"בעתיד אולי נוכל לחסן אימהות כדי להגן על תינוקות יונקים"

כך אומרת פרופ' לינדה סאיף, שפיתחה את החיסון למחלת הילדים רוטה סאיף ■ היא מזהירה שאם וטרינרים ורופאים לא ישתפו פעולה, הסיכון ללקות במחלות שמקורן בחיות יגבר

"חיסונים הם הדרך היעילה ביותר והכלכלית ביותר לשלוט במחלה. מי שלא מתחסן תורם לכך שהחיידק או הווירוס נעשים הרבה יותר חזקים כשהם מתרבים באוכלוסייה, ואז הוא מסכן אנשים שאינם מסוגלים להתחסן, כמו תינוקות קטנים מאוד, קשישים וחולים. זה על אחריותו. בעיניי תרבות שמטילה סנקציות על מי שמסכן אחרים בהחלטות האישיות שלו - למשל מי שנוהג בשכרות - יכולה בהחלט לשקול סנקציות גם נגד מתנגדי החיסונים" - כך אומרת בראיון ל"גלובס" פרופ' לינדה סאיף, המתמחה בחקר מחלות זיהומית של חזירים ומי שפיתחה את החיסון נגד מחלת רוטה, הפוגעת במערכת העיכול. על פי הערכות, הכנסת החיסון שפיתחה לשגרת החיסונים בשנת החיים הראשונה של הילד הורידה במדינות מפותחות את רמות האשפוז בעקבות המחלה ב-60%.

בסוף החודש תגיע סאיף לישראל לקבל את פרס וולף מידי נשיא המדינה - פרס של 100 אלף דולר המוענק מדי שנה על ידי קרן וולף למדענים מצטיינים מהארץ ומהעולם. סאיף היא האישה הראשונה בזוכה בפרס וולף בחקלאות.

מה לא עובד בעולם המתפתח

סאיף היא מאמינה גדולה בשיתוף פעולה בין וטרינרים לרופאים. לדבריה, "יש חשש גדול מאוד ממגיפות שפעת ולכן חשוב לשלוט בהן עוד כשהן מופיעות בחיות וליצור שיתוף פעולה בין התחומים". היא עצמה חוותה את החשדנות על בשרה. זמן לא רב אחרי שהחלה לחקור את מחלת רוטה, לקה בנה במחלה. סאיף הייתה בטוחה שמדובר באותו וירוס שלוקים בו חזירים ושמערכות החיסון והעיכול בחזירים ובבני אדם דומות להפליא, אבל הצוות שלה היה מהיחידים שטענו זאת אז. רוב הרופאים טענו שווירוס הרוטה בבני אדם הוא ייצור ייחודי. סאיף התעקשה. היא נטלה דגימת צואה, רצה למעבדה, בודדה את הווירוס והדביקה בו את החזירים הצעירים שגילם מקביל לזה של בנה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הווירוס בודד, וכעת היא יכלה לעבוד בקלות על פיתוח חיסון למחלה והיום נחסכים מקרים רבים של שלשול קשה עד קטלני. לגרסה הראשונה של החיסון היו גם תופעות לוואי נדירות אך חמורות, אך בינתיים היא הוצאה מהשוק והוחלפה בגרסאות בטוחות יותר.

בתקופה שבה פותח החיסון לבני אדם, רוטה הייתה מגיפה של ממש בקרב חזירים, והחיסון שפיתחו סאיף וצוותה עזר לעצור אותה ולמנוע גם פגיעה כלכלית קשה באחד מענפי החקלאות המובילים במרכז ארה"ב. אולם מבחינת סאיף, משימתה עדיין לא הושלמה. "החיסונים שאנחנו נותנים מאוד אפקטיביים בילדי העולם המפותח, אך הם אינם טובים מספיק בעולם המתפתח. שם משום מה הילדים אינם קולטים טוב כל כך את החיסון, ואנחנו עדיין לא יודעים מדוע בדיוק. ייתכן שבתנאים של תת-תזונה, הגוף חלש מכדי לפתח את התגובה החיסונית. אפשרות אחרת, שהיא עדיין בגדר תיאוריה בלבד, היא שבגלל התזונה השונה, הרכב החיידקים במעי של אותם ילדים הוא שונה ואולי מחסור או עודף באחד החיידקים, מונע מהחיסון המוחלש להתרבות. אנחנו בודקים את ההשערה הזאת על ידי נטילת דגימות צואה של ילדים חולים ברוטה מהעולם המפותח והמתפתח והדבקת חזירים שגדלו בתנאים סטריליים בחיידקים הללו, כדי לחקור את ההבדלים ביניהם. השערה נוספת היא שחסר להם ויטמין A, רכיב חשוב בפיתוח התגובה החיסונית במערכת העיכול".

