לשחרר מיד את מבקשי המקלט

על בג"ץ להורות על שחרור לאלתר - לפני הבחירות

פליטים / צילום: רפי קוץ
פליטים / צילום: רפי קוץ

ואלה שמות האנשים שיקבעו את פרצופה של מדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית: מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויורם דנציגר. אלה תשעת חברי ההרכב המיוחד של בית המשפט העליון, שיתכנס מחרתיים (יום ג', 3 בפברואר) לדיון השלישי בבג"ץ בשאלת מאסרם במתקן חולות של מבקשי המקלט שנסו מאפריקה לישראל.

תשעת השופטים, חברי הרשימה הנ"ל, צריכים להביט במראה באותו בוקר עמוק לתוך עיניהם ולשאול: מדוע ראו אבותינו להזכיר שוב ושוב את המצוות הקשורות ליחס לגר, יותר מכל מצווה אחרת בתורה: וגר לא תלחץ... ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים... לא תונו את הגר... לא תטה משפט גר ויתום (הגר מוזכר לפני היתום)... כי תבצור כרמך, לא תעולל אחריך, לגר ליתום ולאלמנה יהיה (שוב מוזכר הגר לפני היתום וגם לפני האלמנה).

"לא תלחץ"? מהו מתקן חולות אם לא מחנה להידוק הלחץ על מבקשי המקלט "להסכים" לעזוב את ישראל במסגרת "עזיבה מרצון"?

"לא תונו"? מה זה בדיוק לשלוח כמה שמיכות ל-2,000 מבקשי מקלט הקופאים באפס מעלות במדבר?

"לא תטה משפט"? מהו בדיוק ההכשר שניתן למאסר ללא משפט, ללא מגבלת זמן? מהי בדיוק שלילת חירות אפילו ללא הליך שימוע?

"לא תעולל"? מה זה בדיוק הפקעת 20% מהשכר כ"פיקדון" למקרה שמבקש המקלט לא יעזוב את הארץ תוך שישה חודשים?

המחזאי-במאי-סופר חנוך לוין ז"ל, הומניסט גדול, והמאייר של הכיעור האנושי בכלל והישראלי בפרט, הציב במחזותיו מול עינינו באופן גרוטסקי את התופעה של דיכוי ודה-הומניזציה של החלש ממך בסטטוס החברתי. לוין נפטר לפני רדיפת מבקשי המקלט, ולא הספיק להשתמש בהם כמדרגה התחתונה של סולם הדיכוי.

אבל מי צריך את לוין כשיש לנו את הכהניסט הימני מיכאל בן-ארי ומסעותיו בדרום תל-אביב; את שר הפנים לשעבר אלי ישי, שהצהיר במפורש על מדיניות "להמאיס עליהם את החיים"; ואת הח"כית מירי רגב יקירת הליכוד, שכינתה את הסודנים "סרטן בגוף שלנו".

בראיון שנתן החודש לערוץ 2, התחיל ראש הממשלה בנימין נתניהו (6.1.15), למנות את רשימת הישגי ממשלתו, לשם שינוי, דווקא באמירה של אמת: "סגרנו את הגבול למסתננים". אכן הגבול סגור, גטו במהופך מבית מדרשו של הגטואיסט, ומשכך אין יותר חשש ש"מיליוני אפריקאים בדרך אלינו".

ובחזרה לבג"ץ - לא די בכך שהתשעה יקבלו החלטה הומנית ויורו על שחרור לאלתר של כל אסירי מתקן חולות. הם צריכים לעשות זאת מיד, בלי להתקשקש עם צווי ביניים וצווים על-תנאי ומתן ארכה להשלמת טיעונים ושאר שטויות של מריחת זמן. הם צריכים לעשות זאת עכשיו, כשמערכת הבחירות בעיצומה, ולא בהחלטה שתתפרסם אחרי הבחירות.

חובתם להפגין אומץ ולהציב על סדר היום של הבחירות לדיון ציבורי הן את שאלת היחס של המדינה היהודית-דמוקרטית לגר, והן את שאלת יחסי שלוש הרשויות זו מול זו. זה נושא חשוב בהחלט לדיון ציבורי דווקא בעיצומה של מערכת בחירות.

יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין, אמר בעקבות ההחלטה הקודמת בבג"ץ: "פסק הדין הפוסט-ציוני של בית המשפט העליון חותר תחת עצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית, ורומס ברגל גסה גם את ריבונות הכנסת. שופטי העליון הפקירו את תושבי תל-אביב, אילת ואת אזרחי ישראל כולם, אשר נותרים חשופים אל מול שטף המסתננים אשר ישובו וישתלטו על שכונות מגורינו. שופטי העליון מנותקים מהמציאות, מנותקים מהעם, ובזים לעקרון היסוד של ישראל כמדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי".

דחיית ההחלטה של בג"ץ עד לאחר הבחירות, כל החלטה, תהיה החמצה גדולה. צריך להחליט עכשיו - חנוך לוין או יריב לוין.

■ בתו של הכותב פעילה בארגוני זכויות אדם וסיוע למבקשי מקלט.

צרו איתנו קשר *5988