אסקפיזם ביזארי

"טריני וסוזאנה", יום ב' 21:00, ערוץ 10

לשמחתי, מועדי ההפצה של "גלובס" מאפשרים לי לכתוב לכם מבעוד מועד - כלומר על תוכניות שישודרו הערב, במקום ביקורת על מה ששודר כבר אתמול. משום כך אני יכול להרשות לעצמי לקרוא את מה שכותבים הקולגות שלי (אם כי בפועל זה קורה רק לעיתים רחוקות), בלי לחשוש שאושפע.

לא באה כל ההקדמה הזאת אלא כדי לומר שכל מה שכתבו חלק מהקולגות שלי על טריני וסוזאנה נכון: אנחנו מצטיירים מבעד לעיניהן כחברה פרימיטיבית של מדינת עולם שלישי, עם סיפורי חיים עלובים, עם חוסר ידיעה של אנגלית, עם צמא פרובינציאלי לליטוף מידן של נתינות הוד מלכותה, ובכלל - האם חסרות לנו "וויבערס" משלנו שאנחנו צריכים לייבא עוד צמד שכזה מהממלכה המאוחדת?

ובכן, הכול נכון! אלא שעל כל זה יש לי לומר רק דבר אחד: אני מת על זה. כלומר, זה לא שאבטל תוכנית חשובה יותר כדי לצפות ב"טריני וסוזאנה", אבל, במגבלות הז'אנר, הפנטזיה הפרובינציאלית הקטנה הזאת מאוד נעימה לי.

הערב "תתנדבנה" השתיים בקיבוץ, ואולי מבעד לעיניהן נצליח להיזכר בתקופה שבה נהרו לארץ צעירים מכל העולם כדי להיות, ולו לכמה חודשים, חלק מהמפעל הציוני.

יום ירושלים?

גמר אליפות ישראל בכדורסל, יום ב' 21:00, ערוץ 1

לא יבואו המשפטים הבאים על כדורסל, אלא כדי להסביר לכם למה כדאי לצפות בשני משחקי גמר אליפות המדינה: מצד אחד, יטענו רבים במידה רבה של צדק, אליפות של ירושלים שלא הושגה באמצעות עימות ישיר מול מכבי תל-אביב, תהיה אליפות עם כוכבית. מצד שני, יטענו אחרים - זה בדיוק מה שהפועל ירושלים צריכה כדי לבסס את ביטחונה עצמי: זכייה בתואר - ואז אולי תוכל לעשות זאת גם נגד מכבי.

העניין הוא ששני הצדדים יסכימו שאם הפועל ירושלים לא תיקח השנה את האליפות, הרי שהם יכולים לתלות שלט של "תכף נשוב" על דלתות הארנה החדשה בירושלים - ולחפש מקום להסתתר בו מחמת הבושה.

במילים אחרות: הערב וביום חמישי תראו את הפועל ירושלים בצמד משחקים שהיא חייבת לנצח בהם. האם תעמוד, כצפוי, במשימה - או שתוכתר כלוזרית הגדולה יותר בתולדות הכדורסל הישראלי?

רבות דובר השבוע על הפיכת שני משחקי הגמר לסדרה של "הטוב מחמישה" (שלא לומר מ-7 משחקים). מבחינה ספורטיבית זה ודאי ראוי. מבחינה טלוויזיונית, מעט פחות: גם כך יהיה קשה לקושש צופים לצמד המשחקים המרתק הזה, ולא רק בגלל ההגשה המיושנת של אורי לוי בעמדת השדר.

* ציון: 8