הערכות: לוקר ממליץ להגדיל תקציב הביטחון ולהוריד גיל הפרישה

"חמישים וכמה?" - זו השאלה שמעסיקה את בכירי האוצר בשבועות האחרונים ■ השאלה נוגעת לגודלו של תקציב הביטחון הבסיסי, שכנראה יעמיק את הבור בתקציב המדינה בעוד 3 מיליארד שקל

באוצר נשכו בשבועות האחרונים שפתיים כדי לא לפתוח פה על האלוף במיל' יוחנן לוקר וחברי הוועדה בראשותו. התסכול שהצטבר במשרד כלפי הוועדה נובע הן מהערכה שהיא לא קיבלה חלק מעמדות האוצר, והן מהדחיות בהגשת הדוח, שמועד הגשתו המקורי חלף לפני יותר מחצי שנה. כבר באוקטובר אשתקד, בעת הגשת הצעת התקציב ל-2015 לממשלה, הבהירו באוצר כי הם מקפיאים את תכנון תקציב הביטחון ל-2016 עד לקבלת המלצות הוועדה. ספק אם מישהו תיאר לעצמו אז שפרסום ההמלצות יידחה זמן רב.

גם בשבועות האחרונים, כשעיקרי ההמלצות החלו לדלוף לתקשורת, נותרה עדיין תעלומה גדולה אחת: "חמישים וכמה?", שאלו בכירי האוצר בשבועות האחרונים שוב ושוב. השאלה אינה מרמזת חלילה על דחיית גיל הפרישה מצה"ל, אלא נוגעת לגודלו של תקציב הביטחון הבסיסי. ב-2014 עמד תקציב הביטחון על 51 מיליארד שקל, לפני תוספות כמו כספי הסיוע האמריקאי. בתקציב 2015 שהגיש האוצר לפני נפילת הממשלה הקודמת, נקבע כי התקציב יעמוד על 57 מיליארד שקל, אך מתוכם 4.3 מיליארד שקל ניתנו כתוספת חד-פעמית חריגה ("קופסה") שלא נספרה כחלק מההוצאה התקציבית, במטרה למנוע חריגה מתקרת ההוצאה.

נכון להבוקר עדיין לא ידעו באוצר מה יהיה תקציב הביטחון. התשובה לשאלה הזו עיכבה עד היום את "סגירת המספרים" של תקציב המדינה, ומנעה מהאוצר את היכולת להעריך מה תהיה ההוצאה התקציבית בשנה הבאה.

כפי שנחשף ב"גלובס", ההערכות ערב פרסום הדוח היו כי הוועדה תמליץ לקבע את גודלו של תקציב הביטחון על 58 מיליארד שקל, בכל אחת מחמש השנים הבאות. על פי הנחות האוצר, תקציב הביטחון אמור היה לעמוד בשנה הבאה על 55 מיליארד שקל - סכום שמבטא את הגידול האוטומטי בהוצאות הביטחון, כמו גם את החלטות הממשלה לתוספות תקציב לצורך קליטת חרדים ולצורך הגנה על המים הכלכליים של ישראל.

משום כך, אם אכן תידרש הגדלת תקציב הביטחון ל-58 מיליארד שקל, הרי שהיא מגדילה את הבור התקציבי ב-3 מיליארד שקל בתקציב ל-2016. הסכום הזה מתווסף לבור הגדול יותר שיוצרים ההסכמים הקואליציוניים, שעלותם עומדת על 8.2 מיליארד שקל. מדובר בכאב ראש לא קטן לממונה על התקציבים אמיר לוי ולאנשיו.

גיל הפרישה בצה"ל בדרך חזרה ל-42-43

מעבר לכך יצטרך כנראה האוצר להשלים לראשונה עם מסגרת תקציב רב-שנתי למערכת הביטחון - למרות שבאופן מסורתי התנגד לכך. באוצר סבורים כי קיבוע תקציב הביטחון מספר שנים קדימה היא מהלך בעייתי מאוד שפוגע בגמישות של תהליכי קבלת ההחלטות המשמעותיים ביותר בממשלה. באוצר אף מתנגדים לתקציב רב-שנתי למערכת הביטחון, משום שמדובר לטענתם במתן פריבילגיה של "תקציב משוריין" לביטחון, שתבוא בהכרח על חשבון תקציבי משרדים אחרים. כך למשל, במקרה כלכלי שיחייב קיצוץ עמוק בתקציב המדינה ייהנה תקציב הביטחון הרב-שנתי מחסינות, והקיצוץ יושת במלואו על תקציבי החינוך והרווחה.

הרעיון של תקציב רב-שנתי מנוגד גם לאופיו של תקציב הביטחון: בעוד שבבריאות ובחינוך אפשר לדעת ברמת ודאות גבוהה מה יהיו צורכי המערכת בעוד חמש שנים, כל הערכה של האיומים שלהם תידרש מערכת הביטחון לתת מענה בעוד חמישה חודשים או אפילו שבועות, תהיה בבחינת השערה.

מכה נוספת שעתידה לנחות על האוצר היא הקדמת גיל הפרישה. ההישג הגדול של האוצר ב-2010 היה ההסכם להעלאת גיל הפרישה הממוצע בהדרגה מ-42 ל-50 בשנת 2029. כבר היום עומד גיל הפרישה הממוצע על 47, אך ועדת לוקר צפויה להמליץ להורידו בחזרה ל-42-43.

ובכל זאת, באוצר מקווים להתנחם בהישג אחד משמעותי בתחום הפנסיה. פנסיית הגישור המשולמת לגמלאי צה"ל מגיל פרישתם ועד להגיעם לגיל הפרישה בחוק, הפכה בשנים האחרונות לסיוט תקציבי של ממש, וגדלה מ-5.6 מיליארד שקל ב-2012 ל-7 מיליארד שקל ויותר השנה. אם אכן נכונות ההדלפות ופנסיית הגישור תומר למענק, יהיה בכך הישג של ממש מבחינת האוצר.

נחמה נוספת צפויה מכיוון המלצות ראש אכ"א האלוף חגי טופולינסקי שהמליץ לדלל את מספרם של בוגרי המערכת המגיעים לגיל פרישה מלא באמצעות קביעת שער יציאה נוסף על השער הנוכחי, המפריד בין משרתי הקבע הראשוני (עד 7 שנים) ומשרתי הקבע המובהק (עד גיל פרישה).

צרו איתנו קשר *5988