הכסף הגדול מגיע לפינטק: מה היתרון היחסי של ישראל?

המהפכה הדיגיטלית בתחום השירותים הפיננסיים צוברת תאוצה. אפליקציות חדשות מאפשרות לבצע מגוון פעולות כלכליות, לרבות תשלומים, העברת כספים, חיוב כרטיסי אשראי, סריקת צ'קים ועוד.

תחום הטכנולוגיה הפיננסית (פינטק) משך בשנת 2014 השקעות בהיקף של 12.2 מיליארד דולר, זינוק של פי שלושה ביחס ל-2013. לשם השוואה, הגידול בכל תחומי ההון סיכון באותן שנים הסתכם ב-63%.

איך ישפיע הפינטק על השחקנים הגדולים בתחום הבנקאות והאם הטכנולוגיה היא בגדר איום או הזדמנות? את התשובה לשאלה הזו ניתן יהיה לקבל באירוע הפינטק של "גלובס" ולאומי-טק, שיתקיים במסגרת כנס שוק ההון, ב-2 ביוני 2015. בשבועות האחרונים נרשמו עשרות חברות פינטק לתחרות הסטארט-אפ המבטיח.

צוות השופטים בתחרות יכלול את איתי בן זאב, מנהל החטיבה לשוקי הון בלאומי; אבי זאבי, שותף מנהל בכרמל ונצ'רס; לירון ורמן, מנהל מעבדת החדשנות של סיטי בנק בישראל; יובל טל, יזם ונשיא ב-Payoneer; רו"ח איתן ים, שותף אשכול פיננסי, BDO זיו האפט ואייל לייבוביץ', מנכ"ל Modelity יבחנו את החברות שנרשמו ויאתרו את עשר החברות המבטיחות שיציגו בכנס. רגע לפני הכנס פנינו אל השופטים כדי לשמוע מהם את החזון שלהם לגבי תחום הפינטק.

אבי זאבי, שותף מייסד בכרמל ונצ'רס וקבוצת ויולה

אבי זאבי הוא מחלוצי תחום הפינטק. לדבריו, "ישראל יכולה לתפוס מקום מכובד בתעשייה העולמית. הטכנולוגיות החזקות בישראל רלוונטיות בעולם השירותים הפיננסיים המודרני, שנדרש לספק שירות אישי בכל מקום ובכל צורה. לאורך 20 השנים האחרונות נצבר בארץ ניסיון רב בהקמת חברות פינטק מובילות, כגון אקטימייז, פאנדטק, טריאנה ובורדרפרי, שהקימו דור שלם של יזמים ומנהלים המנוסים במכירת מובילים בשוק הפיננסי. כעת חלק מהם חוזרים שנית כדי לבנות חברות גדולות ומשמעותיות יותר - כמו יובל טל מבורדרפרי, שהקים את פיוניר, ודוד סוסנה מאקטימייז, שהקים את פרסנוטיק.

ביחס לתחומים שבהם יש צורך בפיתוחים חדשים מציין זאבי את תחום התשלומים. לדבריו, גם תחום העסקים הקטנים מעניין.

לירון ורמן, מנהל מעבדת החדשנות הטכנולוגית של סיטי בישראל

ורמן סבור שכבר היום היזמים הישראלים בתחום הפינטק עומדים בחזית אחת עם היזמים בלונדון, שנחשבת לבירת פינטק עולמית. המהירות, השירות הצבאי והעובדה שהמדען הראשי קבע כי פינטק הוא יעד אסטרטגי עבור מדינת ישראל - כל אלו יוצרים שילוב שיהפוך בתוך כמה שנים את ישראל לחוד החנית של הפינטק העולמי.

"סיטי זיהתה את הפוטנציאל האנושי האדיר", אומר ורמן, "במטרה להוביל את הקטגוריה ולשים יד על הפיתוחים המתקדמים ביותר שיגיעו אליה. אנחנו מחפשים טכנולוגיות פיננסיות בכל הממשקים עם הצרכנים, ובתוך המוסדות הפיננסיים - בינם לבין עצמם. טכנולוגיות של ארנק דיגיטלי, תשלומים, אבטחת מידע ותשלומים, טכנולוגיות זיהוי, טכנולוגיות מסחר והעברת כספים.

