נדחתה בקשת משה נסטלבאום להמשיך בתביעה נגד ויזנטל

ביהמ"ש: "הגשת תביעה אישית נגד יונה ויזנטל, ודאי שבכל הנוגע למילוי תפקידו ברשות השידור, אינה יכולה להתברר בערכאה כלשהי - אלא אם ניתנה רשות המפרק"

יונה ויזנטל ומשה נסטלבאום / צילום: איל יצהר ושלומי יוסף
יונה ויזנטל ומשה נסטלבאום / צילום: איל יצהר ושלומי יוסף

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מינץ, דחה אמש (ג') את בקשתו של העיתונאי משה נסטלבאום, עורך התוכנית "פוליטיקה" בערוץ 1, להמשיך בהליכי התביעה הנזיקית שהגיש נגד העורך הראשי של רשות השידור, יונה ויזנטל.

כפי שפורסם ב"גלובס", הרקע לתביעה בסך 300 אלף שקל, שהוגשה בחודש ינואר השנה לבית משפט השלום בראשון-לציון, היה הודעת דואר אלקטרוני משמיצה נגד בכירי רשות השידור בשם "גרון עמוק מאוד".

ההודעה הביאה להשעייתו של נסטלבאום מתפקידו, ולדברי האחרון גרמה לו לעוגמת-נפש ולפגיעה בשמו הטוב. רק לאחר שנסטלבאום הודיע כי לא הוא שיגר את ההודעה, ולאחר שהגיש תלונה למשטרה כדי שיאתרו את זהותו של השולח האנונימי, הוא הוחזר לעבודתו.

השופט מינץ נימק את החלטתו בכך שרשות השידור נמצאת בפירוק עוד מאוגוסט 2014, ולכן יש צורך לבקש את אישורו והסכמתו של מפרק רשות השידור, פרופ' דוד האן, לניהול הליכים משפטיים ברשות. משלא הוגשה בקשה למפרק, קבע השופט, מטעמים טכניים, כי התביעה לא תמשיך להתברר.

לדברי השופט, "מבקש 2 (ויזנטל - ס 'כ') הוא ידו הארוכה של מבקש 1 (המפרק של רשות השידור - ס' כ'), אשר מונה לתפקידו בהתאם לחוק השידור הציבורי. לפיכך, הגשת תביעה אישית נגד ויזנטל, ודאי שבכל הנוגע למילוי תפקידו ברשות, אינה יכולה להתברר בערכאה כלשהי, אלא אם ניתנה הרשות לכך - תחילה על-ידי המפרק ולאחר מכן, אם הרשות לא ניתנה, על-ידי בית-משפט זה".

מינץ הוסיף כי היות שרשות השידור נמצאת בפירוק, ניהולה השוטף עבר לידיו של המפרק, לרבות הסמכויות הדרושות להמשך ניהולה התקין. בהתאם לקבוע בחוק השידור הציבורי, מיום הפרסום על מינוי מפרק לרשות לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך משפטי נגד הרשות, אלא ברשות המפרק ובתנאים שיקבע.

השופט ציין עוד בהחלטתו כי "למפרק סמכות ייחודית לדון בכל ענייני הרשות, כולל הטרוניות והתביעות המועלות נגד מי שפועל מטעמו, ובמקרה שאותו תובע נפגע מהחלטת המפרק, לבית משפט זה הסמכות לדון ולהחליט האם ראוי שהנושא יתברר בערכאה אחרת, לפי המבחנים הקבועים בדיני חדלות פירעון".

השופט קבע כי על המפרק להגיש בקשה לסילוקה על הסף של התביעה, משום שננקט "הליך שלא כדין".