פקידי מדינה בכירים מציירים תמונה שחורה של משק הגז

"הדוח הזה הוא לא יורד מסדר יומנו. נמשיך יום יום לעקוב אחרי הנושא", כך אמר השופט בדימוס יוסף שפירא בדיון שמתנהל היום (ג') בוועדה לביקורת המדינה בנוגע לדוח מבקר המדינה על פיתוח משק הגז הטבעי שהותר אתמול לפרסום. "המתווה בא אלינו בזמן קצר. בדוח יש התייחסות קצרה למתווה אבל היא לא מלאה. אנחנו נעמיק חקר בנוגע למתווה ונראה איך הדברים נעשים במסדרונות הכנסת ובממשלה".

בדוח שפורסם אתמול, מותח המבקר ביקורת על התנהלות הממשלה, על כל זרועותיה, בתחום הגז הטבעי בשנים האחרונות. לטענתו, התנהלת זו הייתה לקויה, בלתי מגובשת, הבריחה משקיעים, תרמה להיווצרותו של מונופול הגז - ובסופו של דבר פגעה באינטרס הצרכני.

התוצאה של כל אלה, קובע המבקר, היא שצוות קנדל הגיע לשולחן המשא-ומתן מול חברות הגז בעמדת חולשה. לכן, הוא ממליץ להכניס למתווה הגז פיקוח על מחירים ומנגנוני אכיפה.

בכיר במשרד המבקר: דלק ונובל הן לא אויבי המדינה

צבי ורטיקו, מנהל חטיבה במשרד המבקר, ערך סקירה של דוח הביקורת וטען כי "נוצר מונופול, מונופול חזק. יש היום ספק גז אחד. יש רק צינור הולכה אחד שהקיבולת שלו מוגבלת, ואין מאגר לאחסון אסטרטגי. יש גם כוונה לאפשר ייצוא מהמאגר של תמר. יש סיכון שאם קורה משהו למאגר או לצינור, מדינת ישראל תהיה במצב קשה. כבר היום 60% מייצור החשמל של מדינת ישראל הוא מגז טבעי, והוא יגדל ל-70%.

"מתעוררת השאלה איך הגענו למצב הזה, ומצטיירת תמונת מצב עגומה. אין תיאום, אין עבודת מטה מסודרת וכוללת שמתכנסת לפיתרון גם לאינטרסים של פיתוח משק הגז הטבעי וגם לאינטרסים של הצרכנים. אוסיף גם שמבחינתנו השותפות - דלק ונובל - הן לא אויבי המדינה, וצריך לברך אותם על השקעותיהם, אבל צריך למצוא את האיזון הנכון".

עוד הוסיף ורטיגו כי "אחרי התפנית של הממונה על ההגבלים העסקיים שחזר בו מהצו המוסכם, הוקם צוות שהוקם בהרכב בעייתי ותהליך בעייתי, ללא מינוי וללא הגדרת תפקיד, ללא סמכויות וללא לוח זמנים. אבל הצוות כן מנהל מו"מ עם חברות הגז, וכאן נוצרה בעיה גדולה. עבודה בלתי פורמלית כזאת עלולה לפגוע גם בחברי הצוות עצמם להוציא ההחלטות מהכוח אל הפועל".

תדמור: "רמות המחיר הקיימות היום נקבעו על ידי הרגולטורים"

חבר הכנסת מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) טען בדיון כי יש כמה דברים שצריכים להיעשות מיידית כאשר הדבר הראשון הוא פיקוח על מחירים: "אומרים שיש פיקוח על מחירים כי נקבע מחיר גג, אבל אין פיקוח על מחירים. המחיר בישראל צמוד למחיר ההמבורגרים בארה"ב, והדבר היחיד שאנחנו יודעים במתווה הגז הוא שהצרכן בישראל כל שנה יותר ויותר על החשמל".

גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר, הגיב לדבריו של טרכטנברג והפנה אצבע מאשימה כלפי הרגולטורים שאישרו את הסכם הגז מול חברת החשמל וטען כי "רמות המחיר הקיימות היום נקבעו על ידי הרגולטורים. ההסכם גובש על פי הנחיה של הרגולטורים והוא גם אושר על ידי אותם רגולטורים. לכן רף המחיר נקבע על ידי הרגולטורים".

"צריך להפריד בין פיקוח על המחירים ובין מחיר תחרותי", טען קונסטנטין בלוז, סגן יו"ר רשות הגז במשרד האנרגיה. "פיקוח על מחירים כמו שאנשים חושבים שצריך לעשות התברר כטעות מאוד מאוד קשה. פיקוח כזה לא היה מאפשר את פיתוח שדות הגז שהתגלו במים עמוקים ודורשים השקעה של 10 מיליארד דולר. כבר עכשיו אין מספיק גז לישראל, ואנחנו נאלצים להשתמש בגז נוזלי. לכן עלינו לוודא את פיתוח השדות".

בתגובה לשאלה כיצד מאפשר המתווה יצוא מוקדם של גז מתמר אם אין מספיק גז, השיב בלוז כי על מנת להגדיל את אספקת הגז למשק ולאפשר את ההשקעות שנדרשות, יש לאפשר את הייצוא שיאפשר את הרחבת מאגר תמר. לדבריו, "כל עוד לוויתן אמור היה להיות מפותח ב-2018 לא היה אמור להיות ייצוא. אבל כעת, משנדחה פיתוח לוויתן בשנה, יש צורך להרחיב את מאגר תמר. זה יתאפשר באמצעות הייצוא".

הגיאולוג יוסי לנגוצקי טען, כי "איך מדינה נורמלית מוציאה ממחסן החירום הלאומי שלה 40% של גז?", בהתייחס לאישור ייצוא גז מתמר למצרים גם לפני שמאגר לוויתן מחובר לחוף. לדבריו, "זו חוסר אחראיות לאומית. למה הדוח לא עוסק בזה? אנחנו השתגענו? אנחנו השתגענו. איך קורה דבר כזה? כולם יצאו מדעתם? אני במקום ראש הממשלה הייתי מגלגל את החברות הגז מכל המדרגות ואומר להן גם לבנות צינור גז נוסף מתמר לחוף. אבל הן מגלגלות אותנו מהמדרגות".