וכך נפתח הסופ"ש

שידור חוזר של תוכנית טובה עדיף על עונה חדשה לסדרה רעה

אימהות, נשים וחרדים

"שידוך משמיים", "6 אימהות", יום חמישי 21:00, ערוצים 10 ו-2

במשפט אחד: לפעמים מוטב שידור חוזר של תוכנית טובה מאשר עונה חדשה לסדרה רעה.

בעונה הקודמת של "6 אימהות" הועלתה תהייה האם בזכיינית ערוץ 2 רשת מנסים להתחנף לחברת הכנסת גילה גמליאל, שבנסיבות מסוימות הייתה אמורה להתמנות לשרת התקשורת (מה שכמובן לא קרה בסוף. כלומר המינוי. אשר לחנופה - כנראה שלא נדע לעולם). לפחות את הטענה הזאת אי-אפשר להטיח יותר בפני הזכיינית.

הבעיה היא שכל שאר הטענות האחרות עדיין שרירות וקיימות: מדובר בתוכנית לשידור בשבע בערב בערוץ הקהילתי - ולא בפריים-טיים של הסקרין-סייבר הלאומי, זה שהרייטינג שלו בשעות האלה לא ירד לעולם מתחת ל-20% גם במקרה של שידור שקופית-חסות.

רוצה לומר - התוכן של "6 אמהות" בהחלט ראוי - אבל הוא ראוי לתוכנית מגדרית, מגזרית, "קטנה" - לא לתוכנית בשעה שמתחילה את סוף השבוע עבור מרבית הצופים.

אני משתדל לא לגרום כאן לרושם שיש לי משהו נגד אימהות, חלילה, רק שקצת כמו חתונות - מדובר בפנטזיה (בעיקר נשית) שנדמית למשתתפיה כמיוחדת, בעוד שהיא דומה להפליא ליתר הסיפורים המוכרים (רק אל תגלו את זה לזוג המאושר שבטוח שהחתונה שלו הייתה מיוחדת או לאמא שבטוחה שלא בא לעולם עוד ילד כשלה).

אגב, בעונה הקרובה ישתתפו חני נחמיאס, שיר בליה, לוסי דובינצ'ק, בליניש זבדיה, נעמה חסין ויאנה חודריקר.

אם אתם כבר מפהקים - אתם מוזמנים לעבור לשידור החוזר של תוכנית תעודה אמיתית: "שידוך משמיים" מתעדת את הנעשה בעולם הדייטים של החברה החרדית: השדכנים, המשפחה, האברכים והריבות - בעולם שבו יש מרחק אדיר בין היצרים והרגשות המבעבעים מתחת לפני השטח לבין הפסאדה החברתית-הלכתית. בשתי מילים: פשוט, מרתק.

אליפות העולם דרג ב'

הפיינל פור של היורוליג, יום שישי 19:00 ו-21:00, ערוץ הספורט

האם הישראלים אוהבים שידורי כדורסל? ובכן, רק כשמתווסף להם גוון פטריוטי: לו הייתה מכבי תל-אביב מעפילה לפיינל פור, היה זה משדר של למעלה מ-30% רייטינג. בפועל הוא הופך להערת שוליים בערוץ הספורט. אולי דווקא הריחוק הרגשי הזה יאפשר לנו להביט נוכחה במפעל הספורטיבי הזה כפי שהוא: אליפות העולם דרג ב'.

בימים שבהם מתקיימות במקביל סדרות הגמר של ה-NBA, אפשר לומר בוודאות: המזל (לא העיקרי, היחיד!) של הכדורסל האירופי הוא שהגלובליזציה לא הצליחה עדיין להתגבר על הפרשי השעות: לו היו משחקי ה-NBA משודרים בשעות צפייה סבירות, לא היה נמצא אפילו צופה אחד ליורוליג - אותה ליגה שבה אנו מייחלים בכל שנה שמכבי תל-אביב תשים אותנו מחדש על המפה.

במשחק הראשון (שישי, 19:00) יתמודדו צסקא מוסקבה מול אולימפיאקוס, ובשני (22:00) ריאל מדריד מול פנרבחצ'ה-אולקר, הקבוצה שהדיחה את מכבי תל-אביב בשלב ההצלבה.

הגמר ייערך ביום ראשון הקרוב, ואולי - רק אולי - הצפייה באירוע השיא של המפעל הזה, בהיעדר היסטריה הלאומית, תעניק לנו פרופורציות על חשיבותו האמיתית: לא מפה, אלא מפית.

גיק-שיק

"המפץ הגדול" - סיום העונה, יום שבת 19:05 ו-23:15, ערוץ yes קומדי

מה לא נאמר על הסדרה הזאת שהייתה לפצצת רייטינג והוכיחה שחנונים - או בכינויים המעליב-פחות "גיקים" - מצליחים לנצח את הספורטאים לא רק בחיים האמיתיים אלא גם בקרב על הרייטינג.

יכול להיות שאפילו יוצרי הסדרה נבהלו מעצמם, וכך, במקום התפתחות טבעית לז'אנר - הקמת סטרט-אפ, אקזיט, דייטים עם הנשים שלא ראו אותם ממטר בתיכון, מאמן כושר אישי (כדי שגם הבנים שלא ראו אותם בתיכון לא יוכלו לפספס) ומושב על הפרקט בסדרות הגמר של ה-NBA - נתקעו שלדון, לנארד, וולוויץ' וקרתפאלי באותו מקום כבר יותר מדי עונות.

נכון שלתמונה נכנסו נשים (השכנה הלוהטת פני הייתה שם כבר מההתחלה. השתיים האחרות, במיוחד מים ביאליק, הן תוספות מבורכות), ונכון שחלה התפתחות מסוימת בעלילה - אבל הי, כל הקסם בגיק-שיק הוא הרבולוציה, לא האבולוציה, מגולם ביחסי אנוש לפרפר.

יתרה מזאת: עם כל הכבוד למשתתפיה האחרים, הסדרה הזאת נשענת יתר על המידה על יכולות המשחק הפנומנליות של ג'ים פרסונס (ד"ר שלדון קופר הלוקה בתסמונת אספרגר). פרסונס הוא אכן אדיר, אבל מקץ 8 עונות, נדמה שהוא מיצה עד תום את הדמות. כך שיותר מהכול, עם סיום העונה השמינית, נדמה כי הסיטקום המצליח הזה זקוק לעונת סיום או ל"מפץ גדול" בעלילה.

* ציון: 8