מאות מתים כל שנה מעישון פסיבי, הנערים מתחילים לעשן עוד לפני גיל 16: לרגל ציון היום הבינלאומי ללא עישון שחל היום (א'), מפרסם משרד הבריאות נתונים חמורים על היקף העישון בארץ. כ-35% מהמרואיינים הלא-מעשנים דיווחו בשנה שעברה כי הם חשופים לעישון כפוי (פאסיבי), בעיקר בביתם ובמקום העבודה. מומחי המשרד מעריכים כי כ-700 לא מעשנים מתים מדי שנה מנזקי החשיפה לעישון.
דוח שר הבריאות על העישון בישראל בשנת 2014 שפורסם היום העריך כי עלויות נזקי העישון למערכת הבריאות נאמדות בכ-1.7 מיליארד שקלים בשנה, ובסך הכל מסתכם הנזק למשק הישראלי בכ-12.8 מיליארד שקלים בשנה כאשר מחשבים ימי מחלה, פגיעה בכושר העבודה ונזק כספי של אובדן חיים.
על פי הערכות מומחים, נזקי העישון בישראל אחראים לכ-8,000 מקרי מוות בשנה בקירוב, מתוכם כאמור מאות שאינם מעשנים באופן קבוע. משקי הבית בישראל הוציאו במהלך 2014 מעל 8.2 מיליארד שקלים על רכישת מוצרי טבק ועישון: לשם השוואה, היקף שוק מוצרי החלב בישראל עומד על 7.5 מיליארד שקלים ב-2014, ושוק החיתולים לתינוקות גלגל רק כ-600 מיליון. במשקי בית השייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך, מדובר לעיתים בהוצאה העשויה להגיע לכרבע מכלל ההכנסה החודשית של משק הבית.
מהדוח עולה כי שיעור המעשנים בישראל בקרב בני 21 ומעלה עמד בשנת 2014 על 19.8% מהאוכלוסייה הבוגרת. שיעור הגברים המעשנים בישראל הוא 27.3% מקרב כלל הגברים בני 21 ומעלה, בעוד רק 12.6% מהנשים מעשנות באופן קבוע. מעל למחצית הגברים המעשנים דיווחו כי צרכו בין 10 ל-20 סיגריות ביממה, לעומת 40% מהנשים המעשנות שהצהירו כי הן צורכות פחות מעשר סיגריות ביום. בחלוקה על פי לאום עולה כי שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה למדי (26.3%) בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (18.4%).
בהשוואה עולמית ניתן לראות כי שיעור העישון בקרב גברים בישראל נמוך במעט מהממוצע (28.5%) במדינות האיחוד האירופי. גם שיעור העישון בקרב נשים בישראל נמוך בכ-5% ביחס למדינות אירופה (17.7%).
26,818 בני אדם פנו במהלך 2014 לטיפולי גמילה מעישון בקופות החולים: כ- 40% מהם לא שבו לעשן גם שנה לאחר קבלת הטיפול. במשרד הבריאות ציינו כי קופות החולים מציעות סדנאות גמילה ללא תשלום, כחלק משירותי סל הבריאות, המאפשר למשתתפי הסדנאות לרכוש תרופות מרשם לגמילה מעישון בהנחה של 85%.
על פי תוצאות מחקר ממושך שבדק במשך 24 שנים את הרגלי העישון בקרב צעירים בישראל, עולה כי 31% מהבנים ו-25.7% מהבנות שלקחו בו חלק עישנו בעת גיוסם לצה"ל. צוות החוקרים בראשות ד"ר לאה רוזן מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים נוספים מאוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית בשיתוף חיל הרפואה, בחנו את נושא העישון בקרב 50,254 מתגייסים.
הגיל הממוצע בו מתחילים בנים בישראל לאימוץ הרגלי עישון עומד על 15.7, לעומת 16 בקרב בנות. עוד עולה מן המחקר כי הגיל שבו הסיכון הגבוה ביותר להתחלת עישון בקרב בנים ובנות הוא גיל 17. מסקנות המחקר הצביעו על קשר מובהק בין אימוץ הרגלי עישון בגיל מוקדם, לבין רמת השכלה נמוכה של המעשנים ושל הוריהם. בנוסף נמצא גם כי נוער ממוצא רוסי ונשאלים שהצהירו על עצמם כאדוקים דתית נוטים להתחיל לעשן בגיל צעיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
