"הכדורגל הישראלי חשוף בסכומים בלתי נתפשים לרשויות המס"

לפסיקת ביהמ"ש העליון שניתנה השבוע, לפיה ייאלצו הקבוצות לשלם מע"מ על רכישת שחקנים זרים, כולל תשלומים רטרואקטיביים, תהיה השלכה כלכלית לא פשוטה על ליגת העל

רשות המסים בישראל לוגו / צילום: יחצ
רשות המסים בישראל לוגו / צילום: יחצ

השבוע, קצת מתחת לרדאר התקשורתי, ניתן פסק דין בבית המשפט העליון עם השלכות עצומות על הכדורגל הישראלי: המאבק ארוך השנים שמנהלות קבוצות ליגת העל נגד הדרישה של רשויות המס להכיר בדמי רכישת שחקנים זרים מחו"ל כ"ייבוא טובין בלתי מוחשי", וככזה כ"מוצר" שלמעשה חייב במע"מ - נחל כישלון חרוץ. השופטים דחו על-הסף את כל טענות הערעור, ולכל מי שהענף יקר לליבו נותר כעת לתהות: מה עושים עכשיו?

***

לפסיקה יש שתי משמעויות כלכליות עיקריות: הראשונה - מעתה יצטרכו קבוצות הכדורגל בארץ להוסיף לתקציב השוטף שלהן 18% עבור כל זר שהן רוכשות מקבוצה בחו"ל תמורת תשלום כספי (שחקנים חופשיים, שמגיעים עם "כרטיס ביד" - לא כלולים). אם ניקח לדוגמה את הפועל ת"א, שמשקיעה העונה 650 אלף אירו (כ-2.73 מיליון שקל) ברכישת הקשר הרומני המבטיח קלאודיו בומבה - הרי שמעתה כדאי שתוסיף לתחשיבי העסקה כחצי מיליון שקל נוספים.

ההשלכה השנייה של הפסיקה, המשמעותית אפילו יותר: רשויות המס יוכלו לגבות כעת מע"מ רטרואקטיבי בגין רכישות זרים מהעבר. כמה אחורה הן יוכלו ללכת עם הגבייה? מומחה המיסוי עו"ד ליאור נוימן ממשרד ש. הורוביץ, מסביר: "מדובר כאן בתיק אזרחי, לא פלילי, ולפי חוק מע"מ ההתיישנות שחלה על מקרים אזרחיים היא בת חמש שנים. בשעתו בוצעה פרקטיקה דומה של גביית מע"מ רטרואקטיבי לכל בתי החולים בארץ, בעניין תשלומים של ייבוא מכשירי MRI, שנחשבו כייבוא של טובין". למזלן של הקבוצות, המע"מ בין 2010 ל-2012 היה נמוך יותר מכיום (16%), ועד יוני 2013 עמד על 17%. לחוסר מזלן - אל התשומות שיכולות עכשיו רשויות המס להוציא על רכישות זרים מהתקופות הנ"ל - יצורפו גם תשלומי ריבית והצמדה.

אם נחזור לדוגמה הספציפית של הפועל ת"א - הרי שבמועדון מעריכים כי בחמש השנים האחרונות הוציאה הקבוצה עשרות מיליוני שקלים על ייבוא זרים מחו"ל (כאמור, רק בדמי העברה - לא כולל שכר). אם המספר הזה נשמע לכם מופרך, שימו לב כי רק נוסא איגיבור הניגרי (כיום במכבי ת"א) נרכש מקבוצתו הנורבגית בקיץ 2011 בקרוב ל-4.5 מיליון שקל.

לפיכך, המשוואה המתמטית ההרסנית, במיוחד למועדונים הבכירים כאן שנוטים להשקיע יותר כסף ברכש זרים מחו"ל - ממש אינה מורכבת.

