דיני עבודה: מהם התנאים לקיומם של יחסי עובד-מעביד?

סוגיית קיומם או היעדרם של יחסי עבודה מעסיקה זה שנים את בתי הדין לעבודה בארץ

קריירה  / צילום: thinkstock
קריירה / צילום: thinkstock

ביום חמישי האחרון קבע נציב העבודה בקליפורניה כי נהגת של חברת אובר היא עובדת של החברה ודחה את הטענות שהיא מועסקת כעובדת קבלן או כפרילאנס - טענות שהועלו על-ידי החברה בין היתר כדי להימנע מתשלומי ביטוח ומתן זכויות נוספות השמורות רק לעובדי החברה.

סוגיית קיומם או היעדרם של יחסי עבודה מעסיקה זה שנים את בתי הדין לעבודה בארץ, משום שיש להם משמעות רבה - חוקי המגן בתחום העבודה והזכויות הסוציאליות שהם מקנים, כגון פנסיה, חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים ועוד, חלים על עובדים בלבד. בעבר העריך בית הדין הארצי לעבודה ששוויין הכספי של זכויות אלה הוא תוספת לשכר בשיעור של 25%-50%.

בתי הדין לעבודה קבעו לאורך השנים כמה מבחנים בשאלה מיהו עובד. עד 1996, המבחן המרכזי היה "מבחן ההשתלבות", שלפיו עובד נחשב מי שמשולב במפעל או בחברה ואין לו עסק פרטי משלו שמשרת את המפעל. ב-1996, בבג"ץ מור, שינו השופטים את ההלכה והנהיגו את "המבחן המעורב", הכולל כמה מבחנים לצד "מבחן ההשתלבות", כמו מבחן הקשר האישי בין המעסיק למועסק, אופן הצגת ההתקשרות בפני צדדים שלישיים, לרבות למוסד לביטוח לאומי ולמס הכנסה, בלעדיות וסדירות הקשר, התמשכותו ורציפותו, אופן ביצוע התשלום, זהות מספק כלי העבודה, התלות הכלכלית במעסיק, הסכמת הצדדים על אופן ההעסקה ועוד. בג"ץ פסק כי אף לא אחד מהמבחנים מכריע לבדו.

כך, ב-2012 למשל הכיר בית הדין לעבודה בתל-אביב בשני סוכני תיווך שהועסקו בסוכנות הנדל"ן רימקס כעובדים, אף שבהסכם ההעסקה שלהם נקבע כי יפעלו כקבלנים עצמאים של הסוכנות. השופטת לאה גליקסמן קבעה כי "ההסכם איפשר למעסיקה להפעיל משרד באמצעות הסוכנים, לנהל את פעילותם ולהפיק ממנה רווחים כמעט ללא עלות, שכן היא לא שילמה לסוכנים שכר בעד עבודתם אלא עמלה בלבד מהעסקאות שהצליחו להביא לחתימתן". זאת, לדבריה, "למרות שבמסגרת עבודתם הקדישו חלק מזמנם לקידום פעילותו הכוללת של המשרד... לעומת זאת, כאשר פעילותם של הסוכנים נכשלת, הסוכנים נושאים בהפסד הכרוך בכך, שכן הם נשאו בהוצאות הפרסום ולא קיבלו שכר בעד עבודתם".

לעומת זאת, בפסיקה קודמת, מ-2010, פסק בית הדין לעבודה בתל-אביב לראשונה שמשרד עורכי דין לא יכול להיחשב עובד של לקוח, גם אם הוא מייצג אותו באופן קבוע ובמשך שנים. "עורכי הדין הם נותני שירותים קלאסיים ותו לא", כתבה השופטת אריאלה גילצר-כץ. "משרד שבוחר להתבסס על לקוח מרכזי, אין לו אלא להלין על עצמו, בדיוק כפי שמפעל יצרני שמייצר עבור לקוח אחד גדול ומרכזי לא יתבע בעתיד בתביעה על-פי יחסי עובד ומעביד בין המפעל לבין לקוח, עם ניתוק הקשר ביניהם".

