הנשים שעזבו משרות בכירות כדי להקים מיזמים עצמאיים

הן החזיקו משרות בטוחות, אבל חוסר הסיפוק בער בהן מבפנים ■ הן ויתרו על הרכב הצמוד, תלוש המשכורת המכובד והבונוסים, יצאו לדרך עצמאית ולא נבהלו מהשינוי ■ מיוחד ל"ליידי גלובס"

לבנה פרידמן / צילום:  איל יצהר
לבנה פרידמן / צילום: איל יצהר

זה קרה לה בגיל 40, כשכבר התמקמה היטב באזור הנוחות שלה. היא צברה ניסיון כמעצבת חלונות ראווה, ובמשך שמונה שנים גדלה, כלשונה, יחד עם הסניפים החדשים של רשת זארה. במקביל, זו הייתה עבודה תובענית, שכללה נסיעות מרובות ברחבי הארץ. באחד הימים, כשחזרה מאילת ובתה הבכורה קיבלה את פניה בבכי, הבינה מאיה בן ציון מורד, 42, שהיא צריכה לעצור. "אחרי חודש עזבתי את העבודה".

אלא שבן ציון היא לא מהזן ששוקט על השמרים, וגם כשהיא מורידה הילוך, הגלגלים ממשיכים לנוע. "נרשמתי ללימודי שיטת אלבאום, שמטפלת בילדים עם הפרעות קשב בתנועה. למדתי ארבע שנים, המשכתי ללימודי פסיכותרפיה, ובסיום הלימודים התחלתי לעבוד ב'בית חם' בנהריה - מקום לנערות מבתים קשים".

אחרי שלוש שנים הגיע השינוי המהותי, שהפך אותה ליזמית. זה קרה בעת ביקור ברוסיה. "הוזמנתי לטיפול פנים במוצרים טבעיים לחלוטין, שאחריו רכשתי ערכה והמשכתי לטפל בעצמי. די מהר קיבלתי פידבקים מהסביבה, ויום אחד ישבתי עם בעלי בארוחת ערב, ואמרתי לו: נראה לי שעלינו על משהו.

"בעלי הוא יזם בנשמה, לא צריך להגיד לו יותר. התחלנו לנסוע לרוסיה, עברנו סניף סניף, לקחנו סמינרים של החברה, ונדבקנו בהתלהבות. כשחזרנו אמרתי לו: אנחנו מביאים את המותג לישראל, ואני מתכוונת להוביל את המהלך".