עצות לכחלון: פטור ממע"מ על מוצרי יסוד לא יעיל ולא צודק

קיימת אמונה לפיה משפחות עניות לא משלמות מסים - וזו טעות. הן נאלצות להפנות את כל הכנסתן לצריכה החייבת במע"מ של 18%, במקביל לביטוח לאומי ומס על שירותי בריאות. מע"מ בשיעור גבוה הוא רגרסיבי, מכאיב ואולי פוגע בזכות החוקתית לקיום בכבוד. למרות זאת, הרעיון לפטור כ-50 מוצרי יסוד ממע"מ הוא להערכתי גרוע, ויישומו יביא לתוצאות הפוכות מכוונתם המקורית של המציעים.

בבסיס ההצדקות להטלת המע"מ הרגרסיבי מצויה יעילות כלכלית. ראשית, מע"מ מקדם נייטרליות מס בפעילות בינלאומית באמצעות שיעור מס אפס על יצוא והטלתו על יבוא. שנית, כלל שהתפתח בתורת המימון הציבורי מוכיח כי כל מס משנה התנהגות, יוצר עיוות כלכלי ומביא לחוסר יעילות ("עודף נטל").

עוד נמצא כי עודף הנטל עולה בטור גיאומטרי ביחס לעלייה בשיעורי המס. לפיכך עדיף לגבות סכום נתון באמצעות שני סוגי מס בשיעורים נמוכים, מאשר מס אחד בשיעורים גבוהים. זה היה הרקע להנהגת המע"מ, שנועד להקטין את אי-היעילות של מס הכנסה בשיעוריו הגבוהים. במקביל להטלת מע"מ בישראל, הורדו שיעורי מס הכנסה, והוענק פיצוי למשפחות נזקקות עבור העלייה במחירי מוצרי צריכה בסיסיים.

גם גביית מע"מ היא יעילה וקלה. המס מוטל על כל המכירות כפול שיעור מע"מ, בזיכוי מס התשומות שהפירמה שילמה לספקיה, ללא הבחנה בין רכישות ומכירות הוניות ושוטפות ("תזרים מזומנים"). הפירמות לא נושאות בעיקר הנטל - הן רשאיות לגלגל את המס למשקי-הבית. כדי לפטור ממע"מ את כל שרשרת היצרנים נקבע שיעור מס אפס, המביא לפטור ממע"מ על כל שלבי הייצור ולא רק על השלב הקמעוני.

יעילות המס מושגת גם עקב העובדה שהמס מוטל בשיעור אחיד על כלל המוצרים והשירותים הנמכרים בשוק המקומי עם חריגים מעטים. חריג מוזר, בלתי הגיוני, בלתי שוויוני, לא יעיל ומזמין העלמות מס - הוא הפטור המוענק באזור אילת. החריג המשמעותי ביותר הוא שיעור מס אפס המוטל על פירות וירקות.

כעת מועלית ההצעה לפטור ממע"מ גם מוצרי יסוד. כמה נימוקים תומכים במסקנה שיש לדחות הצעה זו ולהשאיר את שיעור מס אפס רק על פירות וירקות.

1. הנימוק העיקרי הוא בריאות הציבור והפחחת ההוצאה הלאומית. נראה שיש הסכמה כלל-עולמית שהדיאטה הים-תיכונית, המבוססת בעיקר על פירות וירקות, טובה לבריאות. מחקרים מעידים כי צריכת פחמימות מן הצומח עדיפה בהרבה מצריכת פחמימות מן החי ושמזון מעובד אינו בריא. שיעור מס אפס על פירות וירקות מעודד צריכת מוצרים אלה על פני צריכת מזון אחר. לפיכך, שיעור מס אפס על הירקות והפירות הבריאים יוצר החצנה חיובית המביאה גם לחיסכון ניכר בהוצאה הציבורית. במדינות רבות מתקיימים דיונים סביב ההצעות להטיל מס בריאות על מוצרים לא בריאים כדי לנטרל את ההחצנות השליליות של צריכתם. מכאן שמדינת ישראל הקדימה את מדינות העולם בהטלת מס כזה באמצעות שיעור מס אפס על המוצרים הבריאים.

