באוצר שוברים את הראש: כמה יעלו ההבטחות לחרדים?

אגף התקציבים והחשבת הכללית באוצר הציגו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר האוצר המיועד, משה כחלון, הערכות סותרות לגבי היקף הקיצוצים הנדרש בתקציב 2016. בעוד שהממונה על התקציבים, אמיר לוי, טען כי יידרשו "התאמות" בהיקף של 10 מיליארד שקלים על מנת לסגור את הבור התקציבי בשנה הבאה, נקבה ההערכה של החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, בסכום הנמוך בכ-50%.

הדיונים על תקציב 2016 רק החלו, אך לשאלת ההתאמות הצפויות יש משמעות רבה עבור נתניהו בנושא הדורש את הכרעתו מיידית: ההסכמים הקואליציוניים. ככל שהיקף ההתאמות הנדרש ב-2016 גדול יותר, כך נותר לראש הממשלה מרחב תמרון קטן יותר מול שותפיו לממשלה העתידית. ההשפעה התקציבית של ההסכמים הקואליציונים תורגש ברובה ב-2016, בין אם משום שמרבית הדרישות מחייבות שינויי חקיקה, ובין אם מפני שהתקציב החדש יוגש ככל הנראה רק לקראת סוף השנה הנוכחית.

שתי ההערכות האמורות הוצגו במסגרת ישיבה רבת-משתתפים שכינס ראש הממשלה ביום שלישי שעבר בלשכתו. לישיבה קדמה התייעצות שערך נתניהו עם יועציו הקרובים בהשתתפות החשבת הכללית. בהתייעצות השתתפו מלבד עבאדי-בויאנג'ו גם ראש המטה דוד שרן, ח"כ זאב אלקין, מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא הראל לוקר והמנכ"ל המיועד יואב הורביץ.

את הדיון יזם שר האוצר המיועד, משה כחלון, בניסיון להבין את המשמעויות התקציביות של ההסכמים הקואליציונים המתגבשים. במוקד עומדים ההסכמים עם המפלגות החרדיות המבקשות להחזיר לאחור את גלגל הזמן לערב הקמת ממשלת נתניהו הקודמת.

המשמעות: ביטול כל הפגיעות התקציביות שיזם שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, "בתוספת הצמדה וריבית". גורם המעורב במגעים אמר ל"גלובס" כי "המהלכים שיזם לפיד נגד החרדים חוזרים אלינו היום כבומרנג".

הבעיות של כחלון

בסביבתו של כחלון מוטרדים מכך שלאוצר אין היום אומדן תקציבי ברור של עלות השינויים שהובטחו לחרדים. הנתון המוכר לציבור עומד על כ-3 מיליארד שקל - סכום המורכב מהחזרת קצבאות הילדים לרמתן הקודמת (עלות המהלך מוערכת ב-2.6 מיליארד שקל לשנה) וביטול הפגיעה בתקציבי הישיבות, שיעלה חצי מיליארד שקל נוספים. ואולם מטיוטות ההסכמים הקואליציונים עם המפלגות החרדיות עולה כי מדובר רק בחלק מרשימה ארוכה של דרישות תקציביות.

בנוסף לשתי הדרישות המרכזיות אמורים החרדים לקבל גם הגדלת תשלומי הבטחת ההכנסה של הביטוח הלאומי לאברכים בעלות של מאות מיליוני שקלים, והגדלת תקציבים לשורת פעילויות נוספות.

במערכת הפוליטית נפוצו בימים האחרונים הערכות כי העלות הסופית של דרישות החרדים תתקרב ל-5 מיליארד שקל.

למרות שהאחריות הסופית בנושאים תקציביים היא בידי לוי, אין זה חריג שראש הממשלה מבקש חוות דעת נוספת גם מהחשב הכללי. כך למשל, בדוח מבקר המדינה שפורסם באוגוסט 2014 התברר כי עבאדי-בויאנג'ו הציגה בעבר אומדן שונה מזה של אגף התקציבים לגבי הגירעון הצפוי בתקציב 2012 - אומדן שהתגלה בסופו של דבר כמדויק יותר מהאומדן של אגף התקציבים. דעתה של החשבת הכללית רלוונטית הפעם במיוחד כיון שהיא האחראית על ביצוע תקציב המדינה הזמני ובידיה הנתונים המעודכנים ביותר בנושאים כמו הכנסות המדינה ממסים. נציין, כי עבאדי-בויאנג'ו נחשבת לבעלת גישה הדוגלת באחריות תקציבית, לא פחות מזו של אגף התקציבים.

לדחות את מועד הגשת התקציב

עוד התברר במהלך הישיבה אצל ראש הממשלה, כי באגף התקציבים מבקשים לדחות ככל הניתן את מועד הגשת תקציב המדינה ל-2015-2016, גם אם הדבר עשוי לחייב שינויי חקיקה. נכון להיום מחייב החוק את הממשלה להניח על שולחן הכנסת את תקציב המדינה בתוך 100 יום מהשבעתה של ממשלה חדשה. ואולם, באגף התקציבים סבורים כי הם זקוקים לפרק זמן גדול יותר על מנת להכין את התקציב.

תקציב 2016, שיהיה למעשה התקציב הראשון של הממשלה החדשה, הוא ההזדמנות הטובה ביותר של הממשלה לחולל רפורמות אמיתיות במשק - זאת מתוך השקפה שלפיה את השינויים הגדולים ביותר ניתן לחולל בתחילת כהונתה של הממשלה. לוי הסביר בישיבה כי הדחייה בהגשת התקציב דרושה לו כדי לבשל את הרפורמות בתוך המנגנון הממשלתי ולהשיג לגביהן הסכמה רחבה.