אריסון בוחנת הכנסת משקיע זר לגרעין השליטה בבנק הפועלים

שרי אריסון בוחנת הכנסת משקיע חדש לבנק הפועלים. ל"גלובס" נודע כי בקבוצת אריסון שוקלים הכנסת שותף לגרעין השליטה בבנק הגדול בישראל. ככל הידוע, לעת עתה אין מגעים קונקרטיים עם משקיע ספציפי, אך בקבוצה הוחלט לשקול ברצינות הצעות בעניין זה.

אריסון מחזיקה כיום ב-20.2% ממניות בנק הפועלים השוות 5.66 מיליארד שקל באמצעות אריסון החזקות. מניית בנק הפועלים נמצאת בסנטימנט חיובי. המניה טיפסה בכ-16% מתחילת השנה, כך שמדובר ברמת מחירים אטרקטיבית מבחינת אריסון לבצע מימוש שכזה. בשנים האחרונות ביצעה הקבוצה מהלך מימוש של המניות החופשיות בבנק (שאינן שייכות לגרעין השליטה) שהיו בידיה בהיקף של יותר מ-400 מיליון שקל, כך שאם תבצע מימוש נוסף של מניות, המשמעות תהיה הכנסת שותף לגרעין השליטה בבנק.

דוברת קבוצת אריסון, מיכל גורביץ', מסרה בתגובה: "אריסון השקעות, כחברת השקעות, מקבלת יוזמת ובוחנת מעת לעת פניות ואפשרויות לגבי הכנסת משקיעים חדשים לבנק הפועלים מתוך רצון להמשיך לפתח ולהרחיב את פעילות הבנק בדגש מיוחד על פיתוח והרחבת הפעילות הבינלאומית של הבנק. פניות אלו נבחנות לגופן בהתאם לאסטרטגיית הפעילות הגלובלית של החברה".

לפי הערכות, בקבוצה מבקשים להכניס שותף זר כדי לקדם את הפעילות הבינלאומית של הבנק. עם זאת, בכיר בשוק ההון ציין כי אם תגיע הצעה ראויה, אריסון לא תפסול את מכירת השליטה כולה. אלא שמכירת הבנק לא תהיה פשוטה כל כך; אריסון יכולה למכור את כל גרעין השליטה, תוך קבלת פרמיית שליטה, או למכור את המניות בבורסה בדומה למכירה שעשתה בשנה האחרונה קבוצת ברונפמן-שראן בדיסקונט, אך תוך פיזור גרעין השליטה, וויתור על פרמיית השליטה.

אריסון לא תרצה לוותר על פרמיית השליטה, אלא שמציאת רוכש לבנק היא משימה מורכבת, שכן כיום אין כבר יתרון בהחזקת שליטה בבנק. הסיבה לכך היא שהדיבידנדים מהבנקים ירדו דרמטית לאור מגבלות הרגולציה, וכן יכולת ההשפעה של בעל השליטה על הבנק מוגבלת מאוד כיום - שוב, בשל מגבלות הרגולציה.

בשנתיים האחרונות ביצעה קבוצת אריסון סדרה של מהלכים שמטרתם הורדת רמת המינוף של הקבוצה. בין היתר בוצע מהלך מורכב של מיחזור חוב בקבוצה בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, שכלל הארכת המח"מ של החוב, וכן בוצעו מימושים ובראשם כאמור מכירת המניות החופשיות בבנק הפועלים.

כמו כן, בקבוצת אריסון שמים דגש על הרחבת הפעילות הבינלאומית של הקבוצה. הקבוצה - שאותה מנהלת אפרת פלד, וכוללת בין היתר את חברת הנדל"ן שיכון ובינוי - שמה דגש על יציאה לחו"ל של החברות הפעילות בה, ופעילה כיום ביותר מ-40 מדינות.

גם בבנק הפועלים לוטשים עיניים להתרחבות בחו"ל. הבנק הוא הגדול ביותר בישראל, ועל כן בעל פוטנציאל צמיחה מוגבל בארץ. כמו כן, שר האוצר משה כחלון מבקש להגביר את התחרות בבנקים, ואף הקים ועדה בראשות דרור שטרום לטפל בסוגיה זו. לפיכך, בבנק מבינים שעליהם למצוא מנועי צמיחה נוספים שיפצו על הפגיעה הצפויה בהכנסות בישראל.

