המדינה העבירה מאות מ' ש' לישיבות - והתעלמה מהונאות

גם בתקופת כהונתו של יאיר לפיד כשר האוצר, המדינה העבירה מאות מיליוני שקלים לישיבות חרדיות ללא פיקוח, תוך שורה של תשלומים כפולים וחוסר התאמה בין מספר האברכים הרשומים למספרם בפועל - כך עולה מניתוח דוח מבקר המדינה. למעשה, הפיקוח הרופף נמשך בממשלה האחרונה שבה המפלגות החרדיות ישבו באופוזיציה, כאשר השינוי המשמעותי היחיד היה בהיקף התקצוב, שפחת בשנת 2014.

על פי הדוח, בשנת 2011, תחת כהונתו של יובל שטייניץ כשר האוצר, הנחה אגף החשב הכללי במשרד שלא לבצע יותר ביקורות שטח בישיבות בינוניות וגדולות - ביקורות שאמורות לגלות האם קיים פער בין מספר האברכים הרשומים שבגינם מתוקצבים המוסדות לבין מספרם בפועל. במוסדות אלה לומדים מרבית האברכים בישראל (57%) ומאז לא שונתה ההנחיה - גם לא בתקופתו של לפיד, שמבקר היום בחריפות את ההסכמים הקואליציונים החדשים עם המפלגות החרדיות.

באגף החשב הכללי טענו כי הם מבקשים להחליף את ביקורות השטח בבדיקות מדגמיות המבוססות בין היתר על אמצעים טכנולוגיים, אולם על פי דוח המבקר בדיקות כאלה לא נעשו עד היום ואפילו פיילוט בעניין לא החל.

למעשה, ההנחיה של החשב הכללי נעשתה בניגוד למה שמכונה "נוהל שר האוצר והוראות תקנון כספים ומשק" (תכ"ם), ולמרות זאת התקבלה ללא היוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה. כך, במקום לבצע לפחות 1,150 ביקורות עומק בשלוש שנים כפי שמחייב הנוהל, בשנים 2011-2013 התבצעו רק 236 ביקורות - כחמישית בלבד מהדרוש. בבדיקות שכן בוצעו, התגלה פער גדול בין מספר הרשומים למספרם של הלומדים בפועל.

ככלל, מבחני התמיכה במוסדות תורניים אינם כוללים קריטריונים של איכות הוראה או אישור תוכנית לימודים, אלא מדד כמותי בלבד - מספר התלמידים הרשומים ונוכחותם בעת ביצוע ביקורות. "המדדים אינם בודקים את רמת הלימודים, את קיומה של תוכנית לימודים מאושרת או כל מרכיב פדגוגי אחר", העיר המבקר - וגם זאת לא השתנה בתקופה שבה החרדים לא היו בממשלה.

מבדיקת המבקר עולה כי גם כשכבר בוצעו ביקורות שטח ונמצא פער בין מספר התלמידים הרשומים לבין מספר הנוכחים בפועל, קיים ספק עד כמה המקרים טופלו כפי שהיו אמורים להיות מטופלים לרבות הטלת סנקציות כספיות. כך נמצא כי ביולי 2014 עמד היקף הכספים העודפים שניתנו למוסדות התורניים (על פי הביקורות) על סך של כ-25 מיליון שקל. כספים אלה, כך על פי הדוח, לא הושבו למדינה למרות פניות חוזרות אל המוסדות.

בנוסף, 9.5 מיליון שקל ניתנו באופן עודף לטובת מלגות לאברכים - וגם כספים אלה לא הושבו בניגוד למתחייב. מבקר המדינה מצא כי חשבות האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך לא טיפלה באופן שיטתי ושוטף בהשבת הכספים ולמעשה אין בידיה פירוט שיכול להסביר האם מדובר בסכומים שקוזזו לאחר מכן. "אף על פי שהאגף יכול לפעול לקיזוז כספי התמיכות שמגיעים למוסד מיחידות אחרות במשרד החינוך או ממשרדי ממשלה אחרים, הוא אינו עושה כן ואינו מפעיל אמצעי גבייה אחר מלבד הפחתה מתמיכה שוטפת או עתידית", כתב המבקר.

עוד מצא המבקר כי מוסדות תורניים נהנים מתמיכה כפולה בחלק מהמקרים על אותם תלמידים, הן ממשרד החינוך והן ממשרד הרווחה. בדיקת המבקר העלתה כי בשנים 2012-2013 נמצאו 90 תלמידים שרשומים גם במוסדות התורניים הכפופים לאגף התורני במשרד החינוך, וגם בפנימיות שמתוקצבות על ידי משרד הרווחה. נוהל מוסדר בעניין מחייב את משרדי הרווחה והחינוך להצליב ביניהם את רשימות התלמידים כדי למנוע מקרים כאלה, אבל הצלבה כזו פשוט לא נעשתה. "תופעה זו נמשכה לעתים תקופה ארוכה, ומשמעה כפל של תשלומים מכספי הציבור", העיר המבקר.

