המסר של צה"ל: עוד יהיה פה קשה - צריכים יותר כסף

בין הבקשות של מערכת הביטחון לוועדת לוקר גם שינוי דרמטי במבנה תקציב הביטחון

משה בוגי יעלון / צילום: תמר מצפי
משה בוגי יעלון / צילום: תמר מצפי

מבחינת ראשי מערכת הביטחון שהופיעו בדיוני הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות האלוף (במיל') יוחנן לוקר, היה די להראות בפני חבריה את המתרחש והמתהווה לאורך גבולות ישראל כדי להבהיר את המורכבות הביטחונית: חיזבאללה בלבנון; התבססות ארגוני הטרור לאורך הגבול ברמת הגולן; השלוחה של דעאש בסיני שמתחילה לעשות צרות; החמאס בעזה. המסר שהם העבירו לחברי הוועדה הוא שההרתעה לאורך הגבולות עובדת בינתיים, אבל יום יבוא ועוד יהיה קשה כאן - ובשביל זה צריך כסף.

מערכת הביטחון ביקשה מוועדת לוקר תקציב שנתי של כ-60 מיליארד שקל, במתווה של תוכנית רב-שנתית ל-5 שנים. מתווה כזה מאפשר למערכת יציבות, ולצה"ל את היכולת לתכנן גרף אימונים ולעמוד בו, לרכוש נשק ומערכות הכרחיות שיתאימו יכולות לאיומים שמתהווים ולשינויים האזוריים הדרמטיים.

לפי המסתמן, לפחות מבחינת שתי הדרישות האלה, במערכת הביטחון כבר יכולים לחייך: הוועדה ממליצה על הגדלת תקציב הביטחון לסכום שמתקרב לכ-60 מיליארד שקל (הסכום כולל אגב גם את הסיוע הביטחוני האמריקאי שהיקפו כ-12 מיליארד שקל).

אלא, שבמערכת הביטחון גם מצפים שהוועדה בראשות לוקר תביא בחשבון במסגרת המלצותיה את הצורך לקיים מנגנון שיפוי אפקטיבי על התייקרויות ושחיקה, כדי שבעוד שנתיים או שלוש היא לא תמצא עצמה בעיצומם של קרבות רחוב עם האוצר, כפי שקרה כמה שנים לאחר אימוץ דוח אחר - זה שהובילה הוועדה בראשות פרופ' דוד ברודט.

בין הבקשות של מערכת הביטחון לוועדת לוקר גם שינוי דרמטי במבנה תקציב הביטחון. 7 מיליארד שקל מכלל תקציב הביטחון, סיפרו בעבר בכירים במערכת הביטחון, חוזרים למדינה בצורה של מסים - ארנונה על מחנות, בלו שמשולם על הדלק שמניע את מטוסי חיל האוויר, הטנקים של השריון והאוניות של חיל הים. אגב, המדינה מרוויחה במקרה הזה פעמיים: מדובר בדלק שנרכש בכסף אמריקאי, אבל את המס - המדינה גובה גם גובה.

על סעיף של גמלאות, משלם משרד הביטחון כ-8 מיליארד שקל מדי שנה; ועל שיקום משפחות עוד כ-5 מיליארד שקל. מערכת הביטחון ביקשה להוציא את התחומים האלה לחלוטין מתקציב הביטחון: עז ועוד עז ועוד אחת קטנה, אבל כל המיליארדים האלה הם כורח, לא קשורים בשום דרך ובשום אופן לעשייה ביטחונית. בעבר טענו גורמים במערכת הביטחון כי למשרד האוצר זה דווקא נוח: עוד ועוד רכיבים וסעיפים שמנפחים את ההגדרה המפוצצת הזאת של "תקציב הביטחון", שמהווים בסיס טוב למשא ומתן, לניגוח ולריבים על קיצוצים עתידיים.

בהופעותיהם של אנשי האוצר בפני חברי לוקר הועלתה הדרישה שדוח הוועדה יחיל על מערכת הביטחון חובת שקיפות. שם טוענים כי מערכת הביטחון לא שקופה, וזאת בשונה מכל משרד ממשלתי אחר. טענו שבקריה מעבירים כספים בין סעיפים תקציביים בלי פיקוח ובלי בקרה. נציגי מערכת הביטחון שהופיעו בוועדה הבהירו כי השקיפות קיימת, ושבפועל, תקציב הביטחון הוא השקוף ביותר מבין אלה של כלל משרדי הממשלה - כי לא רק שהוא מאושר בממשלה ולאחר מכן בכנסת, כפי שכל תקציב ממשלתי מאושר, אלא גם נבדק ונבחן בוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ושל גורמים נוספים.

במערכת הביטחון חוששים שהאינטרס של האוצר במה שמוגדר "שקיפות", הוא דווקא "שליטה" על תקציב הביטחון, לעתים תוך ניסיון בוטה להתערב בשיקולי רכש מקצועיים.

צרו איתנו קשר *5988