתו), במהלך טיפולם בכמות הגדולה של חשבוניות וקבלות שאגר הנאשם בשקידה", קבע השופט.

"רשימות כוזבות ומטעות"

בהכרעת הדין פורטו האירועים בהם הציג רוכברגר את החשבוניות המזויפות לדירקטוריון הקרן, במטרה שיאשרו לו החזרי הוצאות. רוכברגר עשה זאת לאחר שבישיבת דירקטוריון הקרן במאי 2004 התקבלה החלטה, לפיה לרוכברגר מאושר החזר הוצאות בגובה 6,000 שקל לחודש או 72 אלף שקל לשנה. רוכברגר הגיש לקרן קבלות מדי חודש או כמה חודשים, וקיבל את ההחזרים עד לתקרה המותרת. "את דרישות התשלום היה הנאשם מעביר ליוסי (יוסי שטורם, מי שהיה מזכיר הקרן - ס'כ') מעת לעת, כשבדרישה פרט את מהותה והתחשבנויות שונות. לדרישות עצמן נלוו הרשימות בכתב ידו של הנאשם ומעטפות נייר ובהן הקבלות והחשבוניות", נקבע בהכרעת הדין. "יוסי היה מורה למזכירה להכין הוראת תשלום, וזו היתה נחתמת על-ידי המנכ"ל ועל-ידי יוסי ומועברת לביצוע התשלום".

רוכברגר הנפיק חשבוניות מגוונות עבור נסיעת בתו לספרד, שיעורי אנגלית של בתו, מוצרי צריכה לביתו ואירועים משפחתיים, ואת חלקן זייף, כאשר לפי כתב האישום, "במספר קבלות שהגיש לקרן ערך שינויים ותוספות בכתב ידו - כדי שתיחזנה אלו ככאלה המצדיקות החזר הוצאות בגינן".

השופט דחה את גרסתו של רוכברגר. "גרסת הנאשם מחד, הייתה שכמעט כל ההוצאות היו פרטיות, אך מאידך בתגובת ההגנה לכתב האישום, נטען שהתשלומים לבתי קפה ולמסעדות היו בגין מפגשים הקשורים לקרן", ציין השופט, וקבע: "הנאשם הגיש את דרישות התשלום להחזרי הוצאות, כשהוא יודע שלמעשה אינו זכאי להחזרי הוצאותיו הפרטיות, כשהוא נסמך על רשימות כוזבות ומטעות שערך, תוך הטעיה בפועל של חברים בדירקטוריון הקרן והטעיה בכוח של גורמי ביקורת אחרים, וכשהוא לא נרתע גם משינוי קבלות".

בהכרעת הדין ניפץ השופט דרויאן את התדמית שרוכברגר ניסה לבנות לעצמו, של נבחר ציבור העסוק מעל לראשו בעשייה הציבורית. "הנאשם חזר ותיאר את עצמו כאדם מפוזר ושכחן, שאינו מטריד את עצמו בשאלות הקטנות של החזרי ההוצאות, וכך גם תואר על-ידי אחרים. הנאשם יצר אפוא תדמית של אדם פעלתן השקוע מעל הראש בעשייה ציבורית ומזניח את טובתו שלו. מהראיות המוצקות עולה כי הנאשם נהג לאסוף בדקדקנות תיעוד של ההוצאות שהוציא, ולו גם בעשרות שקלים בודדים, ולא נרתע גם מ'תיקון' קבלות על-דרך שינוי*ן ורישום שמו בהן, גם כשמדובר היה בסכומים קטנים יחסית של 120 שקל", קבע השופט.

השופט דרויאן המשיך וקבע בסרקסטיות כי רוכברגר היה יסודי ומאורגן בנוגע לדרישות התשלום שהגיש. לדבריו, "הנאשם לא זילזל בקטנות ולא הותיר עניין זה לחסדי אחרים - את רשימות הקבלות המפורטות שהיה מגיש יחד עם דרישות התשלום, היה הנאשם מכין או מעתיק בעצם ידו, מבלי לחוס על מאמציו וזמנו היקרים. הנאשם אף גילה והפעיל שליטה ממשית ועניין רב בתהליך איסוף הקבלות, מיונן והגשתן לתשלום".

