האם הרשויות המקומיות יהיו מפלצות של מסים עקיפים?

מחזיקי הנכסים בתל-אביב התבשרו לאחרונה על החלטת מועצת העירייה להטיל חיוב שנתי בגין היטל שמירה בסך 2 שקלים למ"ר ■ מדובר בחיוב מקומם, שסולל את הדרך לחיובים מקוממים נוספים

רון חולדאי / צילום: תמר מצפי
רון חולדאי / צילום: תמר מצפי

מחזיקי הנכסים בתל-אביב התבשרו לאחרונה על החלטת מועצת העירייה להטיל חיוב שנתי בגין היטל שמירה בסך 2 שקלים למ"ר. מדובר בחיוב המתווסף לארנונה הכללית אותה משלמים מחזיקי הנכסים.

בהתאם לחוק העזר, כספי החיוב בהיטל השמירה אמורים להיות מועברים לקרן ייעודית בניהול עיריית תל-אביב, שמטרתה לממן שירותי שמירה ואבטחה (נייחת וניידת) ברחבי העיר, לרבות מניעת פעילות חבלנית עוינת וסיוע למשטרת ישראל בפעולותיה לשמירת שלום הציבור והסדר הציבורי.

ההיטל החדש ישולם גם על-ידי מחזיקי נכסים המפעילים שירותי אבטחה עצמאיים בתחומם, כגון: כניסה לקניונים, בתי-מלון, חניונים מקורים וכיו"ב.

בהתאם להחלטת מועצת העירייה, היטל השמירה מוטל על כל מ"ר בהתאם ובדומה לחיוב הארנונה השנתי. כלומר, בגין כל מ"ר אשר משולמת בגינו ארנונה, משלם המחזיק גם את הארנונה הכללית וגם את היטל השמירה.

ראשיתו של היטל השמירה בתחילת שנות האלפיים, בימי הפיגועים של האינתיפאדה השניה. עיריית ראשון-לציון הייתה הראשונה שהטילה היטל שמירה, תוך אישור חוק עזר עירוני. רשויות אחרות ראו כי טוב והלכו בעקבותיה, אף הן בגיבוי משרד הפנים. לימים, אותן הרשויות שאישרו את חוקי העזר המשיכו וגבו את ההיטל ועשו בו שימוש נוסף מעבר לייעודו המקורי.

לאחר שהוגשו בג"ץ ותביעות ייצוגיות בנושא, ביטל בית המשפט היעליון את החיוב וקבע תקופת זמן למחוקק להסדיר את העניין בחוק. ואכן, ב-2011 קבע המחוקק כי הרשויות המקומיות רשאיות לגבות היטל שמירה לטובת הסדרת נושא האבטחה והשמירה בתחומן. לאחרונה, בעקבות אישורן של תקנות שקבעו את המחיר המירבי לחיוב, החלו רשויות מקומיות שונות לאשר חוקי עזר חדשים, ובהן, כאמור, עיריית תל-אביב.

אנו עדים, אם כן, לתופעה מתרחבת של הטלת תשלומים עקיפים על התושבים (מיסוי עקיף) בכלל, בנוסף לארנונה ולכאורה גם תמורת שירותים עליהם משלמים האזרחים מסים כלליים למדינה.

נשאלת השאלה: מדוע שמירה על ביטחון אישי - תפקידה המובהק של המשטרה- נעשה תפקידה של רשות עירונית? ואם היום הרשויות גובות מס נוסף בעד שמירה, מה ימנע מהן מחר לגבות היטל בריאות או חינוך? איפה זה נגמר?

מדובר בתופעה מדאיגה, בה עיריות הופכות ל"מדינות בתוך מדינה" ומרשות לעצמן לגבות היטלים או אגרות חדשות לבקרים וככל העולה על רוחן. וכך, בעוד שהמחוקק טוען שהוא נגד העלאת מס ההכנסה - בפועל, באמצעות המיסוי העקיף שמטילות הרשויות המקומיות, הוא מאפשר להן שלא להימנע ממצוקה תקציבית, על חשבון משלמי המסים (הישירים והעקיפים) כמובן.

■ הכותב הוא מומחה במיסוי מוניציפלי ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI).