שחקן חדש (וכוחני במיוחד) בשוק ההעברות: הסינים

נתונים חדשים של פיפ"א מלמדים: קבוצות הכדורגל בסין הוציאו ב-2014 למעלה מ-100 מיליון דולר בגין רכישות בינלאומיות של שחקנים (מקום תשיעי בהוצאות מבין מדינות העולם); ההעדפה הסינית: כדורגלנים ברזילאים

דריו קונקה, ליגת הכדורגל הסינית / צלם: רויטרס
דריו קונקה, ליגת הכדורגל הסינית / צלם: רויטרס

שוק הכדורגל הסיני מתחיל לצבור כוח כלכלי בלתי רגיל: המדינה האסייתית הפכה לאחת מ-10 בזבזניות הכספים הגדולות ביותר בענף על העברות בינלאומיות, עם סך של 102 מיליון דולר שהוציאו במהלך 2014 המועדונים המקומיים בגין רכישת שחקנים. כך עולה מנתונים חדשים שמפרסמת ההתאחדות העולמית פיפ"א באמצעות מערכת ה-TMS שלה (Transfer Matching System).

מדובר על סכום גבוה יותר מפי שלושה וחצי מזה שבזבזו מועדוני הכדורגל בסין בשנת 2013 (כ-28 מיליון דולר), וכזה שהציב אותם ב-2014 במקום התשיעי בעולם בדירוג המדינות שמוציאות הכי הרבה כסף על העברות בינלאומיות (הנתונים אינם כוללים העברות בתוך אותה ליגה, או בין ליגות שונות מאותה מדינה). לפי פיפ"א, בשלוש השנים 2011-2013 עמד ממוצע ההוצאות העונתי של המועדונים הסינים על 37.3 מיליון דולר.

גאנג'ואו אברגראנדה היא הקבוצה הכי "פרועה" וזאת שאחראית על מירב הבזבוזים והקפיצה האדירה שנרשמה בשוק: על-פי אתר transfermarkt, המועדון שלפי דיווחים בישראל ניסה לפתות לאחרונה גם את כוכב מכבי ת"א, ערן זהבי - הוציא עבור עונת המשחקים הנוכחית כ-45 מיליון דולר בגין רכישת שחקנים, ביניהם כ-13 מיליון דולר ששולמו לרד-בול זלצבורג האוסטרית עבור החלוץ הברזילאי אלאן, וכ-16 מיליון דולר ששולמו עבור חלוץ ברזילאי אחר - ריקרדו גולארט שהגיע מקרוזיירו.Evergrande Group, בעלת השליטה על המועדון - היא אימפריית הנדל"ן השנייה בהיקף הפעילות שלה בסין.

את ההתחזקות הכלכלית של הכדורגל הסיני ניתן למפות גם לפי אופי ההתקשרות עם הכדורגלנים החדשים: בעוד ב-2013 רק 20% נרכשו תמורת סכום כספי (היתר הושאלו ממועדונים אחרים, חזרו מהשאלה לקבוצת האם הסינית שלהם או היו שחקנים חופשיים), ב-2014 עלה הנתון ל-29%.

אגב, הסינים מעדיפים באופן ברור את השוק הברזילאי: 25 מבין 124 ההעברות הבינלאומיות ב-2014 היו של שחקנים שמוצאם במדינה הדרום אמריקאית. במקום השני שחקנים סינים ש"גלו" בחו"ל וחזרו לליגות המקומיות (24 בסך הכל); במקום השלישי שחקנים קוריאנים (13).

פיפ"א הכניסה לשימוש את מערכת ה-TMS לקראת סוף 2010, והיא מאשרת באמצעותה כל העברה בינלאומית, מתוך כוונה להגביר את השקיפות בענף. על מנת לבצע עסקה דורשת פיפ"א מהמועדונים המעורבים להשלים כ-30 נתונים שונים לשחקן שצריכים להיות מוזנים, ומגובים על-ידי מסמכים: מפרטי השחקן, כולל גיל, רזומה וכו'; ועד לפרטים הכספיים של העסקה: מי הסוכנים שמעורבים בה ומה גובה העמלה שהם הולכים לגזור עליה; כמה כסף אמור לעבור, ולאיזה חשבונות בנק בדיוק; כמה תשלומים מעורבים בעסקה ומה מועדי הפירעון שלהם; מה יהיה שכרו של השחקן; האם מעורבים עורכי דין בעסקה וכו'.