ביה"ד בהאג יוכל לבחון טענות נגד ישראל עוד לפני הבחירות

הסיכוי שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יפתח בהליכים נגד ישראל בגין חשדות לביצוע פשעי מלחמה בעזה עלול להתממש כבר בעתיד הקרוב ביותר, עוד לפני הבחירות בישראל במארס, התפתחות שעלולה להשפיע על תוצאות הבחירות.

על-פי ניתוח ב"ניו-יורק טיימס", ההחלטה האם ומתי לפתוח בהליכים נגד ישראל נתונה בידי התובעת הכללית של בית הדין, פאטו בנסודה, משפטנית מגאמביה. הרשות הפלסטינית פתחה לפניה נתיב לעשות כן, כאשר חתמה בשבוע שעבר על הצהרה שבה היא מקבלת את סמכות בית הדין לדון בפשעים שבוצעו בשטחים פלסטיניים מאז 13 ביוני אשתקד.

מדובר בהצהרה שנגזרת מ"תקנון רומא", האמנה שעל יסודותיה הוקם בית הדין. ההצהרה החתומה הזו, קובע ה"טיימס", מסמיכה את התובעת לפתוח מיד בחקירה ראשונית, וזו תקבע האם יש צידוק לפתוח בהליכים פורמליים נגד מדינת ישראל.

במסמך מ-2013 קבעה בנסודה מדיניות, שלפיה בית הדין יפתח בחקירה ראשונית נגד מדינה או גורם אחר, כאשר הצד התובע יגיש לבית הדין הצהרה תקפה שבה הוא מכיר בסמכות בית הדין.

ה"טיימס" מציין כי זכות הפלסטינים לדרוש פעולה של בית הדין, זכות שמוקנית להם מכוח חתימתם על ההצהרה, תקבל תוקף רק ב-1 באפריל. אבל פאדי עבדאללה, מזכיר בית הדין, אמר ל"טיימס" ביום שישי כי התובעת אינה צריכה להמתין עד אפריל.

"בדיקה ראשונית אינה חקירה" (שמחייבת המתנה עד שזכויות הפלסטינים בבית הדין יקבלו תוקף פורמלי). לדבריו, בדיקה כזו היא רק הערכה "האם יש בסיס סביר להתקדם". הוא אמר כי חקירות ראשוניות לא תמיד מבשילות לכלל חקירה פורמלית מלאה.

התובעת החליטה לקיים בדיקה ראשונית, באופן דומה לזה שהפלסטינים מבקשים לקיים, בעקבות בקשת אוקראינה לבדוק ביצוע פשעי מלחמה בתחומה ב-2014, לרבות במהלך סיפוח חצי האי קרים. בסך-הכול מנהל עתה בין הדין בהאג 8 בדיקות ראשוניות, לרבות בדיקה של התנהלות הכוחות האמריקאיים באפגניסטאן.

עד לעת האחרונה נחשב בית הדין בהאג כגוף בלתי יעיל, אפילו בלתי רלוונטי, מציין ה"טיימס". יש לו מנדט להעמיד לדין את האחראים לביצוע פשעים חמורים ביותר רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, אך ידיו היו כבולות מרגע היווסדו. אין לו סמכות לעצור את נאשמים או לאלץ ממשלות לשתף עמו פעולה.

על בית הדין נמתחה ביקורת, שחקירותיו נמשכות זמן רב מדי, ושמספר התיקים שמונחים על שולחנו גדול מיכולת התפקוד שלו. בית הדין הוציא 30 צווי מעצר עד עתה, אך עלה בידו להרשיע רק שני נאשמים.

בנסודה עצמה, שהחלה לכהן ב-2012, נאלצה להודות במגבלותיה. בדצמבר היא הודיעה כי תקפיא תביעה נגד נשיא סודן, עומר אל-באשיר, מפני שלא עלה בידה להביא למעצרו. היא אף החליטה לבטל תביעה נגד נשיא קניה, אוהורו קניאטה, על חלקו באלימות שסחפה את ארצו בעקבות הבחירות שם ב-2007, מפני שממשלת קניה סרבה לשתף עימה פעולה.

לא ברור כיצד ינהג בית הדין בישראל. ישראל כבר הודיעה על התנגדותה לפנייה הפלסטינית לבית הדין. כגמול על הפנייה הכריזה הממשלה כי היא מפסיקה להעביר לרשות הפלסטינית את כספי המסים שהיא גובה בעבורה בשטחים.

גם ארה"ב הביעה התנגדות למהלך הפלסטיני והזהירה את הרשות מפני אפשרות שהיא תאבד את הסיוע האמריקאי השנתי.