בן משה דורש מאלשטיין להעביר לידיו מניות שליטה ב-IDB

במכתב שהעבירו אמש עורכי הדין של בן משה נדרש אלשטיין להעביר לו מיידית מניות ואופציות, שיביאו אותו להחזקה של 65% ממניות הקונצרן

מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין / צילום: תמר מצפי
מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין / צילום: תמר מצפי

רק בדצמבר 2013 קבע בית המשפט המחוזי בת"א כי אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה הם בעלי השליטה החדשים בקבוצת אי.די.בי, במקומו של הבעלים הקודם, נוחי דנקנר, וכעת נראה שהשניים נמצאים בדרך חזרה לבית המשפט - הפעם זה מול זה. זאת, לאחר שהסכסוך המתוקשר בין צמד השותפים, המופסדים כ-1.1 מיליארד שקל "על הנייר" על השקעתם באי.די.בי, הפך בשבועות האחרונים למאבק שליטה של ממש.

נכון לעכשיו, המנצח הברור במאבק הוא אלשטיין, שמחזיק 61.5% מאי.די.בי, לאחר שרכש בהנפקת הזכויות האחרונה מניות ואופציות ב-392 מיליון שקל. שותפו-יריבו, בן משה, בחר שלא להשתתף בהנפקת הזכויות והחזקתו דוללה בשל כך מ-31.3% ל-16.2% בלבד מהחברה. מסיבה זו, צפוי אלשטיין לדרוש בקרוב שינוי בהרכב דירקטוריון אי.די.בי, כך שמספר נציגיו יגדל מ-3 ל-5, בעוד מספר נציגיו של בן משה יצטמצם מ-3 ל-1.

אלא שבמכתב שהעבירו אתמול בשעת לילה מאוחרת עורכי הדין של בן משה, רענן קליר וגיורא ארדינסט, לידי עורכי הדין של אלשטיין, דוד חודק ואיתן אפשטיין, מופיעה דרישה מפורשת כי אלשטיין יעביר באופן מיידי לבן משה 280 מיליון מניות ועוד 230 מיליון אופציות, באופן שיהפוך את האחרון לבעל השליטה באי.די.בי עם החזקה של 65% ממניות הקונצרן.

עורכי הדין קליר וארדינסט מבססים את דרישתם על מהלכים שביצע אלשטיין לאחר שאי.די.בי השלימה גיוס של 417 מיליון שקל בהנפקת זכויות, מוקדם יותר החודש. לטענתם, המהלכים הללו מהווים הפרות של סעיפים בהסכם השליטה שנחתם אשתקד בין חברות מקבוצת דולפין שבשליטת אלשטיין לבין קבוצת אקסטרה שבשליטת בן משה, ומשום כך מזכים את האחרון במניות אי.די.בי, ולמעשה בשליטה בקבוצה כולה.

הטענה הראשונה הועלתה עוד בטרם הושלמה הנפקת הזכויות, ולפיה אלשטיין מחויב להציע לבן משה מחצית מהמניות והאופציות שרכש בהנפקת הזכויות, ובאותו המחיר, קרי 130 מיליון מניות (22.7% מההון) ו-161 מיליון אופציות שנרכשו תמורת 196 מיליון שקל.

הטענה השנייה נוגעת לעסקה שבוצעה בשבוע שעבר, במסגרתה העבירה דולפין של אלשטיין 71 מיליון מניות של אי.די.בי (12.5% מההון) לידי חברת איפיסה מאורוגוואי תמורת 25.7 מיליון דולר, מתוכם 4 מיליון דולר במועד העסקה והיתרה בעוד כשנה. לפי נתונים שסיפק אלשטיין, הוא מחזיק ביותר מ-30% ממניות איפיסה בעצמו, וברשותו ייפויי כוח המעניקים לו 51% מזכויות ההצבעה באיפיסה. אלא שלטענת בן משה, מכירת המניות מדולפין לאיפיסה מאפשרת לו להפעיל את זכות הסירוב המוקנית לו במסגרת הסכם השליטה, ולרכוש מניות אלו באותם התנאים.

הטענה השלישית נוגעת לעסקה נוספת בפירמידת השליטה של אלשטיין, במסגרתה העבירה קבוצת דולפין 35.7% ממניותיה לידי חברת טיירוס מאורגוואי, השייכת לקבוצת אירסה שבשליטת אלשטיין. לטענת בן משה מדובר בעסקה שנועדה לאכוף את זכות הסירוב המוקנית לו בהסכם, ולכן גם כאן הוא זכאי להפעיל את זכות הסירוב ולרכוש (בהנחת ביצוע הטענה הראשונה) עוד 79 מיליון מניות אי.די.בי (13.8% מההון) ו-69 מיליון אופציות.

לאלשטיין עצמו אין כמובן כל כוונה לוותר על השליטה בקבוצת אי.די.בי ובחברות התפעוליות שלה: כלל ביטוח, סלקום, שופרסל ונכסים ובנין. גורמים בסביבתו דחו היום את הטענות של בן משה והגדירו אותן כמשוללות יסוד. לדבריהם, כל הפעולות של אלשטיין נעשו בהתאם להסכם בעלי המניות. משכך, צפויים בקרוב עורכי הדין של בן משה לפנות לביהמ"ש בדרישה לאכיפת ההסכם ולהעברת המניות. השניים ינסו לשכנע את ביהמ"ש כי הפעולות שביצע אלשטיין אכן הפרו את הסכם השליטה.

אחת הטענות שתעלה בפני ביהמ"ש קשורה להתחייבות שנתנו אלשטיין ובן משה לרכוש מניות אי.די.בי פתוח ב-512 מיליון שקל מידי מחזיקי מניות המיעוט. התחייבות זו נקראת "רשת הביטחון", והיא כוללת רכישה של מחצית מהמניות השנה ואת המחצית השנייה בשנה הבאה. אלא שבעלי השליטה אינם סומכים איש על רעהו בנוגע לביצועה.

אלשטיין חושש כי החלטת בן משה שלא להשתתף בהנפקת הזכויות מעידה כי אין בכוונתו לעמוד גם בחלקו ברשת הביטחון. מנגד, בן משה טוען באמצעות עורכי דינו כי את ההתחייבות לבעלי מניות המיעוט נתנה דולפין, כך שאם אלשטיין יעביר את מניות אי.די.בי מדולפין לחברות אחרות שבשליטתו, הרי שלבעלי מניות המיעוט לא תהיה יכולת לתבוע לקבל את מניות השליטה בחברה, במקרה שאלשטיין לא יעמוד בהתחייבותו כלפיהם.