מה יישאר מכל התוכניות הגדולות של משה כחלון?

נראה כי שר האוצר המיועד ויו"ר כולנו, ח"כ משה כחלון, מעביר את זמנו בימים אלה בניסיון להבין מה בדיוק הבטיח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשותפיו הקואליציוניים, מה העלות של ההבטחות וחשוב מכל - מה יישאר בתקציב המדינה ל-2016 כדי לממן את התוכניות של כחלון עצמו, כפי שהוצגו לבוחר בימי מערכת הבחירות.

מבחינת כחלון, התשובה לשאלה קריטית. תקציב 2016 אמור להיות התקציב אשר ייבנה את מעמדו הציבורי של שר האוצר המיועד - עם רפורמות בתכנון והשיווק של קרקע, עם יישום מסקנות של ועדת אלאלוף ועם הגדלת שירותים חברתיים. כפי שהדברים נראים כעת, יש יותר מסימן שאלה אחד לגבי יכולת המימון של התוכניות.

למען האמת, לפי שעה אין דרך להעריך באופן מדויק מה עלות ההתחייבויות בהסכמים הקואליציוניים. כל אחד מהם כולל דילים, הסכמים, הבטחות והבנות - חלקם גדולים, חלקם קטנים. רק כשאגף התקציבים ומשרד האוצר יקבלו את החומר באופן מסודר, יהיה ניתן לקבל הערכה מדויקת. לעת עתה נזרקים לאוויר מספרים שונים, מתוך ההסכמים שנחתמו, ומהם ניתן לקבל אינדיקציה לתג המחיר של הקואליציה החדשה.

על פי הדיווחים השונים, נתניהו כבר התחייב להגדיל את תקציב הביטחון, אף מעבר לתוספות שחולקו בשנת 2014. הדבר ייעשה על פי המלצות ועדת לוקר, כדי להעניק למהלך הכשר מינהלי. מדובר, על פי הערכות לא-רשמיות, על סכומים שמתחילים ב-2 מיליארד שקל. התוספת לקצבאות הילדים שעליה סוכם בשיחות הקואליציה אמורות לעלות כ-2.6 מיליארד שקל, ועוד כ-2 מיליארד יועדו להחזיר את התמיכות במוסדות דת, כוללים ותלמידי ישיבה.

את הורדת המע"מ על מוצרי יסוד, כפי שסוכם עם ש"ס, לא ניתן להעריך כל עוד לא ידוע איזה מוצרים ייכללו ברשימה. עם זאת, יש המעריכים את העלות במיליארד שקל. לכל אלה יש להוסיף כמה מאות מיליוני שקלים בעבור "כספים קואליציוניים", עוד כ-600 מיליון שקל שהובטחו לשר נפתלי בנט כדי לממן מיזמים מעבר לקו הירוק, זאת עוד לפני שמחשבים את הסכומים שיועברו להתנחלויות באמצעות החטיבה להתיישבות. פעם התקציב של החטיבה היה 60 מיליון שקל, ואילו כיום מדובר ב-600 מיליון ועוד כמה עשרות מיליונים שהובטחו לקראת העתיד. לבסוף, על פי ההסכמים השונים, עוד כמיליארד שקל למימון העלאת שכר חיילים בשנה האחרונה של שירות החובה.

נחזור ונדגיש כי לכל המספרים האלה צריך להתייחס בזהירות רבה; על סמך ניסיון העבר, הנתונים הסופיים יהיו שונים ממה שהוצג בתקשורת בימים האחרונים. עם זאת, אין ויכוח שהעלות הגבוהה של הקואליציה הצרה כל כך מציבה בפני כחלון אתגר גדול, ולא מעט מכשולים בדרכו. יתר על כן, קיים סימן שאלה לגבי מידת המחויבות של נתניהו לכל הסדר שיסוכם לקראת התקציב.

במילים פשוטות, אם כחלון לא קיבל הבטחה של נתניהו שבמשך השנה לא יתעוררו דרישות לתוספות תקציביות, במיוחד במשרד הביטחון ובחטיבה להתיישבות, הרי שמשמעות הדבר היא שהסכומים בתקציב לא חסומים מלמעלה. כאמור, לכל שאלה לגבי סכומים תקציביים יש משמעות פוליטית גדולה. התוכניות כרוכות בתוספות גדולות למימון מימוש המלצות ועדת אלאלוף, במיוחד בכל הקשור לכספים לקשישים.

כאשר יישב כחלון עם צוותו ויחד ינסו לראות איך בדיוק מיישבים את כל הסכומים האלה עם תוואי הגירעון התקציבי, הם עלולים לגלות שהם בבעיה. בנק ישראל כבר הבהיר שעל פי חישוביו יהיה צורך בהתאמות תקציביות לא קטנות, וזה עוד לפני שמישהו ידע על הסכמים קואליציוניים חדשים.

כזכור, יו"ר כולנו מציע למסות הפרשות לפנסיה לבעלי שכר גבוה, ולהעלות את מס הרכישה לדירות להשקעה. הוא יכול גם להסתמך על התוכניות של רשות המסים להגדיל הכנסות ממס מכספים שעד היום חמקו לשווייץ, או למקלטים אחרים, ולבטל כמה פטורים. השאלה היא האם כוחו הפוליטי יספיק כדי להתגבר על ההתנגדויות הפוליטיות שיתעוררו בהמשך הדרך. לבסוף, ניתן יהיה למצוא דרך רישומית להעביר עודפים שנוצרו בשנת 2015 לשנת 2016, מה שאמור להקל על שר האוצר המיועד.

בסופו של דבר, כחלון יבין מהר מאוד שהחזון שלו, של תקציב מדינה שבונה את שמו ומאדיר את כישוריו, עומד בסכנה לא קטנה. כאמור, בקואליציה קטנה, כל קול קובע, ולכל קול יש תג מחיר צמוד. במצב כזה כל חבר כנסת לא שואל את עצמו מה הוא יכול לעשות למען התקציב, אלא מה התקציב יכול לעשות למענו.

 עלויות תקציביות משוערות של ההסכמים הקואליציוניים