מועצת מקרקעי ישראל תדון בצעדים למניעת אגירת קרקעות

מועצת מקרקעי ישראל מתכנסת מחר (ב') לאשר מספר הצעות החלטה. בין היתר מדובר בהצעות הנוגעות למבנה החדש של ענף הנדל"ן בעקבות מעבר רמ"י למשרד האוצר, שינוי מספר סעיפים הנוגעים לפיצוי חקלאים על קרקע חקלאית שתעבור שינוי ייעוד למגורים או תעסוקה, קביעת כללים חדשים לביטול עסקאות וגם פרסום מכרזי ייזום על קרקע בלתי מתוכננת. במקביל, מתבקשת המועצה גם לאשר שינוי בתקנון ניהול ישיבות המועצה במסגרתו מוצע לקצר בחצי את המועד בו מחויבת המועצה לפרסם את סדר היום לקראת הישיבה ופירוט הסעיפים.

כאמור, אחת ההחלטות מבקשת לאשר כללים לפרסום מכרזי ייזום במסגרתם יוכלו יזמים או קבלנים להציע הצעות על קרקע בלתי מתוכננת ולקדם את התכנון.

"במסגרת מאמצי רשות מקרקעי ישראל להגדלת היצע יחידות הדיור והגברת מאמצי השיווק, בכוונת הרשות לאתר ולקדם מתחמים במסגרת מכרזי ייזום", כך בדברי ההסבר להצעת ההחלטה, "עיקר מאמצי הרשות הינם לשיווק מתחמים במסגרת פרק ב' של החלטת המועצה 987 באשר במסגרת מכרזים אלו צפוי פיתוח מהיר יותר והגדלה בפועל של ההיצע. במסגרת בדיקה ואיתור המתחמים התברר כי בחלק מן המתחמים קיים צורך לשיווק המתחמים במסגרת הסכמי פיתוח. הסכמי הפיתוח יומרו לחוזי חכירה, בהתאם לתנאי ההחלטה, לאחר השלמת הליכי התכנון המפורטים והשלמת בניית המתחמים בהתאם לנוהלי הרשות.

בהחלטה נקבע כי הנהלת רשות מקרקעי ישראל תוסמך לאשר פרסום מכרזים במסגרת הסכמי פיתוח". נציין כי על פי ההצעה מדובר במתחמים שאינם גדולים משטח 200 דונם והיקף זכויות הבניה עומד על כ-100 אלף מ"ר. עוד על פי ההצעה, הרשאת התכנון תינתן לחמש שנים בלבד מיום הזכייה במכרז. נציין כי במסגרת הצעה זו קיימת גם התייחסות לשטחים חומים בעיריות, שטחים שהופקעו בעבר ולא נעשה בהם שימוש. לגבי שטחים אלו מוצע לקבוע ששטח המיועד לשטחי ציבור בתוכניות שאושרו עד לתאריך 31 בדצמבר 2003, ואינם נדרשים לרשות המקומית למטרה לשמה יועדו, יוחזרו לרשות מקרקעי ישראל שתשווק אותם בתיאום עם הרשות המקומית למכרז ייזום.

הצעת החלטה נוספת מתייחסת לסוגיית פיצוי חקלאים על קרקע חקלאית שתעבור שינוי ייעוד למגורים או תעסוקה. במסגרת ההצעה התווסף סעיף פיצוי על קרקע שאיננה מעובדת ושווי הפיצוי נקבע על 6000 שקל לדונם.

הצעה נוספת שתעלה מחר קובעת שינוי בהחלטה הנוגעת לנוהל ביטול עסקאות מול רשות מקרקעי ישראל ולמתן ארכה לביצוע העסקאות למי שלא עומד ביעדים שהוקצבו במכרז. בדברי ההסבר להחלטה נכתב כי: "כחלק מהמאבק בעליית מחירי הדירות בארץ הנובעות בין השאר ממחסור בקרקעות זמינות לשיווק, בא התיקון המוצע למנוע אגירת קרקעות בידי גורמים פרטיים. התיקון המוצע נועד למגר את תופעת הארכת הסכמי פיתוח, מבלי שעל המקרקעין נבנו המבנים שלשמם הוקצו המקרקעין מלכתחילה. לפיכך בא התיקון להגביל את תקופת הארכת הסכמי הפיתוח מחד, תוך תמרוץ כספי של המפתח לסיים מוקדם ככל האפשר את בנית המבנים אותם התחייב להקים. בתיקון יש גם מענה לפניות רשויות מקומיות הנתקלות בבעיית גבית היטלי השבחה מיזמים המחזיקים בחוזי פיתוח מזה מספר שנים ויש בו כדי למנוע מחלוקות בסוגיה זו בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי. התיקון מאזן נכונה בין קשיים אובייקטיבים בקידום תכנון ויישום של מיזמים בהיקף נרחב מחד ובין אי ניצול המקרקעין לצרכים שלשמם הוקצו, בכך שהוא מעניק פרק זמן סביר של עד 6 שנים לסיום הבנייה ומנגד מוודא כי בגין הארכה ובגין השינויים התכנוניים, תשולם למדינה התמורה המגיעה לה".