כך, האוכלוסייה שהיא ממילא ענייה וזקוקה לחיסון יותר מפיקה ממנו הכי מעט. כ-463 אלף ילדים, בעיקר בעולם המתפתח, מתים בכל שנה ממחלת הרוטה, הן בגלל היעדר נגישות לחיסון, הן משום האפקטיביות הפחותה שלו והן העדר טיפול תומך במי שלקה במחלה. "כשנבין מדוע החיסון נכשל במדינות מתפתחות, אולי נוכל למצוא דרכים יעילות וכלכליות לשיפור התועלת שלו", אומרת סאיף, "כמו למשל לתת לתינוקות הללו פרוביוטיקה או ויטמין A יחד עם החיסון".

עוד סיבה להנקה

אחד הרעיונות שסאיף חוקרת הוא חיסון באמצעות הנקה. הרעיון נולד ממחקרים שערכה בסוג אחר של וירוסים, ממשפחת קורונה-וירוסים, שגם הם קטלניים מאוד בחזירים. במסגרת עבודת המאסטר שלה באוניברסיטת אוהיו, היא גילתה דפוס מעניין במנגנון החיסון של החזירים: "כשאף חזיר לא היה מחוסן, רוב הבוגרים מתו. ניסינו להזריק חיסון מוחלש לחזירים ולחזירונים, אבל זה לא עבד כי מדובר בווירוס של מערכת העיכול והחיסון המוזרק לא לגמרי הגן עליהם. עם זאת, ראינו שכאשר חזירה בוגרת לקתה בווירוס והצליחה להחלים, השגר הבא של החזירים שהמליטה היה מחוסן. גילינו שבהשפעת הורמוני ההיריון, הנוגדנים עוברים לחלב האם ודרך מערכת העיכול של החזירון אל המערכת החיסונית שלו, עוד לפי שהספיק לפתח חיסון אקטיבי.

"כך עלה בדעתנו שניתן להגן על החזירונים באמצעות חיסון אוראלי שניתן לאימהות. הוא לא גרם אצלן למחלה, הוביל לחיסון של החזירונים דרך חלב האם ויצר עמידות של כל העדר. היום נוקטים את הגישה הזאת בחיסונים רבים ובחיות רבות, למשל פרות וסוסים. כעת גילינו וירוס חזירים נוסף שניתן כנראה לטפל בו בשיטה הזו - PEDV. הוא הורג את כל החזירונים הקטנים ועולה מיליוני דולרים לחוואים".

- ומה לגבי בני אדם?

"אנחנו מאמינים שהרעיון הזה עשוי בהחלט להיות רלוונטי גם לבני אדם. למשל נגד וירוס בשם hRSV (נגיף נשימתי), שהינו קטלני גם במדינות מתפתחות וגם במפותחות". הנגיף הזה מדביק כמעט כל ילד בשנתו הראשונה. אצל עשרות מיליונים בעולם יופיעו סימני המחלה - בעיקר דלקות בדרכי הנשימה - וכ-160 אלף ימותו מהווירוס בכל שנה. "החיסונים שניתנו לילדים היו לא מספיק בטוחים, ועלה הרעיון לחסן את האם כך שתעביר את החיסון לילדים אם היא מיניקה". הרעיון הזה עדיין שנוי במחלוקת.

- יש לשער שאת ממליצה על הנקה, אם כך.

"היתרון החיסוני בהחלט מהווה תמריץ להיניק. כך הטבע דואג שהילוד יהיה מחוסן בטרם יפתח את היכולות החיסוניות העצמאיות שלו. זה נכון גם בחיות וגם בבני אדם. הנוגדנים הללו כמובן לא נמצאים היום בתחליפי חלב אם הניתנים לתינוקות. בעבר הייתה מחשבה לחסן פרות נגד מחלות שונות וכך הן יפתחו נוגדנים שיגיעו לתחליפי החלב, אבל עוד לפני שבדקו אם זה אפשרי ביולוגית, הבינו שזה יקר מדי. אולי עוד יחזרו לרעיון הזה".

