רשמים מתערוכות הבוגרים במכון הטכנולוגי חולון ובשנקר

במכון הטכנולוגי חולון עוסקים הבוגרים בשאלות של מגורים עתידיים, עדכנות דיגיטלית כחלק מחינוך והרגלי פעילות במרחב הציבורי ■ המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר מציגה גם השנה עבודות שהן הרבה מעבר לבד

בוגרי הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון (HIT) מציגים תערוכת סיום מרשימה ומושקעת, ב-3 מחלקות - עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית ועיצוב פנים. התערוכה מרובת המשתתפים (עשרות בוגרים בכל מחלקה), "ארוזה" תחת תמה משותפת "סלון קיץ", שעובדת באופן מוצלח בקשירה בין חלקיה ונותנת לאקדמיה כולה אצטלה של חלל תערוכות. עם אזכור עקיף וחביב ל"סלוני הסתיו" הפריזאיים, עם קריצה לחום המהביל בימי תערוכות הבוגרים בישראל.

"הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חוגגת 40 שנה. היא יהלום שמור ולא מספיק מוכר", אומרת דיקנית הפקולטה, פרופ' דנה אריאלי. "אנחנו עובדים תחת דרישות לקיצוץ מסיבי ומגבלות, ובכל זאת הסטודנטים זכאים לכל אמצעי העבודה והלימוד שמביאים אותם להישגים ולמצוינות, והם מוכיחים את עצמם". בין היתר הציגו השנה נציגים מהפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון בתערוכות בינלאומיות בקייב ובברצלונה.

ובתחום המצוינות מוסיף דודי ראב"ד, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי, כי בוגרי המחלקה השתלבו כמעצבים מן השורה בסטודיו הבינלאומי של רון ארד, בסטודיו של קארים ראשיד ובסטודיו של נאוטו פוקאסאווה - מגדולי המעצבים בעולם. גם בחיי היומיום של הפקולטה מודגש הקשר עם התעשייה, ונוצרים קשרים פוריים בין המעצבים לעתיד לבין הגורמים בשוק שעשויים לקלוט אותם לעבודה.

בין עבודות הבוגרים במחלקה לעיצוב תעשייתי בולטים פרויקטים של חדשנות ויצירתיות.

נועה גור עיצבה קו מוצרי ריהוט בשיתוף עם נערים בשיקום, בסדנאות של ארגון "עשינו עסק", המעסיק נוער בסיכון. היא לימדה את הנערים תהליכים של למינציית פורניר, ופיתחה סדרה יפה ונוחה של כסאות/נדנדות, הקרובים לליבם של הנערים אך לא מזניחים את דרישות האסתטיקה ונשענים על מורשת עיצוב מודרניסטית משובחת. פעילות "עשינו עסק" מאפשרת למוצרים לעבור משלב הרעיון למכירה בפועל לקהל.

ליאור ברטל מעניקה חיבוק מנחם, כמענה למצוקת וחרדות של ילדים. את הרעיון הגתה בתקופת מבצע "צוק איתן", ובעקבותיו סדרת בובות מגיבות, המסייעות להתגבר על חרדה במגע ובטכניקת הרגעת הנשימה.

במחלקה לעיצוב פנים מובילים ראש המחלקה וסגנו, האדריכלים ניסן ורשבסקי וגל גאון, קו של התמקדות בקנה המידה האנושי, ובחירת נושאים רחבה, המתייחסת לחללים ולסביבות מחייה. התוצאה היא חקירה של הסטודנטים בשאלות של מגורים עתידיים, סגנון חיים בתוך הבית והרגלי פעילות במרחב הציבורי.

מדלן שלום אורגת במקרמה ידני המשכיות לשולחן המשפחה, ומחברת את מעשה האריגה לרהיטי העץ. חן פרל פיתחה סדרת מושבים ובדי חיפוי בפרופורציות מופרזות, נינוחות. גלית דגני מציעה שיטת מסחר חברתי - באמצעות בוטיק פופ-אפ נייד, שמשמש הן כמחסן נייד לסחורה והן כמתקן התצוגה ומקום מפגש באתר שבו הוא "נפרש".

ולריה מוניס יצרה פרויקט רעיוני העוסק בריחות וניחוחות, כסימני חיים, מעניקי חוויות ושומרי זיכרון. אלעד פרץ עוסק בתרבות המגורים במגדלים, במבט עתידי, ומציע שטחי ציבור אלטרנטיביים בגובה רב, וגינות מרחפות באוויר שמייצרות חלל משותף למגדל המנוכר.

המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית, בראשות המאייר תמיר שפר, משלבת לימודי עיצוב עם עדכנות טכנולוגית. רבים מהפרויקטים עוסקים בתחום החינוך ומציגים גישות לשילוב דיגיטלי בהוראה ותקשורת עם ילדים ובני נוער. פרויקט מרשים במיוחד של קובי חסון מתעד תנועה ופעולות אנושיות, הנאספות מחיי היומיום של המשתמשים, ומוצגות באופן חזותי כ"רישום גרפי" של מהלך היום.

ניצן פודה יצרה משחק אינטראקטיבי ללימוד הגייה נכונה ותרגול, תוך כדי פעילות, המיועד לילדים המטופלים אצל קלינאית תקשורת. מאיה גולם עוסקת בסימני פיסוק ומתכתבת עם בלוג העברית של רוביק רוזנטל, באמצעים אינטראקטיביים מושכים.

שנקר: טקסטיל פואטי

המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר היא אחת הפסגות בנוף האקדמי לעיצוב ואמנות. גם השנה מציגה המחלקה הרבה מעבר לבד - טכניקות אריגה, סריגה, הדפס, גימור וטיפול בחומרי גלם; יכולת המצאה, מקוריות וחדשנות בתחום שנראה כאילו איבד מזוהרו. תלת-ממדיות רבת הבעה במקום שהתרגלנו לחשוב עליו כחומר שטוח ופונקציונלי בלבד. במפתיע, אומרת ראשת המחלקה לעיצוב טקסטיל, ד"ר קטיה אויכרמן, כי יש בארץ תעשיית עילית של טקסטיל, בעיקר לייצוא, ורבים מהבוגרים משתלבים בהמשך דרכם בתחומי האופנה והטקסטיל.

בתערוכה הם מציגים מנעד רחב של פרויקטים מרתקים. אויכרמן מצביעה על מספר מגמות בולטות השנה: צמצום תהליכי ייצור של בגדים, שילוב של טכניקות דיגיטליות ועבודה ידנית ושל אריגים עם בלתי-ארוגים (ליבוד, כבישה ודחיסה). חלק מהפרויקטים פונים לתת מענה לצרכים ספציפיים של קהלים מקומיים ויש בהם התייחסות לייחוד התרבותי המקומי, אומרת אויכרמן: החל מנשים דתיות, דרך הוספת צבע לתל-אביב עד לבלוקים וצמחים במרחב העירוני המקומי.

שי שניידרמן מציג גישה טוטאלית לחיים סרוגים, עטופים ומשולבי חדש-ישן. הוא מלביש את הקטנוע שלו בסוודר (ומחליף פעם בכמה חודשים), עוטף וסורג את הרמקולים למוזיקת הרקע של חייו, מטליא ומשלים כל קרע באופן המותח את הבגד למחוזות חדשים ומרתקים, יוצר תמונות ורהיטים קטנים מטקסטורות ודוגמאות של בד, והכל משולב בשולי ג'ינס - אהבתו הגדולה.

ורד בילצקי, ספיר מזרחי ודורן גינזבורג יצרו קולקציות דומות של ציורים שהומרו בהדפס צבעוני ומושך, בהשראת מסעות בעולם האמיתי ובמחוזות הבדיון והדמיון. מעיין רותם מטמיעה דוגמאות עשירות של עלווה בתוך אריגים בשרניים, תלת-ממדיים כמעט, ומעבירה להם תחושת חיות טבעית. יוליה צ'רני פיתחה טכניקת הדפס המשלבת בדוגמת הבד את הוראות התפירה של הבגד העתידי - "קיצור דרך" מעניין, פרקטי ואלגנטי.

תערוכת הבוגרים של המכון הטכנולגי בחולון מוצגת עד 29.7.15, א', ב', ד', ה', 16:00-22:00, יום ג' 10:00-22:00, יום ו' 10:00-13:00. רחוב הופיין 63 חולון, בניין 6, 7; תערוכות הבוגרים בקמפוס שנקר, רח' אנה פרנק 12 רמת-גן, פתוחות עד 31.7.15, מדי יום בשעות 10:00-22:00, יום ו' 10:00-13:00.