"אני מגן על המדינה. אעשה הכל כדי לעשות את העם מאושר"

רק לפני חודש הוא ירד ליגה עם מ.ס אשדוד, ועוד אין לו קבוצה לשנה הבאה - אבל אופיר מרציאנו בטוח בעצמו ■ מה האמביציות האישיות של שוער הנבחרת? "רוצה שיום אחד אוכל להגיד שהייתה לי קריירה לפחות כמו דודו אוואט" ■ ואיפה נראה אותו בעונה הבאה? "יש סביבי עניין, ואני רוצה לשמור על זה כמה שיותר" ■ ראיון

אופיר מרציאנו בשער נבחרת ישראל מול אנדורה / צלם: רויטרס

כל הסימנים מראים כי גם הערב (21:45), באצטדיון הגועש בזניצה, ילבש אופיר מרציאנו את אפודת השוער הראשון של הנבחרת, בפעם השישית בקמפיין מוקדמות יורו 2016, למרות שאין לו עדיין קבוצה לעונה הבאה והוא שוערה של מ.ס אשדוד שירדה לפני חודש לליגה הלאומית. אחרי מאמץ רב, ובעזרתו האדיבה של מאמן השוערים בנבחרת גיורא אנטמן, מצאנו כי בוני גינצבורג היה השוער הישראלי האחרון שהגן על שער ישראל במשחק רשמי (הפסד 5-0 לשבדיה, 1993), מיד לאחר שירד ליגה (בית"ר ת"א, 1992/93). יש תקדים, אבל אין הרבה דוגמאות.

מרציאנו עצמו לא הכיר את הפרט הזה. מעודד מהקרדיט שהוא ממשיך לקבל, בדרך לשלושה משחקי חוץ קשים מנשוא, שבהם שטח המחייה שלו יהיה שטח אש, הוא אמור לבחור את הצעד הבא. "אין מה לעשות, אלה החיים שלנו ככדורגלנים. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. בחיים אנחנו לא חווים רק הצלחות ושמחות, אלא גם רגעים קשים. לפעמים זה בא בסיטואציה מסוימת, שלצד זה שירדתי ליגה, אני עומד בשער הנבחרת, וזה דבר יפה. העניין פה הוא איך אעשה את הסוויץ', את ההפרדה. מבחינתי, זה נגמר, זה מאחוריי. עכשיו אני רואה מולי רק את משחק הנבחרת, וזה העניין אצל שחקן כדורגל, לשים את הדברים בצד ולהתרכז במטרה".

- יש בעיה עם שוערים בארץ?

"יש בעיה בכדורגל הישראלי בכלל, ושוער זו עמדת מפתח. במשך השנים הייתה בעיית אמון בשוער הישראלי אצל הקבוצות הגדולות. ברגע שאוואט היה בספרד, דוידוביץ' ושטראובר פרשו, אנחנו לא קיבלנו את המושכות בקבוצות האלה. חיפשו את הפתרון אצל שוערים זרים וזה לגיטימי. נוצר בור של כמה שנים שלא היה שוער ישראלי באחת הקבוצות הגדולות".

- אולי כי שוער כמו אניימה נקלע לבני יהודה, ומאותו רגע כל הקבוצות חיפשו את האניימה שלהם.

"נכון, אבל לפעמים האניימה שלך נמצא מתחת לאף, במחלקות הצעירות. שוערים מתפתחים. עלי לא האמינו שבכלל אגיע לשחק בבוגרים של אשדוד, אבל השתפרתי, והגעתי לנבחרת. יש המון שוערים שאם תיתן להם הזדמנות, הם יתפתחו. יש המון שוערים מוכשרים בארץ. אני לא משווה כמובן אף אחד לאניימה. אני אישית הייתי הולך לראות אותו וללמוד ממנו, הוא רמה בפני עצמה, ועדיין אפשר לתת הזדמנות לשוער ישראלי בקבוצה גדולה והוא יוכל להפתיע".

