נשיא העליון גרוניס: שופט לא ידון ב"דיון חוזר" על החלטתו

בפסק דינו הלפני אחרון קובע גרוניס כי בהרכב בהליך "דיון חוזר" אין לכלול את השופט שהחליט לקבל את הבקשה לאישור התביעה כנגזרת או כייצוגית

אשר גרוניס / צילום: איל יצהר
אשר גרוניס / צילום: איל יצהר

פסק הדין הלפני אחרון של נשיא בית המשפט העליון היוצא, אשר גרוניס, עוסק בשאלת פסלות שופטים בתביעות ייצוגיות ונגזרות.

תיקון לחוק מ-2010 קובע כי על החלטות לאשר ניהול תביעות ייצוגיות ונגזרות לא תינתן רשות ערעור, אך מורה על הליך של "דיון חוזר" - "מעין ערעור" המתנהל בהרכב מורחב בידי אותה הערכאה - בית המשפט המחוזי.

היום (ד') פסק העליון כי בהרכב בהליך "דיון חוזר" אין לכלול את השופט שהחליט לקבל את הבקשה לאישור התביעה כנגזרת או כייצוגית.

ברקע לדברים עומדת החלטתה של השופטת דניה קרת-מאיר מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לאשר הגשת תביעה נגזרת בשם חברת הנדל"ן קנדה ישראל נגד בעלי השליטה בחברה, ברק רוזן ואסף טוכמאייר, בטענה כי השניים ניצלו הזדמנות עסקית של החברה.

רוזן וטוכמאייר לא השלימו עם ההחלטה לאשר את הגשת התביעה בשם החברה, וביקשו לערוך "דיון חוזר", המתנהל כאמור בפני הרכב מורחב של 3 שופטים מאותו בית משפט.

בדיון החוזר אמורים היו לדון שלושת שופטי המחלקה הכלכלית, קרת-מאיר (שכאמור החליטה את ההחלטה נשוא הדיון החוזר), רות רונן וחאלד כבוב.

רוזן וטוכמאייר עתרו לבית המשפט העליון בבקשה להורות על פסילתה של קרת-מאיר מהדיון בתיק, בטענה כי שאין זה ראוי ששופט ידון בהליך בו נבחנת החלטה שניתנה על ידו.

את רוזן וטוכמאייר ייצגו עורכי הדין אופיר בלום ואלעד חן ממשרד ברקמן וקסלר בלום ושות'.

בית המשפט העליון קיבל את העתירה, מפי הנשיא היוצא, גרוניס, ועל דעת הנשיאה הנכנסת, מרים נאור, והשופט ניל הנדל.

"אומר כבר בשלב זה שהגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מן הקביעה העקרונית כי שופט אינו יכול להימנות עם הרכב השופטים הדן בדיון החוזר המופנה נגד החלטה שניתנה על-ידו. על כן, יש להורות על פסילתה של השופטת דניה קרת-מאיר מלשבת בהרכב השופטים שידון בדיון החוזר", נימק גרוניס.

גרוניס נימק את החלטתו בשני טעמים עיקריים: קיומה של עמדה מוקדמת אצל השופט, העלולה ליצור חשש למשוא-פנים מצד השופט; וכן העובדה שהליך ה"דיון החוזר" הוא תחליף להליך הערעור.

"הטעם הראשון המצדיק את קבלת ערעור הפסלות נעוץ בחשש לקיומה של עמדה מוקדמת ביחס לעניין שיתברר בדיון החוזר", כתב גרוניס בפסק הדין. "בבסיס דיני הפסלות עומד אחד המאפיינים המובהקים של כל מערכת משפט תקינה: האובייקטיביות השיפוטית. על רקע זה השתרש בשיטתנו הכלל כי שופט שמתקיים לגביו חשש ממשי למשוא-פנים, חייב לפסול את עצמו מלשבת בדין".

גרוניס הוסיף כי "טעם נוסף המצדיק את המסקנה ששופט אינו יכול לשבת בדיון חוזר המופנה נגד החלטה שניתנה על-ידו, נעוץ בשיקולים מוסדיים. כוונתי היא לכך שאין זה ראוי מבחינה עקרונית ששופט ישב כערכאת ערעור על החלטות שהוא עצמו נתן.

"נזכיר כי ההסדר שנקבע לגבי דיון חוזר נחקק, למעשה, כתחליף לאפשרות להגשת בקשת רשות ערעור. במילים אחרות, המחוקק סגר את השער מפני תקיפה ערעורית ברשות של ההחלטה באותו שלב. תחת זאת באה האפשרות של דיון חוזר באותה ערכאה. מאחר שמדובר בתחליף להליך ערעורי, ראוי לדַמות את ההליך של דיון חוזר, ככל הניתן, לתקיפה ערעורית".

פסק הדין שניתן היום הוא פסק הדין הלפני אחרון שייתן גרוניס כנשיא בית המשפט העליון. מחר (ה') יערך טקס הפרישה של גרוניס, בו יוקרא, כנהוג בטקסים אלה, פסק הדין האחרון של הנשיא.

פסק הדין של גרוניס שיוקרא מחר דן בשאלה האם המחבל הלבנוני מוסטפא דיראני יוכל לתבוע נזיקית את המדינה בגין טענותיו להתעללות בו במהלך מאסרו, אף שהוא מתגורר במדינת אויב.