ביהמ"ש הקפיא תוכנית לבניית 335 יח"ד במערב רמה"ש

ביהמ"ש קיבל את בקשת התושבים בשכונת שתיל במערב רמה"ש והקפיא את התוכנית להפשרת קרקע חקלאית בשכונה ■ "יש משקל לטענות העותרים שנפלו מספר פגמים בהחלטת הוועדה המחוזית ובהתנהלותה"

דברת וייזר / צילום: סיגל איילנד שילמן
דברת וייזר / צילום: סיגל איילנד שילמן

תפנית בסכסוך בין תושבי שכונת שתיל במערב רמת-השרון לבין הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל-אביב: בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, קיבל את בקשת התושבים וקבע כי התוכנית להפשרת שטח חקלאי ולהקמת 335 יחידות דיור בשכונה תוקפא.

בית המשפט קבע כי "נראה על פניו, בשלב זה, כי יש משקל של ממש לטענות העותרים שנפלו מספר פגמים בהחלטת הוועדה המחוזית ובהתנהלותה, שלכאורה יש בהם לפגום בתקינות ההליך", כך על-פי פסק הדין של השופטת יהודית שיצר.

מדובר בסיפור מתמשך העוסק בהתנגדות תושבים וחברי מועצת עיריית רמת-השרון כנגד אישור התוכנית בוועדה המחוזית וכנגד אי-שיתוף הוועדה המקומית בדיון וקביעת עמדה על-ידי הוועדה המחוזית, מבלי לשמוע את עמדת הוועדה המקומית. נזכיר כי התוכנית לא אושרה בוועדה המקומית, משום שבעלי הקרקע העבירו את התוכנית ישירות לוועדה המחוזית.

בחודש מארס השנה הגישו חברת מועצת עיר, דברת וייזר, ויריב גפני, פעיל ציבורי בעיר, עתירה נגד החלטה שקיבלה הוועדה המחוזית בתל-אביב, לבטל את דרישת הוועדה המקומית כלפי היזמים להפקיד כתב שיפוי, כתנאי להפקדת התוכנית להתנגדויות.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רון צין, תומר גור וניצן זימרן ממשרד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות', נטען כי הפקדת כתב השיפוי נועדה להבטיח כי במקרה שלאחר אישור התוכנית יגישו תושבים תביעת פיצויים בגין ירידת ערך נכסיהם, מי שיישא בתשלומם יהיו היזמים ולא הוועדה המקומית, שכספיה הם כספי ציבור.

ואולם, בעתירה נטען כי בניגוד להחלטתה זו, החליטה בסופו של דבר הוועדה המחוזית על ביטול התנאי ודחיית מתן כתב השיפוי לשלב אישור התוכנית. לטענת התושבים, החלטה זו "התקבלה בניגוד לדין, תוך שינוי החלטה קודמת של אותה ועדה מלפני חודשים ספורים, ובוודאי שבניגוד למקובל בתוכניות מסוג זה".

התושבים אף הדגישו בעתירתם כי במקרה שהחלטת הוועדה המחוזית לא תבוטל, והיזמים לא יידרשו להגיש כתב שיפוי ראוי לשביעות-רצון הוועדה המקומית לבנייה רמת-השרון - תיאלץ הוועדה המקומית לשאת בעצמה בתשלומי הפיצוי לתושבי האזור, אשר ייפגעו בין היתר כתוצאה מירידת ערך בתיהם בשכונה.

התושבים הדגישו בעתירה כי תביעות פיצויים ללא כתב שיפוי המופקד על-ידי היזם, המוגשות על-ידי תושבים לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה, ממומנות מתוך הקופה הציבורית, ומכאן, טוענים התושבים, האינטרס הציבורי שבהגשת העתירה.

נציין כי בסמוך להגשת העתירה, הגישו התושבים גם בקשה למתן צו מניעה, ובו ביקשו מבית המשפט לעכב את הליכי הפקדת התוכנית עד שתתקבל הכרעה בעתירה.

כאמור, בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל כעת את בקשת התושבים למתן צו מניעה, והשופטת יהודית שיצר קבעה עוד בפסק הדין כי "טענת היעדר שימוע לוועדה המקומית היא טענה ראויה, שיש בה כדי להצביע על סיכויים טובים של העתירה. כאשר החליטה הוועדה המחוזית בהחלטתה האחרונה לבטל את התנאי שקבעה בהחלטתה הראשונה, דהיינו צירוף כתב השיפוי בשלב ההפקדה, הייתה עלייה החובה לתת הזדמנות לוועדה המקומית להשמיע דעתה בטרם תבטל תנאי זה".

חברת מועצת העיר, דברת וייזר, אשר עתרה לבית המשפט, אמרה לאחר ההחלטה: "אני מברכת על החלטת בית המשפט. החלטת הוועדה המחוזית לדחות את כתבי השיפוי בטרם הפקדת התוכנית הייתה החלטה לא סבירה, לא נכונה, לא תקנית וכוחנית, אשר לא שיקללה את ההיבטים הציבוריים של התוכנית ואת השפעתם על מרקם החיים של רמת-השרון בכלל ושל שכונת המערב בפרט. התעלמות הוועדה המחוזית ממעמדה ומעמדתה של הוועדה המקומית בנושאי תכנון ובנייה הינה פגיעה בדמוקרטיה, ברצון הגוף הנבחר, ביישוב עצמו ובאלפים מתושבי העיר. טוב עשה בית המשפט על שחייב את הוועדה המחוזית בהוצאות ההליך".

עו"ד רון צין, המייצג את העותרים, מסר: "שם המשחק בתהליכי תכנון הוא איזון. בתהליך שהתרחש כאן איבדה הוועדה המחוזית את האיזון, כאשר ראתה לנגד עיניה רק את התפקיד של ייצור יחידות דיור, וזאת מבלי לאזן מטרה זו אל מול התכליות האחרות של חוק התכנון והבנייה ומול אינטרסים ציבוריים חשובים לא פחות מיחידות דיור. יש לקוות כי המסר שהועבר מבית המשפט בהחלטה זו ייקלט ויופנם בכל מוסדות התכנון".