"אנחנו פוגשים בהרבה טכנולוגיות דרך האקסלרטור שלנו בקריית עתידים, שמטפלות באספקטים שונים של עולם התשלומים. כל אחת מהן מתמקדת בממשק ובצורך שונה. אני יכול לציין למשל את Sling, שפיתחה ארנק דיגיטלי ייעודי לעוסקים זעירים, שמאפשר לקבל תשלום מזומן דרך הסמארטפון למורה הפרטי, או למנקה; או Hopon - האפליקציה הראשונה המאפשרת תשלום בתחבורה ציבורית דרך הסמארטפון. אלו חברות סטארט-אפ צעירות בשלבים הראשונים שלהן, שמנסות לייצר פתרון טכנולוגי מהיר ויעיל, שעשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו מתנהלים מול הכסף בנקודות ספציפיות בחיי היום יום".

אסף סרי, COO בחברת מודליטי

מודליטי היא חברת פינטק שמספקת פתרונות למוסדות הפיננסיים המובילים בעולם.

"הייתי מחלק את עולם הפינטק באופן גס לשני חלקים", אומר סרי, "עולם הבנקאות וכל השאר. האתגרים בשני העולמות שונים מעט, אבל הכישורים הנדרשים דומים: יצירתיות ותושייה יחד עם הבנה עמוקה ושונה של תהליכים. אלו כישורים שההיי-טק הישראלי התברך בהם.

"מאידך, ובייחוד כאשר פונים לעולם הבנקאי והמוסדי, נדרשת הבנה ארגונית פוליטית שכיום אינה דווקא יתרון ישראלי.

"חברות צעירות צריכות להביא איתן קודם כל הבנה עמוקה בתהליך העסקי פיננסי ויכולת לחזור לבסיס: מה זה כסף, מהי הלוואה, מהו תשלום. לאחר מכן, אפשר לפרק את התהליך ולהרכיב אותו מחדש באופן יעיל, פשוט אך חדשני. שילוב שכזה, יחד עם חוויית משתמש טובה, מעלה את הסיכוי לחברה מצליחה.

"אין כמעט תחום פיננסי שהטכנולוגיה לא מחוללת ותחולל בו תמורות משמעותיות. כבר היום יש בתחום יותר חדשנות עם אוריינטציה טכנולוגית פיננסית, בין אם זה ערוצים ישירים, הלוואות חברתיות ועוד. עם זאת יש תחום אחד שנדמה שמקרטע מאחור, תחום מוצרי ההשקעה הפיננסיים."

יובל טל, מייסד ונשיא Payoneer

טל סבור כי ישראל יכולה לתפוס מקום מוביל בפינטק. "קצב השינויים הטכנולוגיים והמגבלות על הגופים המוסדיים פותחים פתח לחברות קטנות לפרוץ*", הוא אומר.

טל, שגם ייסד וכיהן כמנכ"ל borderfree, שהונפקה ואחר כך נמכרה, משקיע בעצמו במספר חברות פינטק. לדבריו, "יש גם אפקט מצטבר: בעוד שלחברה פיננסית חדשה אחת קטנה יהיה קשה לפרוץ, מסה של חברות קטנות יוצרת מציאות שבה קל יותר לתת להן צ'אנס".

בנוגע לחברות הצעירות, טל מחפש צוות שמבין את המכניקה הפיננסית לעומק. מה שנחוץ לדבריו זה "יזם או יזמים מוכשרים, שמתאפיינים גם במוטיבציה ובחריצות, בהחלטיות ובאינטליגנציה רגשית ואנליטית".

התחומים שלדעת טל מצריכים פריצת דרך הם טכנולוגית זיהוי לקוח שאינו פנים אל פנים, מניעת הלבנת הון והלוואות בין אנשים לגופים. "כמו כן, העברת כספים בין מדינות היא יקרה להחריד, אורכת ימים ואינה גמישה טכנולוגית. זה חייב להשתנות".

איתי בן זאב, ראש חטיבת שוקי הון בלאומי

בן זאב סבור כי ישראל יכולה להפוך לשחקנית משמעותית בתחום הפינטק. "בראייה גלובלית ישראל הפכה בשנתיים האחרונות לזירת פינטק צומחת, עם מעל 400 חברות ואקו סיסטם חזק שכולל התעניינות מצדם של גורמים שונים ומגוונים: הבנקים המקומיים, בנקים רבים מחו"ל (שפתוחים לחדשנות), משקיעים ייעודיים לתחום, חממות ומאיצים, וכמובן יזמים (הן ותיקים עם רקע מוכח והן חדשים עם רעיונות מצוינים ויכולת ביצוע).

