G בעקבות המסע המדהים של חברת לומניס

הסיפור של לומניס אינו עוד סיפור אקזיט ישראלי ענק. בפרק הנוכחי, חברת האסתטיקה הרפואית והמכשור הניתוחי העלתה סומק בריא בלחיי משקיעיה, קבוצת ויולה ועופר היי-טק, כאשר נמכרה לקרן הפרייבט אקוויטי הסינית XIO תמורת 510 מיליון דולר.

אבל זהו רק פרק אחד, האחרון לפי שעה, בחיי הטלנובלה ההפכפכה של החברה, ספינת דגל שהפכה לסירה טרופה, עם ממציאים שהודחו, בעלי מניות עם קשרים שלטוניים, חקירות של רשות ניירות ערך האמריקאית והשמצות הדדיות של בעלי תפקידים. ואחרי שהפכה לסירה טרופה, נמכרה בזול והועלתה על-ידי משקיעיה האחרונים, בעמל ובהצלחה, אל דרך המלך, לימי זוהר מחודשים.

יש בסיפור הזה כל מה שיפה ומכוער במה שאנחנו קוראים לו ישראליות. מהצד האחד, יזמות והמצאה, חדשנות ופריצת דרך. מהצד האחר, היבריס שגרם לחברה להאמין שתוכל לבלוע ולבלוע חברות גדולות ממנה ו"יהיה בסדר"; יש גם חשדות לבישול דוחות וחילופי האשמות, וגם ירידה אל עברי פי פחת, ויש כאמור גם פרק סיום של הבראה וצמיחה.

בין כוכבי העבר של סדרת המתח הזאת מצד אחד היזם הסדרתי שמעון אקהויז; דוד מרידור, בנו של שר הכלכלה לשעבר יעקב מרידור; איש מסדרונות השלטון, מקורבו של אריאל שרון אריה גנגר ובנו-יריבו שגיא גנגר; הנגיד לשעבר יעקב פרנקל ועוד כהנה וכהנה דמויות. למזלה של החברה, הדמויות של השנים האחרונות קצת פחות צבעוניות והרבה יותר טובות עבורה כמו יו"ר החברה הראל בית-און מקרן ויולה, והמנכ"לים דובי עופר, שהוביל את תהליך ההבראה, ואחריו ציפי עוזר-ערמון, שתפסה את מקומו ונתנה את תנופת הצמיחה.