מחקר: הסיכוי שלכם לזכות בערעור מס - נמוך מאוד

אם אתם רוצים לערער על שומת המס שהוציאה לכם רשות המסים, כדאי לכם להימנע, ככל שתוכלו, מלהגיע לאולמו של שופט המיסוי בבית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול. זאת מאחר שכ-81% מערעורי המס המגיעים לאולמו - נדחים.

ואולם, המצב אינו שונה מאוד עבור נישומים באולמם של שופטי המיסוי האחרים בארץ - והסיכויים, לרוב, נוטים, לטובת רשות המסים.

כ-72% מהערעורים המוגשים לבית המשפט המחוזי על שומות מס של רשות המסים - נדחים; דין דומה נגזר גם על כ-87% מהערעורים המוגשים על-ידי נישומים לבית המשפט העליון על החלטות המחוזי - שאף הם נדחים. מנגד, 50% מהערעורים שמגישה רשות המסים לבית המשפט העליון מתקבלים.

נתונים אלה מתועדים במחקר חדש שערך עו"ד ורו"ח ארז בוקאי, ושפורסם בדו-ירחון "מסים", בהוצאת רונן, בגיליון אפריל השנה.

המחקר בחן את סיכויי קבלת הערעורים שמגישים נישומים על שומות שהוציאה להם רשות המסים, בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון; וכן את היקף הוצאות המשפט שנפסקו לטובת הנישומים שזכו בערעורים מול מס הכנסה.

במסגרת המחקר, בחן בוקאי 258 תיקים בבית המשפט המחוזיים ברחבי הארץ (תל-אביב, ירושלים, באר-שבע, מרכז וחיפה) וכן 67 תיקים בבית המשפט העליון בנושאי מס הכנסה ומע"מ, שניתנו בשנים 2012-2014.

המחקר לא כולל תיקי מיסוי מקרקעין ותיקים שהסתיימו בפשרה. בוקאי מסביר כי המחקר לא בוחן תיקים שהסתיימו בפשרה, "כיוון שהדבר דורש מחקר נפרד, שכן מדובר בקבוצת השוואה שונה ולא ניתן להשוות בין 'תפוח' ל'אגס'".

עם זאת, בוקאי מציין כי "יש לא מעט נישומים המגישים ערעורים מבחינה טקטית על-מנת להגיע לפשרה נוחה מבחינתם תחת חסות בית המשפט, בין היתר לאור הקושי להגיע להכרעות בשנים האחרונות בדיוני שומה מול רשות המסים".

עורכי דין ורואי חשבון ששוחחו עם "גלובס" היום (א') אומרים כי התחושה בשוק היא הרבה יותר גרועה, וכי היו בטוחים שהנתונים יעמדו על 90% פסיקות לטובת רשות המסים. חרף אמירות אלה, קיימת הערכה רבה בשוק לשופטי המיסוי בארץ, שנחשבים לבקיאים בחומר המגיע אליהם ומקצועיים.

"גלובס" מפרסם היום את חלקו הראשון של המחקר, המתייחס לסיכויי ערעורי מס בבתי המשפט. מחר (ב') נפרסם את חלקו השני של המחקר - לפיו קיים פער של כ-500% בין שופטי המיסוי השונים בכל הנוגע לפסיקת הוצאות משפט.

נבחרת שופטי המס, שמתמודדים עם האתגר הרגיש של ניהול משפטי המיסוי, המורכבים והמרתיעים בעליל, היא מצומצמת למדי. עם הנבחרת נמנים כיום מעט מאוד שופטים מחוזיים, בהם שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, דוד אטדגי ואיתן אורנשטיין; שופט המחוזי בירושלים, דוד מינץ; שופטי המחוזי בחיפה, שולמית וסרקרוג ורון סוקול; שופט המחוזי מרכז, ד"ר אחיקם סטולר; ושופט המחוזי בבאר-שבע, יוסף אלון.

לפני כשנה הצטרפו לנבחרת המצומצמת הזו מומחי מיסוי מובילים, שהוזנקו ישירות ממשרדי עורכי הדין הגדולים בשוק הפרטי אל בתי המשפט המחוזיים: עו"ד וד"ר שמואל בורנשטיין, שמכהן כשופט במחוזי מרכז; ועו"ד הרי קירש, שמכהן כשופט במחוזי בתל-אביב.