הצלבת נתונים אמורה להתבצע גם בין משרד החינוך למוסד לביטוח לאומי, אבל גם היא לא התבצעה מאז שנת 2010. כך גילה המבקר לפחות 184 מקרים בהם אברכים שמקבלים מלגה מהאגף התורני במשרד החינוך קיבלו גם קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, אף שמקבלי מלגות כאלה אינם זכאים לכך. המבקר מצא עוד כי מוסדות תורניים קיבלו תמיכות גם בגין אברכים שלמדו במקביל במוסדות הכשרה של משרד הכלכלה, אף שהתמיכה מותנית בכך שהאברכים לא ילמדו במוסד אחר. מבקר המדינה לא מצא לנכון להסיק כי במקרה זה ה"כפילות" עשויה להיות חיובית, שכן הכשרת גברים חרדים לשוק העבודה היא אינטרס של החברה והמשק.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אגף החשב הכללי עוסק רבות בסוגיית הפיקוח ובקרה על המוסדות התורניים הנתמכים, בין היתר, על ידי ביצוע ביקורות שטח במוסדות על מנת לוודא כי התלמידים, בגינם מועברת התמיכה, אכן נמצאים בפועל במוסד ועל ידי ביצוע ביקורות עומק כספיות.

"כיוון שעריכת ביקורות מלאות במוסדות גדולים אינה ישימה וגם אם נערכת ביקורת כזו במוסד גדול או בינוני, המכיל אלפי תלמידים, הרי שממצאיה חסרי משמעות לאור גודלם של המוסדות ומשך הזמן הנדרש להשלמת הליך זיהוי פרטני של מאות תלמידים, הוחלט כי נכון יהיה לערוך ביקורות מדגמיות במוסדות הגדולים.

"יחד עם הלמ"ס גובש מנגנון סטטיסטי לביצוע הביקורות המדגמיות. מנגנון זה הותאם לכללים לביצוע ביקורות שטח שנקבעו בנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה ולדיון בהן שעבר מספר עדכונים בשנים האחרונות ושהתיקון האחרון בו נחתם בנובמבר 2014.

"החל מחודש פברואר האחרון מבוצעות ביקורות שטח מדגמיות בהתאם למנגנון הסטטיסטי שגובש. לצורך הידוק הפיקוח, הוחלט להרחיב את ביצוע ביקורות השטח המלאות גם למוסדות בהם לומדים עד 400 תלמידים".

התפקיד של צה"ל

דוח מבקר המדינה מגלה כי גם צה"ל שותף פעיל בהפקרות המתוארת. מסתבר כי מאז שנת 2011 עשה מנהל האגף התורני במשרד החינוך מאמצים לקבל מצה"ל את רשימות הצעירים שהצהירו בלשכות הגיוס כי "תורתם אומנותם", זאת כדי להצליב את הנתונים ולבדוק האם הם לומדים בפועל במוסדות תורניים. רק בפברואר 2014 אישרה ראש אגף כוח אדם בצה"ל את העברת הנתונים למשרד החינוך, אולם דה-פקטו עד סיום עבודת המבקר בדצמבר האחרון הנתונים לא הועברו.

כך קרה שמבקר המדינה עשה את מה שהממשלה אמורה הייתה לעשות: הוא לקח רשימה של 702 תלמידים שנמצאו במסגרת הביקורות של החשכ"ל (אלה שכן התקיימו) כמי שאינם לומדים בפועל במוסדות תורניים אף שהם רשומים בהם, והצליב את הרשימה עם המידע הפנימי שקיים בצה"ל ומצא כי הם אכן קיבלו דחיית שירות. אם צה"ל היה עושה זאת בעצמו, ניתן היה לחייב את אותם צעירים להתגייס לצבא. "בדרך פעולתו ויתר למעשה צה"ל על האפשרות לנקוט את הצעדים הנדרשים כדי לאתר ולאמת דיווחים בנוגע לתלמידים שנמחקו מרשימת התלמידים הזכאים במוסדות תורניים נתמכים ובשל כך אינם זכאים לדחיית שירות - ולזמנם לשירות צבאי", כתב המבקר.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ביטול חוק טל וחקיקת תיקון 19 לחוק שירות ביטחון הציבו את תהליך גיוס החרדים לצה"ל בשלב של התהוות מחדש והסדרה הנמשכים גם בימים אלה. מרגע כניסת התיקון לחוק במרץ 2014 החל הליך להסדרת מעמדם של כלל דחויי השירות, כ-54 אלף, שיסתיים בחודש מאי הקרוב. בשנים האחרונות גיוס החרדים לצה"ל הועצם תוך עמידה ביעדי הגיוס שנקבעו בחוק. ראוי לציין כי צה"ל מייחס חשיבות גדולה להעברת מידע למול משרד החינוך בהתייחס לכלל המגזרים באוכלוסיה, הרלוונטיים לעניין הגיוס. בתוך כך מצוי גם עניין הבקרה על תמיכה במוסדות תורניים. בין משרד החינוך לצה"ל מתקיים שיח שוטף ותיאום מלא בעניין המתגייסים לצה"ל, דחויי השירות ומספר העמותות. כיום ניתן להשוות באופן חד ערכי בין נתוני צה"ל לבין נתוני משרד החינוך והנתונים עוברים בין המשרדים באופן שוטף. מערכת אוטומטית להעברת המידע נבנית בימים אלה".