"ליזמים הישראלים עומד היתרון של הבנה ויכולת טכנולוגית ומתמטית עמוקה ורחבה שמאפשרים לייצר פתרונות ושירותים חדשניים בזריזות ובאיכות גבוהה, ומהצד השני ניתנת להם האפשרות להתנסות ולהשתפר בשוק המקומי. בהקשר זה ראוי לשים לב לתחום אבטחת המידע בתחום הפיננסי".

בכל הנוגע לדרישות מהחברות הצעירות בתחום, בן זאב אומר כי "אנו מחפשים צוות איכותי, יצירתי ומקצועי, שיודע לזהות את הצרכים הנדרשים ללקוח, לאתר ולפתח יישומים שירותיים ולפתור בעיות אקוטיות תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית, בדגש על שיפור חוויית הלקוח".

לדעתו של בן זאב, "עם התחומים המרכזיים כיום שזקוקים לאימוץ של טכנולוגיות חדשות ניתן למנות את הסחר והייעוץ בשוק ההון (בדגש על הפיכתם לידידותיים, מהירים, נגישים וחווייתיים לכלל סוגי הלקוחות); בניית מודלים חדשים לעולם התשלומים; שירותי ערך מוסף ללקוחות עסקיים; מודלים חדשניים לניהול סיכונים שונים; ממשקי חוויית לקוח, תשתיות ענן ואבטחת מידע.

"בשנה האחרונה אנו עוקבים אחר הפעילות יוצאת הדופן בפינטק של ענק ההשקעות האמריקאי Fidelity. מתוך אסטרטגיה ברורה והבנת השוק, Fidelity שיתף פעולה, הטמיע ואף רכש סטארט-אפים של פינטק העוסקים בייעוץ ומסחר דיגיטלי-אוטומטי, פיתח שירותי מסחר חדשניים לאפליקציות מובייל, שעונים לבישים, משקפי מציאות רבודה, השיק מיזמי חינוך פיננסי ועוד".

רו"ח איתן ים, שותף אשכול פיננסי, BDO זיו האפט

"לא בכדי זכתה ישראל לכינוי 'אומת הסטארט-אפ', אומר ים, "אני מאמין שאותן יכולות של כושר המצאה, אלתור, התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים וגמישות מחשבתית יבואו לידי ביטוי גם בתחום הפינטק, ושנראה את ההיי-טק הישראלי הופך לשחקן משמעותי גם בתחום זה.

"הצרכים ההולכים וגדלים לפתרונות בתחום הפינטק, הן בשל שינויים דמוגרפיים והן בשל קשיים אובייקטיביים שאליהם הקידמה מובילה, כמו הצורך באבטחה, סייבר ואותנטיקציה, מובילים בשנים האחרונות הרבה מוחות בישראל להתעסק בתחום זה. לכך יש לצרף את הרקורד המרשים של ההיי-טק הישראלי, ואז מבינים מה גורם למשקיעים ואף לבנקים לפתוח את הארנק.

"אני מחפש חברות משני סוגים: חברות שהמוצר שלהן אמור לשרת את הצרכן הסופי, ושמגיעות עם רעיון שכששומעים עליו ברור שזה יחולל מהפכה כדוגמת תשלום בנקודת רכישה באמצעות הטלפון הנייד במקום באשראי או במזומן.

לדברי ים, "אין ספק שבענף הבנקאות נדרש מענה לכל נושא הסייבר. מדובר בתחום שלא ניתן לפתור בשיטת הזבנג וגמרנו, ובשנים הבאות תידרש טכנולוגיה חדשה ומתוחכמת להתגבר על הסיכון הטמון בנושא זה".

לגבי חידושים מהתקופה, איתן ים אומר כי "אנו נתקלים בהמון רעיונות של חברות בכל תתי-התחומים של הפינטק, אבל ההצלחה בסופו של דבר תלויה גם במיקום, בזמן ובמפגש רצונות שאינו פונקציה של הרעיון בלבד. לעיתים חידושים שנראים מסעירים נגדמים בשלבים ראשוניים, ואינם מצליחים לפרוץ מהכוח אל הפועל".

לפרטים והרשמה לוועידת שוק ההון - לחצו כאן

 הטרנדים הבולטים