מהמחקר עולה כי לנישומים מאוד קשה לשנות את "רוע הגזירה" בשומות המס שהוציאה להם רשות המסים. יצוין כי המחקר אינו תוקף את השופטים, אלא מציג תמונת מצב אובייקטיבית של המציאות, המבוססת על נתונים אמפיריים.

אחרי השופט סוקול, השופט הבא שדוחה את מרבית ערעורי הנישומים על שומות מס הינו שופט המיסוי בירושלים, דוד מינץ (76.6% דחיות). אחריהם נמצאים שופטי המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין ומגן אלטוביה, עם כ-74% דחיות של ערעורים.

השופטים שסיכויי הנישומים וסיכויי רשות המסים באולמם שווים הם השופט יונה אטדגי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וסגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת שולמית וסרקרוג - עם כ-50% סיכוי לכל צד. ואולם, יש לציין כי במקרה של השופט אטדגי פורסמו מעט מאוד פסקי דין בנושאים הרלבנטיים למחקר, ולכן קשה להסיק מסקנות חותכות בנוגע לסיכויי הנישומים ורשות המסים.

כפי שעולה מהנתונים, מסקנתו של בוקאי היא כי השונות בין שופטי בתי המשפט המחוזיים ביחס לסיכויי דחיית הערעור נמוכה יחסית. עוד עולה מהמחקר כי בבתי המשפט המחוזיים מתקבלים באופן חלקי כ-9% מערעורי המס, ורק 17.8% מהערעורים מתקבלים באופן מלא.

בבית המשפט העליון המצב שונה. ערעורי המס מגיעים לשופטים ולהרכבים שונים, ואין שופט שנחשב לשופט המיסוי הבלעדי, אליו ינותבו כל התיקים. באשר לסיכויי ערעורי הנישומים בבית המשפט העליון, מהמחקר עולה, כאמור, כי מרבית הערעורים המוגשים לעליון על-ידי נישומים נדחים (כ-87%), ורק 9% מתקבלים באופן מלא.

"תוצאה זו אינה מפתיעה, שכן, כידוע, ערכאת הערעור של בית המשפט העליון אינה נוטה להתערב בקביעות העובדתיות של בתי המשפט המחוזיים, כך שהערעורים מתמקדים בעיקר בשאלות משפטיות, כך שסיכויי קבלת הערעור ממילא נמוכים יותר", כותב בוקאי במחקרו.

באשר לאחוז הגבוה של קבלת ערעורי רשות המסים בעליון (50%), בוקאי מציין במחקרו כי "הסבר אפשרי לתוצאה זו הוא שרשות המסים בוחרת להעמיד לבחינה נוספת בבית המשפט העליון רק תיקים שבהם, לדעתה, סיכויי הצלחתה גבוהים".

בשבוע שעבר נכנס לסטטיסטיקה הזאת פסק הדין בעניין מס הקנייה של טמפו, שפורסם ב"גלובס", כאשר העליון קיבל את ערעור רשות המסים על חיובה להשיב לטמפו את מס הקנייה ששילמה בגין מכירת בירה, שהתמורה בגינה לא התקבלה והחוב הפך לאבוד.

ואולם, צוין במחקר, מלכתחילה לא מוגשים ערעורים רבים (מספרית) על-ידי רשות המסים, בין היתר משום שמרבית ערעורי הנישומים בבתי המשפט המחוזיים ממילא נדחים, ו"לאו דווקא בשל סלקטיביות יתר של רשויות המס בהגשת ערעורים לעליון".