- הסגל העונה באשדוד לא היה הכי חלש בליגה. מה הביא אתכם למקום האחרון?

"סיימנו את הסיבוב הראשון במקום הרביעי, אבל חלה הידרדרות מסוימת. כמו שקבוצה רצה לאליפות ויש מומנטום חיובי והכל מתחבר, ככה זה גם בהפסדים. אחד מדביק את השני באווירה שלילית. ניסיתי לשים את הסטופ, לדבר ולהעיר אנשים, וזה לא רק אני. יש משפט שאומר שכשאתה יכול, תעשה, כי ייתכן מאוד שיבוא היום שתרצה לעשות ולא תוכל. בכל עונה יש קבוצה שיורדת וקרו בה המון סיפורים: חמישה מאמנים, ריב עם הקהל, פציעות מוזרות וחוסר מזל. אצלנו היה מאמן טוב ששמר על המקום שלו, ועשינו הכל כדי שזה יצליח, היו המון בעיות עם הקהל".

- אולי זו הבעיה?

"לתת את הקהל כתירוץ זה לברוח מאחריות. אשדוד הייתה במאבקי הישרדות בשנים האחרונות, הקבוצה כן ערוכה למשחקי תחתית, זה ב-DNA של הקבוצה. כל הזמן אמרנו שאנחנו צריכים ניצחון אחד כדי להישאר בליגה ואמרו לנו שאנחנו חיים בסרט, ובסוף התברר כי חסרו לנו רק 2 נקודות. זה מה שהכי כואב, כי זה תמיד היה בידיים שלנו".

- שנה מוזרה בשבילך, ירדת ליגה והפכת להיות השוער הראשון של הנבחרת, אחרי שבקיץ שעבר קלינגר לא היה סגור עליך כשוער ראשון.

"לא נכון. ניר תמיד האמין בי. זה מקרה קלאסי איך שהקריירה של השחקן היא בידיו תמיד. את העונה שעברה, 2013/14, התחלתי טוב ורצנו בצמרת. היה שלב שהתחלתי לעשות כמה טעויות במהלך משחקים, טעויות קריטיות שהפסידו משחקים. ניר בא אלי ביום של המשחק, קרא לי לחדר שלו, ואמר לי: 'החלטתי בשבילך ובשביל הקבוצה לעשות זעזוע. אני מחזיק ממך, תהיה שוער מעולה, ואתה עדיין השוער הראשון שלי, אבל אני עושה את זה בשבילך, כדי שמפה רק תעלה'. יצאתי מהחדר כועס, מה גם שניצחנו את המשחק הזה. באתי לאימון שלמחרת, בתובנה שזו הסיטואציה, זו הקריירה שלי ואין לי זמן להתעסק בזה, לריב איתו או משהו אחר. אכלתי את הדשא, עשיתי הכל, ואני רוצה להגיד לו תודה, כי זה הזעזוע שהייתי צריך בפרק הזמן הזה. משם הכל הסתדר, ולאט לאט התפתחתי".

- בנבחרת אומרים שאתה טיפוס מיוחד, שיש לך פאסון.

"אני שמח שיצרתי תדמית כזו. שיחקתי מול טיבו קורטואה, וזה שוער שכשאתה רואה אותו אתה מבין שלא תוכל להכניע אותו. זה המקום שאני שואף אליו. כששחקן בועט את הבעיטה הכי חזקה בעולם ואתה מוריד את הכדור בקלילות, אתה גומר את הקבוצה היריבה. זה העניין בשוער, לא סתם אומרים על שוער שהוא המוראל של הקבוצה".

- מה החלק הכי חזק אצלך ומה הכי טעון שיפור?

"קריאת משחק זה משהו שאני מרגיש שאני משפר עם הניסיון. אתה חוסך הרבה פעולות בקריאת משחק. עם הזמן אתה לומד מתי לצאת ומתי לא, מתי לתת להגנה להתמודד. שוערים בעולם לא יוצאים כמו מטורפים ואם הם יוצאים, אז הכדור שלהם. כשוער אני רוצה תמיד לשפר הכל, אם זה משחק רגל, או משחק גובה, או ירידה לארץ או אחד על אחד".