ולבסוף, החלטה נוספת שתעלה לאישור המועצה מבקשת כאמור לקצר בחצי את המועד בו מתחייבת המועצה לפרסם את סדר היום של ישיבת המועצה כמו גם את פירוט הנושאים. כך, מבקשת ההצעה לקבוע כי: "סדר היום ובו פרוט העניינים שידונו בישיבה מן המניין והצעות ההחלטה האמורות להידון בה יצורפו להזמנה או יומצאו בנפרד, שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבה ולכל הפחות חמישה ימי עבודה". וזאת לעומת ההחלטה המקורית בה נקבע כי מדובר בפרק זמן של 14 יום לפני התכנסות המועצה בו יש לפרסם את המידע האמור לציבור.

"כל משבר גדול, ככל שיהיה, לא מצדיק את רמיסת הזכויות של חברי המושבים"

להצעות החדשות שעולות לישיבת המועצה הוגשה התנגדות מצד נציגי החקלאים וההתיישבות העובדת. עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות של תנועת המושבים, אמר היום: "תנועת המושבים רואה צורך מידי להגדיל את היצע הקרקעות הזמינות לבניה ואנו נרתם למאמץ הלאומי. עם זאת בבדיקות שקיימה תנועת המושבים עלה כי קיים מלאי של תכניות לבניה בתוך הערים שטרם מומשו ובוודאי רצוי לנצלם עוד לפני שפוגעים בשטחים הפתוחים שהם הריאה הירוקה של המדינה".

עוד הוסיף עו"ד יפרח ואמר: "כל משבר גדול, ככל שיהיה, לא מצדיק את רמיסת הזכויות של חברי המושבים המחזיקים בקרקע בדין במשך קרוב למאה שנים, ובוודאי אין הצדקה לקבוע סנקציות שפוגעות בכבודם של האנשים שכל חטאם הוא שאדמתם צמודת דופן לעיר שכנה. אנו נגן על כבודם ועל זכותם להליך הוגן ופיצוי ראוי ובכך גם המדינה תצא נשכרת ותקבל קרקע בצורה מהירה. עלינו לזכור שמדובר בהזדמנות של המדינה דווקא לפרוס אוכלוסייה לפריפריה ולהשקיע בפריפריה בתעסוקה ובתשתיות , במרכז בארץ כבר לא נותרו ריאות ירוקות ושטחים פתוחים שצריכים לשמש כעתודה לדורות הבאים״. עו"ד יפרח התייחס גם להצעת ההחלטה לקצר את המועדים בהם מחוייבת המועצה להעביר את סדר היום כמו גם את ההצעות המפורטות לעיון הגופים הרלוונטיים ואמר: "אנחנו מתנגדים לקיצור הטווחים שכופה עלינו זמן בדיקה ותגובה בעייתיים מאוד. לא יעלה על הדעת שבכל הנוגע להחלטות הרות גורל מבחינתנו, לא נקבל טווח זמן סביר והוגן להעברת הערות".

במקביל, באיחוד החקלאי פנו לשר האוצר בנוגע לכמה מהסעיפים. בכל הנוגע למכרזי ייזום, מבקשים באיחוד החקלאי כי יובהר כי לא ניתן לשווק קרקע חקלאית, אלא לאחר שינוי ייעודה. בכל הנוגע לעידכון ההחלטה על "הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שיעודה שונה למטרת מגורים" טוענים אנשי האיחוד החקלאי כי: "אין בהחלטה, לא בנוסחה המקורי ולא בתיקונה הנוכחי כל מחשבה לעידוד שיתוף פעולה וההחלטה כמו קודמותיה עשויה טלאים, טלאים על בסיס של החלטה פסולה. היה ראוי לנסח החלטה מתעדכנת ומתאימה שתעודד בעלי זכויות בקרקע חקלאית לשתף פעולה, כאשר פרנסתם נגדעת בשל צרכים לאומים ולא להמשיך ולהציע הצעות שהיו צריכות להיעלם מן העולם. בעניין גובה הפיצוי ראוי להדגיש כי הוספת פיצוי על קרקע שאינה מעובדת בסך 6,000 שקל מדגים עד כמה הפיצוי על קרקעות מעובדות נמוך. כמו כן הגדרה של קרקע לא מעובדת הוא כללי ויש לקבוע זמן של מספר שנים כדי להיכלל בהגדרה זו, כמו 5 שנים ובכל מקרה יש מצבים שנובעים מסיבות אנושיות כמו מחלה, בעיות כלכליות ויש לקחת אותם בחשבון".