- האם ההבדלים בתחלואה בין הילדים שינקו לאלה שקיבלו תחליפים הם גדולים כל כך כפי שניתן לצפות לפי התיאוריה הזו?

"יש הבדלים בין יונקים ללא יונקים, לא רק בהעברת הנוגדנים אלא גם בהרכב החיידקים במעי, שכפי שציינו קודם לכן, משפיע גם הוא על החיסוניות ועל תחלואת מערכת העיכול באופן כללי. זה תחום מאוד חם במחקר".

הפתעה בסעודיה

סאיף גדלה בחווה באוהיו, שהייתה שייכת למשפחה במשך חמישה דורות. "היו לנו כל מיני חיות - עופות, סוסים, פרות וחזירים", היא מספרת. אביה של סאיף שבר את המסורת המשפחתית כאשר התמחה בתחום תעשיות התעופה ועסק בכך לצד בעלותו על החווה.

במערב ארה"ב ובמרכזה, חקלאות משק החי חשובה לא רק מבחינה כלכלית אלא גם תרבותית, וכך גויסה סאיף לתנועת הנוער החקלאית 4H, שבה כל נער גיבש לעצמו פרויקט מחקר הקשור לחיות משק. שם נוצרה ההתלהבות הראשונה שלה מהתחום. היום, גם הבן שלה לומד בפרויקט 4H ומגדל חזירים.

בתקופת לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטת אוהיו, צוותה סאיף ל-Ohio Agriculture Research Center, וחקרה שם מחלות ויראליות של כבשים. "החלטתי שאני רוצה ללמוד עוד על מחלות ויראליות, וחשבתי שאלמד וירולוגיה קלאסית ולא וטרינרית, אבל בשלב כלשהו ראיתי שדווקא התחום של הווטרינריה מאוד מתפתח ולא קופא על שמריו, וחשבתי שיכולה להיות לי כאן השפעה על חיי אדם ועל חיי חיה. באותה תקופה פגשתי את בעלי, שחקר באותה מחלקה מחלות עופות, וזה הקל עליי לקבל את ההחלטה להישאר באוהיו בתחום הווטרינריה - כי זו הייתה ההתמחות של האוניברסיטה שלו. בעלי היה גם מנטור חשוב עבורי".

במשך זמן רב היו סאיף וצוותה קול באפלה כשהתריעו על הקשר בין וירוסים של בעלי חיים לווירוסים של בני אדם, "ואז, ב-2003, הגיעה מגפת SARS, מחלה נשימתית ששייכת גם היא למשפחת הווירוסים שאני חוקרת", היא מספרת על התפנית. "המחלה כנראה עברה מעטלפים לחיות המשק, ומהן לבני אדם. לא היו הרבה חוקרים מתחום הווירולוגיה האנושית שעסקו במשפחת הווירוסים הזאת, כי מי יממן מחקר של צינון? אבל בעולם הווטרינריה הכרנו את וירוסי הקורונה היטב, והפכנו למעבדה מובילה בחקר המחלה.

"מגפת SARS דעכה מעצמה, אחרי שהרגה כ-800 איש, משום שהיא לא מידבקת במיוחד בין בני אדם. כעבור כעשר שנים הופיעה מחלת -MERS (Middle East Respiratory Syndrome), שגם אותה מחולל וירוס קורונה. מדובר בווירוס הנפוץ במדינות המזרח התיכון, ומקורו כנראה בסעודיה. הוא הגיע גם לאלג'יר, בנגלדש, אוסטריה, בריטניה וארה"ב - כנראה באמצעות תושב סעודיה. "ככל הנראה המחלה התחילה בגמלים, שהם עצמם אינם חולים אבל מפיצים את הווירוס", אומרת סאיף. "אנחנו לא יודעים אם ההדבקה מגמל הייתה בגלל אכילת בשר, שתיית חלב או שהייה בסביבת הגמל. הווירוסים הללו עוברים בדרך כלל על ידי שאיפת תוצרי הנשימה. בין בני אדם ההדבקה לא נפוצה, אבל היא קורית. אם יום אחד הווירוס יעבור מוטציה והוא יהיה מידבק יותר בין בני אדם, עלולה להיווצר מגפה קטלנית. יש כמה חברות שעובדות על חיסונים לבני אדם. אפשרות אחרת היא לחסן גמלים שבני אדם באים במגע איתם. בינתיים אנחנו לא יודעים מספיק וממשיכים לחקור".

