סופיאן סטיבנס: "האלבום הזה אינו פרויקט אמנותי. אלה הם חיי"

אבל וערגה, אהבה וחולשה, געגועים והקשיים בהתבגרות עם אם סכיזופרנית עולים מהמוזיקה של סופיאן סטיבנס

זה אלבום אמיץ מאד; יש בפופ רק קומץ יצירות שהוקדשו לתכנים דומים, ודאי לא בפורמטים של אלבומים שלמים. קארי היא אימו של סופיאן סטיבנס, שנפטרה לפני שנתיים. לואל הוא אביו החורג. קארי מתה מסרטן הכבד, אחרי שחיה כסכיזופרנית וסבלה מהפרעת אישיות דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה). לואל היה נשוי לקארי רק חמש שנים, אבל נותר דמות כה חשובה בחייו של סטיבנס, עד שכיום הוא מנהל את חברת התקליטים שלו. סטיבנס ואחיו גדלו בעיקר אצל אביהם ואימם החורגת, וחלק ניכר מהשירים מטפלים בזיכרונות מהנסיעות לביקורים אצל קארי ולואל.

סטיבנס עצמו העיד כי "האלבום הזה אינו פרויקט אמנותי שלי. אלה הם חיי". זה אלבום של אבלות וערגה, געגועים וחשבונות נפש, והוא בעיקר מתפקע מאהבה לאימו הכה-חולה וחלשה, ומרצון אדיר ולא ממומש של נתינה למי שאינו מסוגל לקבל.

חלק מהמילים מפלחות. בשיר השני הוא מתאר איך אימו נטשה אותו ואת אחיו בחנות וידאו, כשהיה בן שלוש או ארבע. במקום אחר הוא שר "כולי רוצה את כולך, אני רק רוח לעבור דרכה". סטיבנס שר גם על אחיו ועל אחייניתו, ומעיד על מצבו הנפשי במערכות היחסים הזמניות והחבולות בהן הוא כבול. ב-15 השנים האחרונות סטיבנס גילה חיבה לאלבומים נושאיים, וצמח להיות מהסינגרז-סונגרייטרס הבולטים בדורו בארה"ב. הצמיחה לרוחב בתכנים התבטאה גם בהעשרת הצליל שלו. האמן שהתחיל טרובדורי וצנוע התפשט לעיבודים כליים עשירים ואז גם לשימוש חכם באלקטרוניקה.

אבל ב"קארי ולואל", שכולו זיקוק וזיכוך של נימי הנפש הכי עדינים, סטיבנס מתערטל צלילית במלוא אינטימיותו. לא מעט אורחים חולפים מאחוריו ומצידיו עם קולותיהם וכליהם, אבל הרוב מוקלט צנוע, קרוב, על סף לחישה, כשהבסיס לשירים הן גיטרות אקוסטיות שונות, אליהן מתווספים קישוטים מאד חכמים.

לו ריד יצר אלבום נשגב, "קסם ואובדן" בעקבות מותם של שני חברים מסרטן. ג'ון לנון ברא את יצירת המופת שלו "פלסטיק אונו בנד", אחרי שכבר כתב שירים על אימו, ובעקבות הליך טיפולי שעיבד אצלו את האבל על הוריו. סטיבנס כבר זוכה לביקורות מהללות על היצירה הנועזת, המחויבת, והיפה שלו.

אני מודה שמעולם לא נמניתי על חסידיו ושגם כעת, אני יותר מתרשם מהיכולות, מהיופי, מהכנות ומההקפדה בביצוע, ופחות נענה רגשית ומגיב לחומרי הגלם. ייתכן שאני מתנגד, מתכחש, נאטם בפני ההצפה שתכנים כאלה עלולים לעורר. אולי זה אלבום שכן יטלטל אותי בתזמון אחר. בכל מקרה, הוא ראוי לכל ההערכה האפשרית, ובהחלט שווה היכרות.

* ציון: 9