בוקאי מסביר כי לפסיקה בתחום המס ישנה חשיבות רבה, מעבר לתיק הבודד. "אין הרבה שופטי מיסוי, ואין הרבה פסיקות במסים בהרבה נושאים. ברגע שיש לי פסק דין במסים, מעבר לערך שיש לפסק הדין הזה לנישום הספציפי שהגיע לבית המשפט, יש הרבה ערך לאותו פסק דין לכל הנישומים, למס הכנסה, לעורכי הדין ולרואי החשבון בתחום המיסוי, שיכולים לראות מה ההלכה ואיך לפעול. פסקי הדין האלה נותנים לכל הציבור - למייצגים לנישומים ולשלטונות - כלים של לדעת מה מותר ומה אסור. ציבור שלם יכול 'ליהנות', לטוב ולרע, מפסקי הדין במיסוי, כי הוא יודע מה בתי המשפט חושבים על הסוגייה".

"הרוב הגדול של תיקי המס מסתיימים בהסדר פשרה"

עו"ד ורו"ח נועה לב-גולדשטיין, שותפה ומנהלת מחלקת המסים במשרד איתן-מהולל-שדות, אינה מופתעת במיוחד מהנתונים המופיעים במחקר.

לדבריה, "בדומה להליכים פליליים, ערעורים מינהליים וכמעט כל הליך משפטי אחר שמתנהל בין גורם פרטי לבין המדינה - הפסיקות של בתי המשפט נוטות לרוב לטובת המדינה".

ואולם, היא אומרת כי "עצם העובדה שקיימת כזו נטייה, איננה בהכרח מעידה על 'בעיה'. אנחנו רוצים לחשוב שכמו שבתי המשפט פוסקים לפי תחושת הצדק והחוק, כך גם רשויות השלטון, ובכללן רשויות המס, צריכות לפעול: כלומר, בעולם מושלם, בו רשויות המס היו פונות לבתי משפט רק עם תיקים 'צודקים', ורק כאשר עמדתם תואמת את הוראות החוק - אז הסטטיסטיקה הייתה צריכה להיות עוד יותר קיצונית לטובת רשות המסים".

הבסיס לאמירה זו הינו הכרת מערכת המס והליך קבלת ההחלטות בענייני מס. עו"ד ורו"ח לב-גולדשטיין מתארת את "המסע" שעוברת מחלוקת המס עד שהיא מגיעה לבית המשפט.

לדבריה, "לפני שהמחלוקת האזרחית מגיעה לבית המשפט, יש שלבים ארוכים של דיוני שומות. רק אם לא מגיעים להסכמות במהלך דיוני השומות, ורק לאחר אישורים של גורמים בכירים ברשות המסים (המחלקה המשפטית), פקיד שומה עשוי להוציא לנישום 'צווי מס הכנסה' - עליהם מוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. כלומר, מחלוקת בענייני מס מגיעות לבית משפט במקרים יחסית נדירים".

עוד מבהירה לב-גולדשטיין כי הסטטיסטיקה של פסקי דין, הנוטה באופן מובהק לטובת רשויות המס, לוקחת בחשבון את כל תיקי המס שהגיעו לכדי סיום, אך "יש במקרים רבים נישומים שמגישים ערעור על החלטות של רשות המסים בסוגיות שהן מלכתחילה כמעט וחסרות סיכוי, מתוך מטרה לקנות זמן ולדחות את מועד תשלום המס", וכן "הסטטיסטיקה לא לוקחת בחשבון הסדרי פשרה".

לדבריה, "הרוב הגדול של תיקי המסים, גם אלה שמגיעים לבית המשפט, מסתיימים בהסדר פשרה. לכן, יש מקרים רבים בהם רשות המסים מחליטה לקחת תיק מסוים לבית המשפט, אך במהלך ההליך המשפטי השופט רומז לגבי עמדתו - שאז רשות המסים עשויה להעדיף להגיע להסדר פשרה, שמצד אחד יחסוך בעלויות משפטיות; ומצד שני תימנע סיטואציה שקיים 'תקדים משפטי' הנוגד את העמדה הרשמית של הרשות".

לב-גולדשטיין מציינת עוד כי "המדיניות של המשרד שלנו היא לייצג נישומים רק בתיקים שאנחנו מאמינים בצדקתם. אין זה אומר שאנחנו חושבים שנזכה בכל התיקים, אולם אנחנו כן מאמינים בהיגיון המשפטי או הכלכלי מאחורי הטענות שלנו".

 נבחרת שופטי המיסוי

 סיכויי הנישום מול רשות המסים המחוזי לפי שופטים