אירופה כבר לא תהיה אותו דבר

יוון אמנם נשארת בגוש האירו, אך ההתנהלות האירופית סדקה את החזון

יוון / צילום: רויטרס
יוון / צילום: רויטרס

ההסכם שנחתם החודש בין אירופה לבין יוון, הוא בעצם הסדר כלכלי שנועד לטפל בבעיות הכלכליות של יוון ובה-בעת לאפשר את המשך חברותה בגוש האירו, האיחוד המוניטרי האירופי. איחוד זה, אשר יצא לדרך בתצורתו המלאה ב-1 בינואר 1999, היווה שלב נוסף, דרמטי, בתהליך האינטגרציה האירופית - חזון פוליטי שלו שותפות מדינות בעלות ערכים כלליים משותפים של חירות, דמוקרטיה וסולידריות חברתית.

אמרנו סולידריות - אך התנהלותן הכוחנית במשא-ומתן וכפיית הסדר כלכלי נוקשה על יוון - בניגוד לעמדת העם והממשלה היווניים, הסדר אשר כלכלנים מובילים חלוקים לגבי יעילותו בהוצאת יוון מהבוץ שבו שקעה - אומרים דרשני. אמנם מדינות אירופה בהובלת גרמניה שמרו על שלמות גוש האירו, איחוד מוניטרי שקם כאמצעי וכשלב נוסף בתהליך האינטגרציה האירופית, אך הן פגעו קשות בסולידריות בין עמי אירופה ובלכידות הפוליטית בתוך היבשת, המטרות שלשמן נוסד האיחוד האירופי מלכתחילה.

האיחוד האירופי הוא קודם כול פרויקט פוליטי. הוא נוסד והתפתח לאחר טראומת מלחמת העולם השנייה במטרה לשמור על יחסים קרובים בין מדינות היבשת, לייצר ולשמר יציבות פוליטית כלל-אירופית. כבר באמנה הראשונה של "הקהילה הכלכלית האירופית" (הגלגול הראשוני של האיחוד האירופי), "אמנת רומא" של 1957, הגדירו המדינות המייסדות את החזון: לחתור לקרבה הולכת וגוברת (המילים המדויקות 'Ever Closer Union') תוך הסרה של המחסומים המפרידים בין מדינות היבשת.

זהו חזון פוליטי - חזון של מדינות בעלות ערכים משותפים הרואות את עצמן כשותפות כלכליות-פוליטיות. ואכן, מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, עברה אירופה תהליך הדרגתי של אינטגרציה, אשר בא לידי ביטוי באספקטים שונים של החיים הפוליטיים והכלכליים. לדוגמה, בעקבות "אמנת שנגן" מ-1985, המטפלת במדיניות הגירה ובביקורת גבולות, הוסרה ביקורת הגבולות בין מדינות האמנה (כפי שחש כל תייר אירופי שנסע מהעיר ליל שבצפון צרפת לבריסל בבלגיה), והונהגה בהן ויזה אחידה. כך שהאיחוד המוניטרי, יצירת גוש האירו, היה רק שלב נוסף בתהליך ההדרגתי של אינטגרציה אירופית הולכת וגוברת.

בשבועות שקדמו להשגת ההסכם עם יוון, העלו גורמים שונים חששות כי אם יוון תצא מגוש האירו, אירופה כבר לא תחזור להיות מה שהייתה. האיחוד המוניטרי האירופי, גוש האירו, נוסד במחשבה שיהיה תהליך בלתי-הפיך שבו מדינות ריבוניות ויתרו על המטבע שלהן, ואימצו מטבע אירופי משותף. מעולם לא גיבשו, ולא הייתה כוונה לגבש, תוכנית גיבוי למקרה שהדבר לא יצליח - כשם שאין תוכנית גיבוי לאפשרות שקליפורניה תוותר על הדולר האמריקאי לטובת מטבע אחר.

גורמים אירופיים רבים חששו שאם יהיה תקדים של יציאת אחת המדינות מהגוש, הדבר יציב סימן-שאלה על מהותו ואופיו של האיחוד המוניטרי כדבר קבוע ובלתי-הפיך. מצב שבו מדינה בגוש האירו שומרת לעצמה אופציה לפרוש מהאיחוד מתי שתחפוץ, או שעלולה להיזרק החוצה על-ידי המדינות האחרות, פירושו חשש לאי-יציבות פוליטית וכלכלית.

ובכל-זאת החודש נפל דבר באיחוד. אף שההסכם האחרון מותיר את יוון בתוך גוש האירו, נראה כי אירופה כבר לא תחזור להיות מה שהייתה - אך במובן אחר חשוב לא פחות ואולי אף יותר.

להשגת ההסדר הכלכלי עם יוון, פעלו מנהיגי אירופה בניגוד לרוח השותפות והדמוקרטיה שעמדו כל השנים בבסיס הפרויקט הפוליטי של האיחוד האירופי. ערכים שהתקיימו הרבה לפני שקם לו האיחוד המוניטרי ועימו מטבע האירו.

הכותב הוא מנהל השקעות ראשי, Clarity Capital

 

צרו איתנו קשר *5988