"מחאת הסרדינים": בתי ספר יסודיים בכ-80 יישובים שובתים

בפעם הראשונה בתולדות מערכת החינוך, הורים בישראל השביתו היום את מרבית בתי הספר היסודיים ברחבי הארץ

נפתלי בנט / צילום: תמר מצפי
נפתלי בנט / צילום: תמר מצפי

בפעם הראשונה בתולדות מערכת החינוך, הורים בישראל השביתו היום (א') את מרבית בתי הספר היסודיים ברחבי הארץ. השביתה היא חלק ממה שמכונה "מחאת הסרדינים", מחאה על הצפיפות במוסדות החינוך שבאה לידי ביטוי בעיקר בערים הגדולות ובחינוך הממלכתי שאינו דתי. שר החינוך נפתלי בנט הגדיר אמש את השביתה "לא עניינית" משום שלדבריו סוגיית הצפיפות נמצאת על שולחנו, וקרא להורים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר.

השביתה היא שיאה של המחאה שהתפשטה בשנה האחרונה וכללה שורה של הפגנות והשבתות סמליות. היא כוללת כ-80 ישובים בהם ועדי ההורים התכנסו והצביעו בעד המהלך. בדיקת "גלובס" מעלה כי גם בישובים שבהם הצביעו הוועדים נגד ההשבתה, הורים רבים מחו על ההחלטה והבהירו כי הם לא שולחים את ילדיהם לבתי הספר בין היתר כדי להעביר מסר של אחדות המאבק.

גם היום התקיימו הפגנות הורים, בין היתר בחולון, הרצליה, עמק חפר, ירושלים ורמת גן. באופן אירוני, דווקא ארגון ההורים הארצי הודיע כי הוא מתנגד לשביתה. ההודעה של הארגון חידדה את הביקורת שנמתחה עליו, כמי שממומן על ידי משרד החינוך. בפורום ועדי ההורים בירכו היום על ההיענות הרבה מצד ההורים והביעו תקווה כי הדבר ישפיע על משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה.

"מחאת הסרדינים" קיבלה לאחרונה תפנית בעקבות החלטת משרד החינוך שלא לאפשר עוד לרשויות המקומיות "לפצל כיתות" ולחייב אותן למלא את התקן של עד 40 ילדים בכיתה. ההחלטה נבעה מכך שפיצול הכיתות התפרש כניסיון של ישובים חזקים מבחינה סוציו-אקונומית "לעקוף" את התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך, שמעביר יותר תקציבים פר תלמיד לישובים חלשים יותר. הפיצול נעשה עד היום בעזרת משאבים פנימיים ועל ידי העסקת מורים בידי גופים חיצוניים - צעד שזכה לביקורת גם מטעם מבקר המדינה יוסף שפירא.

צפיפות הכיתות בישראל, צריך לומר, אינה נובעת מתקציבים נמוכים, זאת בשונה מהמצב במערכת הבריאות. למעשה, תקציב החינוך בישראל נחשב לאחד הגבוהים ביותר בקרב המדינות המפותחות ביחס לתוצר. לעומת זאת, כשבוחנים את התקציב פר תלמיד, ישראל מידרדרת לתחתית הרשימה. הפער הזה נובע ממספר גורמים ובהם חוסר יעילות ותקציבי ענק שעוברים לעמותות וגופים שונים, אבל הסיבה המרכזית והעיקרית פשוטה בהרבה: שיעור ילודה גבוה מאוד. מספר הילדים של משפחה ישראלית ממוצעת מכתיב למעשה את הצפיפות בכיתות, והפחתת מגמת הצפיפות מחייבת השקעות עתק. בניגוד לתפיסה המקובלת, דווקא במגזר החרדי והערבי ישנה התמתנות ואף ירידה בשיעורי הילודה, ואילו בזרם החילוני נרשמת עלייה עקבית.