2. הטלת שיעור מס אפס על מוצרי יסוד תביא להגברת צריכתם על פני פירות וירקות. קרוב לוודאי ששיקולי בריאות לא ישמשו בהכנת הרשימה למוצרי יסוד. אם יעמדו (כגון היעדר חומרים משמרים, שומן, צבעים מלאכותיים, מוצרים מהונדסים, היעדר נתרן ועוד), מי יפקח על קיומם של תנאים מורכבים אלה במוצרים המסובסדים? המטלות המינהליות שיוטלו על הרגולציה ורצונם של היצרנים והקמעונאים למכור מוצרים אלה יביאו גם לנטל כספי על המינהל, לסיבוך נוסף של מנגנון הפיקוח על המחירים, להגברת הביקוש למוצרים לא בריאים ולגידול בהוצאה הלאומית לבריאות.

3. נימוק נוסף נגד החלת שיעור מס אפס על מחירי יסוד מקורו בעובדה שבעלי יכולת צורכים יותר מחסרי היכולת. מכאן שדווקא בעלי היכולת ייהנו יותר מפטור זה. נכון הוא שבעלי היכולת נהנים כבר היום יותר מהסבסוד של פירות וירקות, אך, כאמור, הנימוק המרכזי לסבסוד זה לא מבוסס על טעמים של הוגנות ויכולת, כי אם על החצנות חיוביות המביאות להפחתת ההוצאה הציבורית לשירותי בריאות.

4. קשה לדעת כיצד שיעור מס אפס גורף על מוצרי היסוד ישפיע על היצע העבודה של כלל העובדים במשק. ההשערה המקובלת היא שאמצעי זה יביא לפגיעה בהיצע וממילא לפגיעה ביעילות ובצמיחה הכלכלית במשק הישראלי.

5. שיעור מס אפס על מוצרי יסוד יביא לאובדן הכנסות למדינה, עלול להביא להגדלת ההוצאה הציבורית לבריאות ולאלץ ממשלה יעילה להחליט בין שתי רעות: העלאת מסים או צמצום השירותים הציבוריים.

6. עדיף בהרבה להגדיל את הסכומים שמקבלים הזכאים למס הכנסה שלילי. מהלך כזה יביא לתוצאות יותר הוגנות, טובות ויעילות, יגדיל את האפקטיביות של המס השלילי, יתרום להגברת היצע העבודה, לצמצום תרבות העוני וההסתמכות על מערכת הסעד, ויעזור יותר לשכבות הראויות לעזרה - הרבה יותר מפטור ממע"מ על מוצרי היסוד.

7. גם יציבות המערכת הוא מרכיב חשוב. מי שמאמין בשוק חופשי - להבדיל ממשטר קפיטליסטי - יסכים עם הקביעה כי כל התערבות ממשלית מביאה לשינוי בהתנהגות. תהליך התאמת המשק להוראה החדשה הוא ארוך, ממושך ויקר. בסופו של התהליך, המשק מתאים עצמו לשינוי, מתייצב וקובע מחירים בהתאם לעקומות ההיצע והביקוש של כל מוצר ושירות הנמכרים במשק. על כן, כשמתברר שקיים כשל שוק (פערים חברתיים עמוקים וקיומו של עוני בכלל זה), ראוי שהממשלה תתערב, בזהירות תוך בחירה קפדנית של האמצעי המתאים ביותר להתמודדות כשל השוק. שיעור מס אפס גורף על 50 מוצרי יסוד אינו מקיים דרישות אלה.

מכאן לעצה השביעית לשר משה כחלון: אנא, הטל מלוא כובד משקלך כדי למנוע פטור/שיעור מס אפס על מוצרים בסיסים. פטור כזה אינו יעיל, לא צודק ולא ישיג את מטרתו. קרוב לוודאי שינוצל לרעה על-ידי היצרנים והקמעונאים וישיג כרגיל תוצאות לא צפויות ולא רצויות.