"ללא שחרור חסמים - כשני שליש מהציבור לא ירכשו דירה"

מנתונים שהוצגו במפגש המקצועי של ענף הבנייה והתשתיות באילת, עולה כי היקף נטילת המשכנתאות ברבעון הראשון של 2015 זינק ב-17% ■ ממוצע מחירי הדירות עמד ב-2014 על 1.312 מיליון שקל, לעומת 1.233 מיליון שקל ב-2013

ניסים בובליל / צילום: תמר מצפי
ניסים בובליל / צילום: תמר מצפי

היקף נטילת המשכנתאות ברבעון הראשון של 2015 זינק ב-17%, ואלה הסתכמו ברבעון החולף ב-14.77 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים שעיבדה חברת המידע העסקי CofaceBdi ושנחשפו היום במפגש המקצועי של ענף הבנייה והתשתיות באילת. עוד עולה מהנתונים כי ב-2014 קטנה ההשקעה הגולמית בבניה למגורים בישראל ביחס לתמ"ג, והסתכמה ב-6.07% לעומת 6.29% ב-2013.

לדברי מנכ"ל החברה, אייל ינאי, הקיטון בנתח הנדל"ן מסך התמ"ג נובע מהירידה החדה שנרשמה ב-2014 בהתחלות הבניה ובהיקף העסקאות לרכישת דירות. על פי הנתונים שהציג, בשנת 2014 היו בישראל התחלות בניה של 43,626 יחידות דיור, לעומת 47,350 יחידות דיור ב-2013.

מנתוני סך העסקאות לרכישת דירות (חדשות ויד שנייה) עולה כי ב-2014 נמכרו בישראל 71.8 אלף דירות בשוק היד השנייה, ועוד 27 אלף דירות חדשות, וזאת לעומת 87.2 אלף דירות יד שנייה ו-27.26 אלף דירות חדשות שנמכרו ב-2013.

עם זאת, למרות ההאטה בפעילות ענף הנדל"ן, מחירי הדירות דווקא המשיכו לעלות. ממוצע מחירי הדירות בישראל עמד ב-2014 על 1.312 מיליון שקל, לעומת מחיר ממוצע לדירה של 1.233 מיליון שקל ב-2013, ומחיר של 1.142 מיליון שקל ב-2012.

נשיא התאחדות בוני הארץ, ניסים בובליל, אמר לעיתונאים בפתח הכנס כי "אם המדינה לא תשחרר חסמים בענף, מחירי הדירות יעלו בשנה הקרובה ב-4%-6% וכשני שליש מהציבור - עשירונים 1-6 - לא יוכל להגיע להון עצמי שיאפשר לו לקבל משכנתא ולרכוש דירה, לעולם".

לדבריו, רק 40% מכלל שיווקי הקרקעות יוצאים בסופו של דבר אל הפועל. בובליל הוסיף כי "העובדה שמאז תחילת השנה זינקה גביית המיסים ב-3.6 מיליארד שקל, ופקידי האוצר מודים בכך שרוב הזינוק נרשם מגביית מיסים מפעילות נדל"ן, מלמדת יותר מכל כי כשאין ממשלה שחובטת ברוכשי הדירות ובבונים, הוודאות חוזרת".

באותה נשימה אמר בובליל כי על הממשלה החדשה לפעול לשחרור הלחץ בענף הדיור, תוך המתמקדות בצד ההיצע. בין השאר קרא להגדיל משמעותית את היקף שיווק הקרקעות המתוכננות לבנייה, להיאבק במוסר התשלומים הירוד, כהגדרתו, של מזמיני עבודה בשירות הציבורי, לאפשר הגדלה נרחבת של מספר העובדים הזרים במקצועות הבנייה, לייעל את מבנה מערכת התכנון ולחייב ראשי רשויות בפרויקטים של התחדשות עירונית.