מבחינת בתי הדין לעבודה, "עובד" הוא בבחינת "סטטוס", כלומר עניין שלא ניתן להתנותו בהסכם התקשרות בין הצדדים. לכן מעסיק שחותם על הסכם מזמין-קבלן יהיה חשוף לתביעה מצד מועסק, גם אם בכותרת הסכם העבודה הראשוני ניתן ליחסים שם אחר.

כדי להתגונן מפני תביעות עתידיות כאלה, מעסיקים נהגו להכניס לחוזי עבודה "סעיפי גדרון" (על שם פסק דין מ-1987 שדן בתביעת בנימין גדרון להכיר בו כעובד שכיר ונתן תוקף לסעיפים הללו) - שבהם מוסכם שבמקרה של תביעה עתידית שבה יזכה העובד בזכויות סוציאליות, הוא יידרש להשיב כל סכום שקיבל מעל התמורה הנמוכה הקבועה בהסכם.

בשנים האחרונות חלה שחיקה בהלכת גדרון, ונגרע חלק משמעותי מתוקף הסעיף ומההגנה שסיפק למעסיקים, אבל דווקא פסק דין שניתן בפברואר האחרון בעניינה של עוזרת הבמאי ענת טמיר עשוי להחזיר עטרה ליושנה: נשיא בית הדין הארצי לעבודה יגאל פליטמן פירש בצמצום את זכויות עובדי הפרילאנס וקבע כי בניגוד להלכה קודמת, אין הכרח שהמשכורת של עובד פרילאנס תהיה גבוהה בפחות מ-50% מהמשכורת שהייתה משולמת לו כשכיר כדי שיוגדר כשכיר בעת פיטוריו. לפי ההלכה החדשה שנקבעה, אם התמורה שקיבל המועסק כפרילאנס היא מוגדלת בהשוואה למשכורת שהייתה משולמת לו כעובד שכיר, באופן שהיא כבר כוללת את הזכויות הסוציאליות המגיעות לו - אין מקום לחייב את המעסיק לשלם לו סכומים נוספים כאילו היה שכיר.

בעיית חברות הארנק

כיום סוגיה שמטרידה מאוד את האוצר ואת רשות המסים היא זו של "חברות הארנק" - חברות פיקטיביות שלא מתקיימת בהן פעילות והן הוקמו על-ידי שכירים המרוויחים סכומים גדולים כדי להימנע מתשלום מסים בשיעור גבוה. מעבר לבעיית המס, מתעוררת כאן שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד.

בנובמבר 2014 יצא פסק דין חשוב בעניין זה. שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, קבעה בעניינם של קרן תל-אביב לפיתוח ואברהם בן-שושן, לשעבר מפקד חיל הים, כי אף שההתקשרות בין החברה לבן-שושן הייתה באמצעות תשלום שירותי ניהול לחברת ארנק שבבעלותו, מכלול האינדיקציות הרלוונטיות מצביעות על כך שמדובר ביחסי עובד-מעביד לכל דבר ועניין.

אגמון-גונן פסקה כי ההסכם בין החברה לבן-שושן הוא פיקציה ולא הסכם אמיתי למתן שירותי ניהול, ולכן לכוונת הצדדים בסיווג ההסכם כמתן שירותי ייעוץ אין משמעות וההכנסה תסווג כהכנסה מעבודה.

עם זאת, הפסיקה הזאת, כפי שציינה אגמון-גונן עצמה, אינה גורפת לכל התקשרות עם מחזיק בחברת ארנק וכל מקרה יצטרך לעמוד לבחינה בפני עצמו.

מבחן יחסי עובד-מעביד

■ האם העובד משולב בחברה ואין לו עסק פרטי משלו שמשרת אותה

■ מהו אופי הקשר האישי בין המעסיק למועסק

■ כיצד ההתקשרות בין העובד למעסיק מוצגת בפני צדדים שלישיים (למשל ביטוח לאומי ומס הכנסה)

■ האם מדובר בהתקשרות בלעדית וסדירה

■ כיצד מתבצע התשלום

■ מי מספק את כלי העבודה

■ עד כמה העובד תלוי במעסיק

■ מה הוסכם בין העובד למעסיק בעניין אופן ההעסקה