סאיף בילתה לאחרונה לא מעט בסעודיה. "חשבתי שוודאי תהיה לי חוויה מעניינת כחוקרת אישה שתעבוד בעיקר מול גברים בעלי הגמלים, אבל בסופו של דבר גיליתי שהם מכבדים אותי מאוד כאישה וכחוקרת שיכולה אולי להגן עליהם מפני המחלה", היא אומרת. "בכנס מיקרוביולוגים שנכחתי בו גיליתי ששני שלישים מהרופאים הם רופאות, ורמת הרפואה גבוהה מאוד. לווירוסים אין גבולות, ומדע בהחלט יכול לחבר גורמים מתרבויות שונות כדי להילחם באויב משותף, הווירוס.

"היום אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעבודה שלי הוא שאני מלמדת סטודנטים מ-13 מדינות שונות. נוצרות ביניהם חברויות ארוכות טווח והם אחר כך חוזרים למדינות שלהם ומנהיגים שם שינוי רפואי. חבל שהפרס לא יכול להינתן לצוות, אלא רק לאדם אחד".

ומה היא לא אוהבת בעבודה? "אני מבלה יותר מדי זמן בכתיבת בקשות למענקים. זה אולי האתגר העיקרי של המדע היום, לעומת התקופה שבה התחלתי לעבוד - היעדר המימון. בממוצע, רק 12% מהבקשות נענות. הלוואי שהייתה דרך לחסוך למדענים את הטרחה הזאת".

חוקר חזירים אוהב חזירים?

- אומרים שחזירים הם החיות האינטליגנטיות ביותר והדמיון בינם לבין בני אדם אינו רק פיזיולוגי.

"נמשכתי לעבודה עם חזירים לאו דווקא מאהבת חזירים אלא כי הווירוסים שלהם היו מאוד מעניינים, אבל גיליתי שהחזיר הוא מודל אדיר למחלות אנושיות, הרבה יותר דומה לנו מעכבר. עבדתי עם חזירים שמאוד חיבבתי, כי באמת הם מאוד אינטלגנטיים ואפשר לאמן אותם אפילו יותר מכלב. הם יכולים ללמוד לפתוח דלתות ולצאת ממכלאות מאוד מורכבות. הם אוהבים מאוד עוגיות אוריאו ואפשר לאמן אותם לעשות כמעט כל דבר עם העוגייה הנכונה. אפשר לראות זאת בירידים החקלאיים שמתקיימים לעתים קרובות במערב ובמרכז ארה"ב. חזירות הן אימהות נהדרות".

- איך את מסבירה את העובדה שהיהדות והאסלאם רואות בחזירים זן מוקצה והנצרות מחבקת אותם?

"יש לי רק השערה בנושא: חזירים, בניגוד לפרות או לכבשים, הם אוכלי בשר, ובגלל זה דומים מאוד במערכת העיכול שלהם לבני אדם. ככל הנראה, בתקופה התנ"כית היו להם הרבה פרזיטים מבשר ואלה עברו בקלות לבני אדם, בעיקר אם החזיר לא בושל היטב. נוצרה הבנה שהחזיר לא בריא, וזה הוטמע בתרבות. היום, אם מטפלים בהם היטב, חזירים הם לא פחות בריאים מכל חיה אחרת, ואין סיבה לא לאכול אותם".

- את בעצמך אוכלת אותם?

"האמת שכן. כשאתה גדל בחווה, אתה מפתח תפיסת עולם אחרת מזו של העירוניים. חיות בחווה הן חיות שאתה גדל בצמוד אליהן, אבל הן אינן חיות מחמד".

- ומהי עמדתך לגבי ביצוע ניסוי בחיות הללו?

"העניין הזה מורכב יותר. יש לוודא שכל חיית ניסוי מטופלת היטב למעט מה שקשור בניסוי, ולמנוע ככל האפשר כאב מיותר. אני מנסה לחסוך מהם כאב כמו שרופא רוצה לחסוך כאב מבני אדם, אבל לא הייתי רוצה שהילד שלי יקבל חיסון שלא נוסה על בעלי חיים, ואי אפשר עדיין להחליף את מודל החיה. אין שום דבר דומה לחיות במחשב או במעבדה. אם בנית מודל במחשב שילבת בו רק את מה שאתה יודע, וחיה מספרת לנו גם את מה שאנחנו לא יודעים. אנחנו מתנחמים בכך שהחיסונים שלנו לחיות חוסכים גם מהן מחלות רבות".