- אתה לא השוער הישראלי הראשון שמאתרים אצלו בעיה במשחק הגובה, וזה למרות שאתה השוער הכי גבוה שהיה לנבחרת מאז רפי כהן.

"לפעמים במשחק אתה רואה דברים אחרת ממה שרואים מבחוץ. שוערים יודעים מתי לצאת ומתי לא. ברור שיש טעויות, אבל זה עניין של שיקול דעת וקריאת משחק. כדורי גובה וכדורים מהירים שנכנסים לרחבה - כל אחוז שאתה משפר בנושא, אתה עולה ברמה באופן מדהים".

על-פי קריאת הטבלה, תיקו בזניצה מול הבוסנים - שמעולם לא ניצחו את ישראל - יבטיח לישראל לפחות את המקום השלישי, בהנחה לא פרועה כי תנצח את קפריסין ואנדורה במשחקי הבית שנותרו. בנבחרת לא עושים את החישובים האלה. "אתה יכול לדבר לפני המשחק והכל תלוי איך שהמשחק יתפתח. לא ניפול הפעם למלכודת הזלזול שהייתה לפני וויילס. אנחנו מגיעים כאנדרדוג מובהק, אנחנו באים צנועים".

- שלושת משחקי החוץ הבאים שלנו הם מול שלוש הנבחרות הטובות בבית. אלה משחקים שיתנהלו ליד השער שלך.

"נכון, זה האתגר. כשאתה מתחיל לשחק כדורגל אתה לא חולם בכלל שתגיע לרמות האלה, שתראה שחקנים בטלוויזיה ואחרי שנה תשחק מולם. אני לוקח את זה בהכי כיף וגאווה שאפשר. אני לוקח את זה כמי שמגן על המדינה שלו, ממש כך. אין כבוד יותר גדול מזה ואני אעשה את הכל כדי להיות הכי טוב בשביל המדינה ולעשות את העם הזה מאושר".

- שוער נמצא תמיד בדילמה: או שיהיה לו אקשן, שלא יירדם, או שלא תהיה לו עבודה. מה אתה מעדיף?

"מצידי לא לגעת בכדור כל המשחקים, ושנעלה. זו העבודה שלנו, הלחם שלנו, לא מסתכל על עצמי. אם זה אומר שלא אגע בכדור כל המשחקים וננצח, אני קונה את זה".

- מי היה השוער הכי טוב בליגה העונה?

"גיא חיימוב, אריאל הרוש ואיתמר ניצן. אף אחד לא נתן לנתניה סיכוי להישאר בליגה ואריאל השאיר אותם. ניצן בא מלמטה".

- בעולם?

"מנואל נוייר. הקדים את זמנו. שוערים ישחקו כמוהו בעוד 20 שנה. הוא מכריח את היריבה לשחק אחרת. הוא מבטל ליריבה מהלכי התקפה".

- אז לאן מועדות פניך?

"לא אהיה שוער בליגה שנייה. זה העתיד שלי ושל המשפחה שלי, אבל אני שם את זה היום בצד כי יש לי משימה. לא מתעסק בזה. זה גם לא תלוי בי. יש לי בעלים שקובע ויש את הסוכן שלי. אין לי מושג. יש סביבי עניין, ואני לא לוקח את זה כמובן מאליו, ואני רוצה לשמור על זה כמה שיותר. אני מעריך כל הצעה והצעה מכל קבוצה".

- שוער שני באירופה?

"אני מעדיף לשחק. הנבחרת מאוד חשובה לי ואם לא אשחק, אאבד את המקום. כסף זה חשוב, אבל בגיל שלי חשוב יותר לשחק. רוצה שיום אחד אוכל להגיד שהייתה לי קריירה לפחות כמו דודו אוואט".