זה זמן בוחנים בבנק, שבניהולו של ציון קינן, לרכוש בנק זר בחו"ל. שתי האפשרויות המרכזיות הן רכישת בנק הפעיל בתחום האשראי העסקי בארה"ב או פעילות בתחום הבנקאות הפרטית באירופה. עם זאת, נראה שעד כה שום עסקה שנבחנה לא הבשילה למגעים מהותיים. כמו כן, החקירה שהבנק נמצא בה בנושא הסיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מס עלולה גם כן להכביד על השלמת התרחבות שכזו.

החזקה ותיקה

ההחזקה של קבוצת אריסון בבנק הפועלים היא החזקה ותיקה. לפני 18 שנה בקירוב רכש אביה של שרי אריסון, תד ז"ל, את השליטה בבנק מהמדינה עם קבוצת משקיעים אמריקאים ומשפחת דנקנר שרכשה את המניות באמצעות חברת מלח. לאחר מותו של תד, ירשה אריסון את ההחזקה בבנק. לפני כ-9 שנים הובילה מהלך לרכישת מניותיהם של כל השותפים. כעת, עשור בקירוב מאז שנהפכה בעלת השליטה היחידה בבנק, בוחנת אריסון הכנסת שותף חדש לבנק.

הכול על המדף

"הכול למכירה בענף הפיננסים. אף בעל שליטה לא יסרב היום להצעה ראויה למכור אם יקבל כזו" - כך אומר לנו בכיר בשוק ההון המכיר היטב לא מעט מבעלי השליטה בתחום.

ואכן, ידוע כי זה זמן רב חברות פיננסיות רבות נמצאות על המדף, ממגוון סיבות. חלקן כדי לשפר את הנזילות של הבעלים (כלל ביטוח), וחלקן בשל מגבלות ועדת הריכוזיות האוסרות על החזקה של תאגיד פיננסי וריאלי משמעותי (הפניקס ואותה כלל ביטוח מצד ענף הביטוח, ומצד הבנקים - הבינלאומי וכנראה גם מזרחי).

אלא שלמרות זאת, עדיין לא ראינו עסקה אחת נסגרת לחלוטין (מי שהכי קרובה לכך היא הפניקס, אך גם עסקה זו עדיין לא בוצעה בפועל).

בה בעת שבתחום ההיי-טק, ישראל היא אבן שואבת למשקיעים - בהם חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק - בענף הפיננסים אנחנו הרבה פחות אטרקטיביים. הבעיה היא שמצד אחד החקיקה גרמה לכך שיש מעט מאוד רוכשים מקומיים פוטנציאליים, כשלצד זאת הרגולציה המעמיקה והמכבידה, כמו גם מצב השווקים המקומיים, מביאים לכך שגם אין מספיק מתעניינים, אם בכלל.

הרגולציה ההדוקה, שרק הולכת וגוברת, מקטינה את האטרקטיביות של שליטה בחברות מסוג זה: המגבלות על הדיבידנדים מחריפות והולכות וגם יכולת ההשפעה של הבעלים נהיית מוגבלת יותר-ויותר. כמו כן, מדובר בענפים עם תחרות נמוכה וריכוזיות גבוהה, מה שמביא להתערבות גוברת והולכת של הרגולטורים כדי לשפר את התחרות, מה שעלול להביא לפגיעה ברווחיות באותן חברות. בד בבד, השווקים גבוהים, כך שמחירי אותן חברות לא ברצפה. התוצאה היא שאין יותר מדי קופצים על המציאה של להפוך בעל שליטה בפיננסים.

דוגמאות לכך אפשר למצוא ברוכשים הפוטנציאליים שמתעניינים, לרוב באופן לא מחייב, ברכישת גוף פיננסי מקומי: או שמדובר בקרנות השקעה פרטיות, שמחפשות הזדמנויות, או שמדובר בגופים סיניים, שלא מקבלים בקלות היתר שליטה מהרגולטורים. דווקא שרי אריסון נמנית עם הבעלים הבודדים שלא חייבים להכניס שותף - מגבלות ועדת הריכוזיות אינן חלות עליה, כך ששעון החול אינו אוזל, והיא אינה סובלת מבעיית נזילות שמאלצת מכירה תחת לחץ. על כן, סביר להניח שאם תמכור את החזקותיה בבנק הפועלים (חלקן או כולן), תעשה זאת רק במחיר אטרקטיבי. האתגר יהיה למצוא משקיע שלמרות כל הנסיבות והמגבלות בענף ירצה להיכנס להשקעה בענף הבנקאות, ועוד לשלם בעבור זה פרמיית שליטה.

 פאי בעלי מניות בנק הפועלים

 מניית בנק הפועלים