***

"הפרשנות לפיה רכישת שחקנים זרים מהווה ייבוא טובין, לטענתנו, היא ניצול ציני של הוראות החוק", אומר עו"ד עופר אלבוים ממשרד שקל, שייצג בערעור לעליון את המועדונים (יחד עם עורכי הדין מוטי אילון ממשרד שקל ודניאל פסרמן ויועד כוכבי ממשרד גורניצקי). "התכלית של חוק מע"מ לא נועדה למסות מוסדות ללא כוונת רווח (וכל קבוצות הכדורגל כיום נחשבות למלכ"ר לצורכי מע"מ - ש"ב), אלא בסיטואציות מאד מיוחדות", הוא אומר.

הסיטואציה של קבוצות הכדורגל מיוחדת, אבל דווקא בכיוון ההפוך: "התכליות של חוק מע"מ נועדו לאפשר למלכ"ר לפעול בסביבה נטולת מס", מוסיף אלבוים, וכשקבוצות כדורגל ימכרו בעתיד את אותם זרים שעליהם ישלמו תוספת של 18% - "הן לא יצטרכו לשלם מע"מ על הייצוא", מדגיש נוימן. "אבל מרבית קבוצות הכדורגל הן בכל סיטואציה הפסדיות, או לכל הפחות מאוזנות תקציבית - אז אין להן שום דרך 'ליהנות' מאותה 'הקלה' של ייצוא. הן מאבדות במעמד הרכישה 18% שלא חוזרים אליהן".

יש לציין כי לאחרונה בחנה ועדה של רשות המסים את מעמדם המלכ"רי של מועדוני הכדורגל בישראל, תוצאה של מאבק משפטי ארוך שנים בנושא שהחל ביוזמת מכבי ת"א. הוועדה קבעה כי המועדונים יוכלו להיות מסווגים כ"עוסק מורשה". בסיטואציה כזאת, יחויבו אמנם המועדונים במע"מ של 18% על רכש שחקנים זרים - אבל יוכלו לקזז באופן מיידי את התשומות הללו והלכה למעשה להיפטר מהן.

נשמע כמובן מפתה, רק שהדרך מבחינת רוב מועדוני הליגה להפוך ל"עוסק" תהיה קשה עד בלתי אפשרית. הוועדה של רשות המסים קבעה מספר קריטריונים קשוחים שנדרשים מקבוצות לפני שהן יכולות לשנות את הסיווג שלהן: בין היתר נדרש היקף של הון גדול שיושקע בהן מדי שנה - והן יצטרכו לעבור באופן משמעותי את תקציב המינימום שתקבע ההתאחדות לכדורגל. יתרה מכך: המועדונים יצטרכו להציג תוכנית עסקית המצביעה על פעילות המיועדת להפקת רווחים בעתיד. סוג של פנטזיה פרועה, כמעט מטומטמת - עבור רוב קבוצות ליגת העל: כפי שפורסם ב"גלובס" - ההפסדים הכוללים של קבוצות הליגה הסתכמו בקרוב ל-150 מיליון שקל בעונת 2013/14.

"חוץ ממיטש גולדהאר שמבחינתו לא מרגיש דברים כאלה - כמעט כל המועדונים הולכים להינזק באופן קשה מהפסיקה של העליון", אומר בעלים של אחת מקבוצות ליגת העל. לאור העובדה שאין יותר כלים משפטיים בקנה שאפשר להשתמש בהם לאחר הפסיקה בערכאה הגבוהה ביותר - כל שנותר כעת הוא לפנות לחקיקה. היא נדרשת על רקע מחלוקות נוספות, חלקן משמעותיות ביותר, של הכדורגל הישראלי עם רשויות המס - למשל על כל נושא גביית מס השכר מהמועדונים. "הכדורגל הישראלי 'חשוף' כיום בסכומים בלתי נתפשים לרשויות המס, שיכולים להציב אותו על-פי תהום של ממש", טוען גורם המעורה בנושא.

ראשי ההתאחדות והמינהלת נפגשו השבוע עם שרת הספורט והחלו לנסות לקדם את העניין החקיקתי, אבל אין סיבה להניח שדווקא הפעם טחנות הבירוקרטיה יטחנו במהירות.

צרו איתנו קשר *5988