"בזמן שילד לא יכול לקנות ארטיק, ביציע הכבוד אוכלים סושי"

לאוהדי הכדורגל, שנאסר עליהם להכניס בקבוקים למגרש, נמאס לשלם 10 שקלים על כוס קולה ■ כעת הם קוראים להחרים את המזנונים באצטדיונים: "זה נראה מותרות, אבל זה לא. כל אחד צריך לעשות את המחאה שלו"

כדורגל / צילום: יניב פוהורילס
כדורגל / צילום: יניב פוהורילס

חודשים ספורים אחרי מחאת כרטיסי הכניסה למשחקי הכדורגל, האוהדים מתעוררים למחאה חדשה. קבוצת אוהדים פתחה במחאה כנגד מחירי מוצרי המזון במזנוני הכדורגל וקוראת לחרם כללי על המזנונים באצטדיוני הכדורגל.

בדף הפייסבוק שפתחה הקבוצה תחת הכותרת "חרם צרכנים על מזנונים במגרשים", ושמקבל רוח גבית גם מהמועצה לצרכנות שמזמינה אוהדים להעלות תמונות מהמגרשים, העלו האוהדים דוגמאות למחירים הגבוהים במזנונים.

כך למשל, כוס שתייה מוגזת (200 מ"ל) נמכרת ב-10 שקלים, נקניקייה בלחמנייה ב-15-20 שקל, פיתה עם חומוס ב-10-12 שקלים, חטיפים ב-10 שקלים, חבילת גרעינים קטנה ב-8-10 שקלים וחבילה גדולה יותר ב-12-14 שקלים, שלגון נוק-אאוט או קוקילידה ב-15 שקל, ארטיק קרח ב-5 שקל ועוד.

האוהדים גם העלו לפייסבוק תמונות של ארגזי שישיות קוקה-קולה הנרכשים על-ידי מפעיל המזנון ושמהם נמזגות כוסות השתייה, הנמכרות כאמור ב-10 שקלים ל-200 מ"ל.

"בכל פעם שאתם קונים שם כוס קולה ב-10 שקלים שנמזגה שעה מראש מבקבוק שנקנה במחיר עלות, אתם נותנים לזכיין להמשיך ולדרוך עליכם. פראיירים לא מתים, מסתבר. שימו לב לתמונה שהגיעה אלינו אתמול מהדרבי התל-אביבי: ארגזים של קולה וקולה זירו, שאנחנו קונים בסופר במחיר של 35 שקל. ב-4 כוסות שהם מוכרים, הם כבר מכניסים על חשבוננו. הגיע הזמן לעצור את התופעה", נכתב בדף הקבוצה.

"עד מתי עושק המזנונים?", שואלים הפעילים וקוראים לאוהדים להתאחד ולהפסיק לרכוש במזנונים.

אחד מיוזמי המחאה הוא פיצ'י דובינר, תושב קציר ואוהד הפועל תל-אביב. המחאה שיזם לפני שנה נגד המזנונים בהיכלי הספורט של עיריית תל-אביב הצליחה רק במעט, וכעת הוא קורא למחאה כוללת בכל האיצטדיונים בישראל.

"אנחנו מחדשים את המחאה בצורה חמורה עוד יותר. הכוונה היא שכל האוהדים יביאו טרופיות מהבית, ולא נקנה שום דבר כי המחירים מטורפים. הרעיון הוא לעשות חרם טוטלי על המזנונים ולשלב ידיים עם אוהדים מכל קבוצות הכדורגל", הוא אומר ל"גלובס".

לדבריו, "אני עובד הסתדרות, ואשתי עובדת היי-טק, ואני יכול לשלם את המחירים האלה בלי בעיה, אבל המחאה היא בשביל אותם הילדים שבאים מרחוק, לא יכולים לשלם, ואין להם אנרגיות להילחם. זו מחאה שצועקת את צעקת החלש.

"בשביל אנשים, כדורגל זה לא מותרות. הם חיים אותו ביומיום. אני רואה ילדים שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות גלידה או נקניקייה, והם מסתכלים על ילדים אחרים שקונים. זה אולי נראה מותרות, אבל זה לא, זה סימפטום של החברה לחוסר אכפתיות ולעיריות שאחראיות למחירים מטורפים בלי להתחשב באזרחים. בזמן שילד לא יכול לקנות ארטיק - יושבים ביציע הכבוד ואוכלים סושי".

