מפסקי הדין האחרונים של גרוניס: ניתן לשגר הודעת צד ג' בייצוגית

השאלה - האם וכיצד ניתן להגיש הודעת צד ג' בהליך ייצוגי, נדונה בעבר בבית המשפט העליון, ונותרה בגדר "צריך עיון". פסק הדין שניתן בשבוע שעבר על-ידי הרכב השופטים בראשות הנשיא בדימוס, אשר גרוניס, קובע כי הדבר ניתן, בכפוף לאישור בית המשפט, ובתנאי שהבקשה מוגשת בהזדמנות הראשונה בהליך.

הודעת צד שלישי היא הודעה ששולח נתבע לצד שלישי, במסגרת הליך התביעה שהוגשה נגדו, שבה הוא מודיע לצד השלישי על התביעה, וטוען כי אם הנתבע יפסיד, הוא יהיה זכאי לשיפוי ממנו (מהצד השלישי). במקרה כזה, אותו צד שלישי נדרש להצטרף להליך התביעה ולטעון בו טענות שונות כדי להתגונן מפני תוצאת ההליך מבחינתו.

הפרשה שבה עוסק פסק הדין היא תביעה ייצוגית שהגיש אביהוא רז בקשר לאופן החיוב של שיחות טלפון המקושרות דרך לוח המודעות המקוון יד2. לטענת רז, מאחר שיד2 עושה שימוש במספרי טלפון וירטואליים, מחויבים גולשי האתר בתשלום על ביצוע שיחות גם במקרים שבהם הצד השני, זה שאליו מחייגים, לא עונה לשיחה.

בנוסף נטען כי הגולשים ששולחים הודעות לטלפונים המופיעים באתר יד2 מחויבים בעלות שליחת המסרון, גם אם המסרון לא הגיע ליעדו. רז טוען כי הכיתוב באתר יד2, שלפיו השיחה למספרים המפורסמים בלוח המודעות שלו היא בעלות שיחת טלפון סלולרית רגילה, מטעה.

לאחר שאושר ניהול התובענה כייצוגית, הגישה חברת יד2 כתב הגנה, ובמקביל הגישה הודעה ל-3 צדדים שלישיים - חברות המעניקות לה שירות בקשר למערכת המספרים הווירטואליים המופעלת באתר: אטריקס, סלקום ולוגיה. סלקום יוצגה בהליך בידי עורכי הדין ברק טל, רות לובן וגיא קורתני ממשרד יגאל ארנון ושות'.

בהמשך הגיש רז בקשה לבית המשפט שבה ביקש לבטל את ההודעה לצדדים השלישיים, בטענות שונות. אז התעוררה הסוגייה - האם מותר בכלל להגיש הודעת צד ג' בהליך ייצוגי.

השופטת שושנה אלמגור מבית המשפט המחוזי בתל-אביב החליטה כי "מבלי להיכנס לעובי הקורה בשאלה האם נתבע בתובענה ייצוגית רשאי להגיש הודעה לצד שלישי מבלי לבקש את רשותו של בית המשפט להגשתה, בנסיבותיו של תיק זה לא יהיה זה נכון לדון בתובענה ביחד עם ההודעות ששיגרה הנתבעת ל-3 צדדים שלישיים".

לדבריה, "שאלת מערכת יחסיה החוזיים של יד2 עם מי מהצדדים השלישיים אינה מעניינם של אנשי הקבוצה הנכללים בתובענה הייצוגית... כריכת שאלות החבות החוזית והחוקית בין הנתבעת לבין מי מהצדדים השלישיים רק תסרבל את הדיון (המורכב ממילא) בתובענה הייצוגית".

לפיכך, השופטת פסקה כי הצדדים השלישיים אינם נדרשים לפי שעה להשיב להודעת צד ג' שנשלחה אליהם.

יד2 הגישה לבית המשפט בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת. בית המשפט העליון קיבל את הבקשה וקיים בה דיון כערעור. בראש ההרכב ישב הנשיא בדימוס אשר גרוניס, ולפסק דינו הצטרפו השופטים ניל הנדל וצבי זילברטל.

התקנות בעניין תובענות ייצוגיות קובעות כי בכל עניין של סדרי דין, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי "בשינויים המחויבים". אולם עד כה לא הוברר אם "השינויים המחויבים" מאפשרים או שאינם מאפשרים להגיש הודעת צד ג' בהליך ייצוגי.

בית המשפט סקר את הטעמים לאפשר הודעת צד ג' בהליך ייצוגי, ובכלל זה את מתן האפשרות לצד ג' להתגונן בפני התביעה שעשויה להשפיע עליו; ואת הרצון למנוע פסיקה סותרת בהליכים מקבילים העוסקים באותה פרשה עובדתית.

בין השיקולים בעד מתן האפשרות להגיש הודעת צד ג' בהליכים ייצוגיים, צוין גם הנזק שעשוי להיגרם לנתבע אם לא תותר לו הגשת ההודעה, במיוחד לאור היקפן של תובענות ייצוגיות שמגיעות לעתים לסכומים גבוהים.

עוד צוין כי שלילת האפשרות להגיש הודעת צד ג' עשויה ליצור לחץ על נתבעים בהליך ייצוגי להתפשר - גם זאת לאור היקפי התביעות הייצוגיות.

בין השיקולים נגד, צוין החשש מפני השימוש לרעה בהודעת צד ג' על-ידי נתבעים ייצוגיים, כאמצעי למריחת זמן בהליכים. כמו כן, צוין החשש מייקור עלות ניהול ההליך הייצוגי לתובע.

לבסוף החליטו השופטים כי יש לאפשר הגשת הודעות צד ג', בכפוף לאישור בית המשפט, ורק בתנאי שהגשת ההודעה תיעשה בהזדמנות הראשונה - כלומר, במסגרת התגובה לבקשה לאשר את התובענה כייצוגית.

"9 שנים לאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות", כתב גרוניס, "סבורני כי צברנו די ביטחון במוסד התובענה הייצוגית כדי לצעוד קדימה צעד נוסף ולהצליח להתמודד עם הליכים משפטיים מורכבים יותר, דוגמת תובענות ייצוגיות שבהן מוגשת הודעה לצד שלישי".

עוד צוין בפסק הדין כי "אמנם לפתיחת הפתח להגשת הודעה לצד שלישי בהליך ייצוגי מלווים חששות. לבית המשפט הדן בהליך נתון בעניין זה תפקיד מרכזי, לנהל את ההליך ביעילות ובהגינות ולשמור שהליך הצד השלישי לא ינוצל לרעה".

הערעור של יד2 נדחה לגופו, בין היתר, לאור המועד שבו נשלחה הודעת הצד השלישי - לאחר קבלת האישור מבית המשפט לאישור ניהול התביעה כייצוגית.

נזכיר כי גרוניס רשאי עדיין לחתום על פסקי דין בהליכים שהתחיל לדון בהם עד חלוף 3 חודשים ממועד פרישתו, באמצע ינואר השנה. זהו אחד מפסקי הדין האחרונים של נשיא בית המשפט העליון לשעבר.