"על מפרקים לחשוף פרוטוקולי חקירה שניהלו נגד נושי החברה"

ביהמ"ש המחוזי קיבל בקשה של נושה של בורגראנץ' להורות למפרקי החברה לחשוף את הפרוטוקלים של החקירות שביצעו לנושאי משרה בחברת פז, נושה אחר של בורגראנץ'

מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר
מיכל אגמון גונן / צילום: איל יצהר

מעט יותר משנה וחצי לאחר שאושר סופית הסדר הנושים של רשת המזון המהיר בורגראנץ' בבית המשפט העליון, נתנה אתמול (ב') שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, הכרעה משלימה בשתי בקשות שהגישה חברת אשפלסט, נושה של בורגראנץ'.

הבקשה הראשונה - לקבל את הפרוטוקולים של החקירות שביצעו המפרקים לבעלי תפקידים ונושאי משרה בחברת פז, נושה נוסף של בורגראנץ' - התקבלה; ואולם, נדחתה בקשתה השנייה של אשפלסט, שבית המשפט יורה למפרקים להגיש הליך נגד שני נושים של בורגראנץ' - פז ועיזבון חושינסקי - כדי שאלה ישיבו לקופת הפירוק כספים שקיבלו.

הליכי הפירוק של בורגראנץ', שנקלעה לחדלות פירעון עוד ב-2008, נמשכו שנים רבות, שבמהלכן הגישו המפרקים, עו"ד שאול ברגרזון, רו"ח אליעזר שפלר ועו"ד שלמה נס, שני הסדרי נושים שקיבלו את אישור אספות הנושים, לאישורה של השופטת אגמון-גונן.

השופטת דחתה את שני ההסדרים, לאור פגמים שונים שמצאה בהם, ובין היתר מאחר שלא ראתה בעין יפה את ההסדרים, שהיטיבו עם חברת פז יתר על המידה לטעמה. השופטת קבעה כי חברת פז לא הייתה נושה מובטח של בורגראנץ', כפי שהוצגה באסיפות הנושים, אלא נושה רגיל.

המפרקים, שחשו שהחלטות השופטת הטילו דופי באופן לא מוצדק במעשיהם, ערערו לבית המשפט העליון, שקבע אף הוא כי פז לא הייתה נושה מובטח אלא נושה רגיל, אך מחק כל קביעה עובדתית ביחס למפרקים עצמם.

השופט יצחק עמית הפך את החלטת השופטת וקבע כי יש לאשר את הסדר הנושים השני שהוגש לאישורה. עוד קבע עמית כי יש לבטל את הקביעות העובדתיות בהחלטת המחוזי, "ככל שהן מתיימרות לקבוע מסמרות לגבי פז או לגבי תפקודם של בעלי התפקיד, כעושי דברה של פז או כמי שהפרו את חובותיהם כלפי בית המשפט והנושים".

חיזוק אמון הציבור

בעניין בקשתה של חברת אשפלסט לקבל את פרוטוקולי החקירות שניהלו המפרקים לאנשי פז - קיבלה השופטת אגמון-גונן את הבקשה.

השופטת ערכה דיון מעמיק ומפורט על הטעמים הרבים בעד ונגד מתן זכות לקבלת פרוטוקולים שכאלה, וקבעה כלל שלפיו יש לגלות פרוטוקולים מעין אלה, ודנה בחריגים לכלל.

"יש לקבוע כי הכלל הוא גילוי הפרוטוקולים", קבעה. "אם המפרק סבור כי במקרה נתון קיים חשש מיוחד לפגיעה בהליך הפירוק, עליו לפנות לבית המשפט לנמק ולהבהיר איזה נזק ספציפי יגרם מחשיפת הפרוטוקולים... בהיעדר חששות מבוססים כאלה, על בעל התפקיד לגלות את הפרוטוקולים. בוודאי שעל עיקרון הגילוי לגבור במקרים, כמו בענייננו, בו הסדר הנושים גובש שנים לאחר החקירות ומכירת החברה לצד שלישי".

השופטת פסקה עוד כי יש לגלות את הפרוטוקולים רק לאחר סיום החקירות עצמן וטרם ההצבעה על ההסדר המובא לאישור הנושים.

"השיקולים הנגדיים של שיתוף-פעולה ויעילות החקירה מביאים לדחיית מועד חשיפת הפרוטוקולים. היינו, כי לא יהיה על המפרק למסור פרוטוקולים ככלל במהלך ביצוע החקירות. עם זאת, שיקולים אלה אין בהם להביא לחיסוי הפרוטוקולים משהסתיים הליך החקירות; וודאי כי יש לאפשר לנושים לעיין בפרוטוקולים כאשר מתקבלות החלטות בתביעות החוב שלהם (בין השאר כדי לקבל החלטה מושכלת אם להגיש ערעור); וודאי שוודאי טרם החלטה לגבי הסדר נושים".

בעניין שנדון לפניה, השופטת קבעה כי "על אף שבעניינו... אין מקום להורות לבעלי התפקיד להגיש תביעות נוספות בהקשר של ההליך שלפניי, עדיין סבורה אני כי יש מקום לחשוף את הפרוטוקולים גם בשלב זה. אמון הציבור בתהליך כולו, וכתוצאה מכך בשוק ההון מחייב גילוי החקירות. רק כך הציבור יוכל להשתכנע כי נערכו החקירות הנדרשות, נשאלו השאלות הנכונות, וננקטו הצעדים המתבקשים במסגרת הליך הפירוק".

באשר לבקשה השנייה של חברת אשפלסט להורות על ניהול תביעה נגד פז ועיזבון חושינסקי - דחתה השופטת אגמון-גנון את הבקשה, בנימוק ש"פסק דינו של בית המשפט העליון סתם את הגולל על האפשרות לנהל תביעה כנגד פז וחושינסקי. למעשה, הסכמתה של פז לשיפור הסדר הנושים ניתנה אך ורק לאור הבנתה כי בכך יבוא ההליך לכדי סיום".