אשתקד ובעקבות החתמת עצומה נגד ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, ונגד מנכ"ל היכלי הספורט בעיריית תל-אביב, נדב קרינשפן, הוחלט להוריד את מחיר הקפה במזנונים האיצטדיונים בתל-אביב ב-2 שקלים ולהציב מתקני מים (קולרים).

"העירייה הורידה קצת את המחיר של הקפה ושמה מתקני מים, ובזה נגמר הסיפור. מתקן מים אחד ל-2,000 איש. היום קפה עולה 8 שקל, למרות שהוא עולה להם אולי 40 אגורות, ואין לך איפה לשבת, אז אתה קונה את הקפה והולך ליציע. שתייה קרה עולה 10 שקל, וזו כוס קטנה שממלאים אותה במזנון. זו לא כוס שתיה כמו ברשתות ההמבורגר שהיא כוס שתיה גדולה. המחירים גבוהים בכל הארץ, וזה פשוט ביזיון. כל אחד צריך לעשות את המחאה שלו, כי השינוי יבוא רק מאיתנו, מהאוהדים", אומר דובינר.

- חוק הפופקורן שנכנס השנה לתוקף, מאשפר לאוהדים להצטייד באוכל ושתייה מהבית.

"באיצטדיונים לא נותנים להכניס בקבוקים ופחיות ולפעמים אפילו לא טרופיות. אסור להביא פחיות ובקבוקים כדי שלא יזרקו על השופטים, ובכדורגל - להבדיל מקולנוע - אנשים מגיעים מרחוק".

הבעיה: דמי הזיכיון הגבוהים

דובינר טוען כי שורש הבעיה הוא בדמי הזיכיון הגבוהים להפעלת המזנונים. לדבריו, "העיריות לוקחות דמי זיכיון מטורפים, למרות שאין להן שום הוצאה, כי הן משכירות את האיצטדיונים לקבוצות. העיריות צריכות להוריד את דמי הזיכיון המשולמים במכרז ולקבוע מחיר מקסימום למוצרי המזון והשתייה. גם השיטור צריך להיות ממומן על-ידי המדינה ולא על-ידי הקבוצות. אני רואה את המדינה כאחראית על הביטחון, על הבטיחות ועל החינוך. הכישלון של המדינה בחינוך הוא הגורם לאלימות במגרשי הכדורגל".

נזכיר כי בעקבות המחאה נגד מחירי כרטיסי הכניסה לאיצטדיוני הכדורגל, קבעה מינהלת הליגה - הגוף המנהל את ליגת העל ואת הליגה הלאומית - מחיר גג של 90 שקל לכרטיס למשחק בין הקבוצות הגדולות. בפועל, בחלק מהמקרים הכרטיסים נמכרים כיום גם במחירים נמוכים יותר, בעוד שקודם לא הייתה בקרה ומחיר כרטיס הגיע גם ל-110 שקל.

דובינר, שעלה לארץ מארגנטינה, טוען כי הקביעה הזאת אינה מספקת. "כדורגל צריך לעלות הרבה פחות, כמו בארגנטינה, שם כרטיס למשחק עולה כמו כרטיס לקולנוע. כשזה יקרה, האיצטדיונים יהיו מלאים, וההכנסה שלהם לא תרד".

תגובת עיריית תל-אביב: "העירייה מוציאה בימים אלה הנחיות חדשות עבור מכרזים למכירה במזנונים בהיכלי הספורט ובמוסדות נתמכים עירונית. על-פיהן יפוקחו ויוגבלו המחירים על מוצרי המזון מרכזיים.

"באולם הדרייב-אין המכרז להפעלת המזנונים יהיה על-פי ההנחיות החדשות, וגם באיצטדיון בלומפילד הזכיין החדש שייבחר לאחר השיפוצים יצטרך לעמוד בהנחיות אלה. כך גם בהיכל מנורה מבטחים, אשר עם תום הזיכיון הנוכחי בשנה הבאה יותאם המחירון בו להנחיות החדשות".