עתירה לבג"ץ: לא להגביל שכ"ט עוה"ד המסייעים לניצולי שואה

עורכי דין המתמחים במיצוי זכויות של ניצולי שואה טוענים כי התיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים, שהתקבל בדצמבר ומגביל את שכר-הטרחה שלהם, פוגע בהם פגיעה קשה, רטרואקטיבית ובלתי חוקתית

עו"ד אילן בומבך / צילום: יונתן בלום
עו"ד אילן בומבך / צילום: יונתן בלום

אתמול (ד') הוגשה עתירה לבג"ץ למתן צו על-תנאי ובקשה לקיום דחוף, על-ידי משרדי עורכי דין המתמחים במיצוי זכויות של ניצולי שואה, בגין פגיעה בשכר-טרחתם כתוצאה מתיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים, שהתקבל בחודש דצמבר האחרון בסמוך לפיזור הכנסת ה-19.

בעתירה שהוגשה על-ידי עו"ד אילן בומבך, עורכי הדין מבקשים מבג"ץ להורות לכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להשיב מדוע התקבל התיקון לחוק שלטענתם פוגע בפרנסתם, כתוצאה מהגבלת שכר-הטרחה והשבה רטרואקטיבית של שכר-טרחה שקיבלו בעבר בעת מתן שירותים משפטיים לניצולי שואה.

"החוק פוגע אנושות בציבור הנזקקים להכרה כניצולי שואה שיבקשו את סיועם של עורכי הדין וייתקלו בסירוב לאור תג המחיר המגוחך החדש, ולאור החיוב על עורכי הדין להחזיר שכר-טרחה ששולם להם בעבר", נטען בעתירה.

חוק נכי רדיפות הנאצים, שנחקק בערך כעשור לאחר קום המדינה, מסדיר את הזכאות להכרה בניצולי שואה לפי קריטריונים שמתעדכנים מעת לעת. לאחרונה, בעת גסיסתה של הכנסת, היא הצליחה להעביר תיקון לחוק, שמשמעו הגבלת שכר-הטרחה של עורכי הדין הפועלים להכרה בזכויות ניצולי שואה.

ההוראה המקוממת ביותר, לטענת עורכי הדין העותרים, היא שבנוסף לכך הם ייאלצו להיפרד מ"עודף שכר-טרחה" ששולם להם בעבר. "מדובר בחוסר ודאות קיצוני, שלא יוכל לאפשר לעורכי הדין ליטול סיכונים נוספים על שכמם", נטען בעתירה. "התיקון לחוק חסר תקדים מכל היבט שנבחן. נמצא כי העותרים נדרשים לשאת לבדם בכל העלויות הנגזרות ממנו. התיקון איננו מוסרי, איננו צודק ואינו יכול לעמוד במבחן המציאות".

העתירה הוגשה על-ידי משרדי עורכי- דין העוסקים בייצוג ניצולי שואה מול משרד האוצר והרשויות בגרמניה, באמצעות עו"ד אילן בומבך.

"כבר לאחר חקיקת החוק", נטען בעתירה, "הוגבל שכר-הטרחה של המייצגים בתיקים אלה על-ידי המחוקק. הלכה למעשה, במציאות השוררת מקדמת דנא, עולה כי עורכי הדין, כדוגמת העותרים, מקבלים את שכר-טרחתם רק בסיום הטיפול המשפטי ורק בכפוף להצלחה בתיק".

עוד נטען בעתירה כי "על אף שהתיקון לחוק נחזה להיות מטיב עם ניצולי השואה, הוא מסייע בפועל רק לקבוצה שזכתה להכרה זה מכבר, עולי לוב, שכל חבריה קיבלו זכאות ותגמולים". משכך, טען עו"ד בומבך בעתירה, "התיקון לחוק פוגע בניצולי שואה שטרם הוכרה זכאותם".

העותרים טוענים כי מאבקי ההכרה בניצולי שואה מחייבים נטילת סיכון משפטי כבד וידע וניסיון משפטי, תוך היערכות למאבקים של שנים. "הכרה בקבוצות אלה תיתכן רק בעקבות מערכת משפטית ממושכת מעין זו שנוהלה, עבור עולי בולגריה, רומניה ולוב".

בנוסף לכך, העותרים, באמצעות עו"ד בומבך, טוענים כי הטיפול הבינלאומי בניצולים מצריך היערכות מיוחדת בטיפול בתביעה מול הרשויות בחו"ל, כמו גרמניה. "בשל מורכבות החוק והצורך לטפל אינדיבידואלית בכל תביעה משפטית ואקטוארית, מדובר בהליך בעל עלויות תפעול יקרות במיוחד בהשוואה לניהול ההליך בישראל, בעברית, מול משרד האוצר, שכן כולל את הצורך להעסיק עובדי דוברי גרמנית".

כאמור, העותרים מתרעמים על המהירות שבה הכנסת העבירה את התיקון לחוק. "באמצעות הליך חקיקה חפוז, נמהר ורשלני, ביקשה הכנסת בימים שלאחר פיזורה להטיב עם ניצולי השואה, אשר טומן בחובו פגיעה קשה ביותר, רטרואקטיבית, במפגיע בלתי חוקתית בעליל לעותרים".

העותרים מסכמים בכך כי "ליבם של העותרים עם ניצולי השואה. אולם, אין כל סיבה שהעותרים, המסייעים לניצולים להשיג את זכויותיהם מזה עשרות שנים, יהיו אלה הצריכים לשאת בנטל ההטבה הנוספת שהמחוקק מבקש להעניק לניצולים אלה באמצעות התיקון לחוק".