"שותפים להפקר"

השופט דרויאן הדגיש כי החזר ההוצאות האישיות לרוכברגר לא היה מתאפשר לולא התמיכה הענפה של חברי דירקטוריון הקרן. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על שיתוף הפעולה בין רוכברגר לחברי הדירקטוריון, שתמכו בו ואף גוננו על דיווחיו הפיקטיביים, כאילו מדובר בהחזר מקובל.

לדברי השופט, "כביכול היה מדובר בהחלטה מודעת ומכוונת של הדירקטוריון ל'יצירתה של נורמה חדשה' הפורצת כל גדר של דין, נוהג מקובל והיגיון. אך, כיצד יכלו אלה להעלות בדעתם שהם שותפים להפקר שכזה, כשהנאשם עצמו הודה שלא דובר על-כך? כיצד ניתן לטעון, כי המשמעות המקובלת של 'החזר הוצאות' נהפכה פתאום על-פיה, על-דרך השתיקה?

"כל העדים (חברי הדירקטוריון וההנהלה - ס'כ') שנכחו בישיבה, הכחישו ידיעה או הבנה מסוג זה בזמן הרלוונטי. אפילו לאון (לאון מורוזובסקי, מי שהיה בעבר יו"ר הסתדרות הפקידים) שניסה בכל דרך במהלך עדותו להתחמק ממשמעות דבריו הנחרצים בהודעותיו, שהתפתל בחוסר נוחות ועמל באופן מופגן לטשטש את תשובותיו ולהפוך את עדותו לחסרת קוהרנטיות, וניסה לסייע לנאשם בכל דרך, נאלץ להודות שהכוונה היתה לאישור החזרי הוצאות הקשורות לפעילות הקרן".

עו"ד פיה גלדר מפרקליטות מחוז תל-אביב מסרה: "היום יוצא מבית המשפט מסר והוא שכל מי שנושא תפקיד בכיר בתאגיד, חייב להיזהר בכספי הציבור, חייב להשתמש בהם לצורכי התפקיד בלבד, ואסור לו להשתמש בהם לצרכיו הפרטיים".

שיעורי אנגלית לבת, פלזמה ובר-מצווה

כתב האישום שהוגש נגד ראש העיר רמת-השרון המושעה, יצחק רוכברגר, במאי 2013, היה לאחר ביקורת מקיפה שערך אגף שוק ההון במשרד האוצר, ובה עלו חשדות להתנהגות פלילית מצדו של רוכברגר. לאחר חקירה משטרתית מאומצת, הומלץ ב-2008 להעמיד את רוכברגר בשל חשדות חמורים שהתעוררו נגדו.

בכתב האישום שהתייחס לאירועים שהתרחשו לפני כעשור, הואשם רוכברגר שקיבל שלא כדין קרוב ל-120 אלף שקל מהקרן להשתלמות של עובדי רשויות מקומיות, בה כיהן כיו"ר בשנים 2003-2007. זאת, במקביל לכהונתו כראש העיר. לפי חוק, אסור היה לרוכברגר לקבל שכר על עבודה מעבר לתשלום עבור כהונתו כראש העיר. לטענת הפרקליטות, כדי לעקוף את האיסור, רוכברגר ובכירים בקרן סיכמו כי הוא יקבל החזר הוצאות מוגדל מהקרן - 6,000 שקל בחודש במקום 500 שקל. רוכברגר הואשם כי הוציא חשבוניות וקבלות פיקטיביות בגין הוצאות אישיות בהיקף של 118 אלף שקל, אותן הציג כאילו היו קשורות לכיסוי עלויות בהן נשא במסגרת תפקידו בקרן.

בין השאר הואשם רוכברגר כי הגיש לקרן קבלות וקיבל החזרי הוצאות עבור מסך פלזמה, מקרר לבית, שיעורי אנגלית לבתו, נסיעה של בתו לספרד במסגרת משלחת נוער, בר-מצווה משפחתית וקניות פרטיות ומסעדות. רוכברגר החזיר את הכסף לפני שהוגש נגדו כתב אישום.

לאחר הגשת כתב האישום נגדו בספטמבר 2013, הדיח בג"ץ את רוכברגר מתפקידו, אך לא אסר עליו להתמודד בבחירות המקומיות שנערכו כחודש לאחר מכן, בהן ניצח רוכברגר ברוב גדול. באפריל האחרון בשל בקשת הפרקליטות להשעותו מראשות העיר, הודיע רוכברגר על יציאה לחופשה (נבצרות) עד לסיום המשפט.