לחיאני לא משלים עם המאסר: הגיש בקשת רשות ערעור לעליון

ראש עיריית בת-ים לשעבר, שהורשע בהפרת אמונים, נידון בבימ"ש השלום לעבודות שירות, קנס וקלון - אך עונשו הוחמר במחוזי ל-8 חודשי מאסר לחיאני: "פער הענישה הבולט מצדיק רשות ערעור"

שלומי לחיאני / צילום: תמר מצפי
שלומי לחיאני / צילום: תמר מצפי

שלומי לחיאני אינו משלים עם עונש המאסר שנגזר עליו. לחיאני, ראש עיריית בת-ים לשעבר, הגיש היום (ג') לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב להטיל עליו עונש של 8 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הפרת אמונים.

באמצעות עו"ד ירון קוסטליץ טוען לחיאני כי התערבות ערכאת הערעור בגזר הדין שהטיל עליו בית משפט השלום, בתוך מסגרת הסדר טיעון, יכולה להיעשות רק בנסיבות חריגות שלא התקיימו בעניינו.

"פער הענישה הבולט בין גזר הדין של בית משפט השלום לבין פסק הדין של המחוזי - 6 חודשי עבודות שירות למול 8 חודשי מאסר בפועל - מצדיק בנסיבות העניין מתן רשות ערעור. בייחוד אמורים הדברים שעה שגזר הדין של בית משפט השלום היה בתוך הסדר הטווח אליו הגיעו הצדדים", נכתב בבקשה.

ב-27 באפריל קיבל הרכב של 3 שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בראשות הנשיאה דבורה ברלינר, את ערעור המדינה על קולת עונשו של לחיאני, שהורשע על-ידי בית משפט השלום בעיר ב-3 עבירות של הפרת אמונים. המחוזי קבע כי לחיאני ירצה מאסר בפועל של 8 חודשים, במקום 6 חודשי עבודות שירות. זאת, בנוסף על קנס בסך 250 אלף שקל שהוטל על לחיאני, ועל הקלון שנקבע כי דבק במעשיו וירחיק אותו מהזירה הציבורית ל-7 שנים לפחות.

בהחלטתם להחמיר בעונשו של לחיאני לעומת העונש שגזר עליו שופט השלום בעיר, בני שגיא, שלחו ברלינר והשופטים ג'ורג' קרא ואסתר נחליאלי-חיאט מסר חד וברור של מלחמה בשחיתות השלטונית.

"אמון הציבור מבוסס על ההערכה שמשרתיו עושים את מלאכתם בניקיון-כפיים, והוא ספג מכה קשה מהתנהלותו של לחיאני. ניגוד העניינים שבו פעל לחיאני הוא צורם ובוטה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית", כתבו השופטים.

השופטים ציינו כי לעבירת הפרת אמונים פנים רבות. "במקרה הנוכחי, לצערנו, אנחנו נאלצים להסכים עם התביעה כי מדובר בהפרת אמונים הגובלת בשוחד. המלחמה בשחיתות לא יכולה להיעצר, והיא מחייבת ענישה בעלת מסר חד-משמעי. שקללנו את זכויותיו של לחיאני, והן אינן מעטות, אך האמירה הנורמטיבית מחייבת מאסר מאחורי סורג ובריח".