בכיר במערכת הביטחון: "סכנה אמיתית לפירוק צבא הקבע"

במערכת הביטחון כועסים על התעלמות ועדת לוקר מדרישותיה להפריד בין ההוצאה הביטחונית המובהקת לבין ההוצאות האזרחיות ואומרים על הדוח: "פספוס ענק; הוא לא מציג ולו ניתוח עומד אחד שראוי להמלצות הדרקוניות שבו"

"דוח רע שיישומו יפגע משמעותית בביטחון המדינה לשנים ארוכות", מסכם בכיר במערכת הביטחון את הדוח לבחינת מבנה תקציב הביטחון שהניחה לפני כשבועיים הוועדה הציבורית בראשות האלוף (במיל') יוחנן לוקר על שולחנם של ראש הממשלה ושרי הביטחון והאוצר ופורסם היום (ג') בצהריים.

"ציפינו לדוח שיסדיר את חילוקי הדעות בסוגיית תקציב הביטחון וקיבלנו פספוס אחד גדול: במקום לתקן בעיות, המלצות לוקר מעצימות אותן ויוצרות נזק עצום בתוך הצבא, באופן שעשוי להשפיע על 90% ממשרתי הקבע בצה"ל. יש כאן סכנה אמיתית לפירוק צבא הקבע. אנחנו מסתובבים ביחידות הצבא, שומעים אנשים ששוקלים לפרוש. יש אלפים כאלה. זה עניין של דיני נפשות ודיני משפחות. הפגיעה המורלית אדירה".

הגורם הבכיר מזהיר במיוחד מפני אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת לוקר, לקיים רפורמה מקיפה בתחום הפנסיות של משרתי הקבע, שבהם גם כאלה הזכאים לפנסיה תקציבית. על פי ההמלצה, רק אנשי קבע המשרתים בתפקידים בכירים או בתפקידי לחימה יישארו במסלול של פנסיה תקציבית ויוכלו לקבל אותה בגיל 47 במקום בגיל 42 כפי שנהוג כיום. שאר אנשי הקבע, כאלה שמשרתים בתפקידים עורפיים או בתפקידים המוגדרים תומכי לחימה יהיו זכאים לקבל את הפנסיה התקציבית בגיל הפרישה הכללי במשק - גברים בגיל 67 ונשים בגיל 62. עבור פרישה לפני גיל זה, הם יהיו זכאים למענק חד-פעמי בהיקף של כמה מאות אלפי שקלים, במקום פנסיית גישור.

"זה לא יעמוד במבחן בג"ץ כי כל שינוי בנושא הפנסיה במשרתי הקבע יצטרך לחול על כל המשק", מזהיר הגורם הבכיר, "מדובר בהמלצה לא ריאלית שגורמת לתסיסה רבה בתוך הצבא, פוגעת במורל המשרתים ובוודאות שלהם. הסיכוי שהמלצה כזאת תתממש אפסי, כי איך ייתכן שנגד הפורש בגיל 52 מצה"ל יקבל מענק של 700 אלף שקל, לעומת שוטר שפורש ממשטרת ישראל בגיל 52 ומקבל את מלוא הזכויות? בית המשפט, אם יתבקש להכריע בנושא הזה, לא ייתן לזה לקרות כי זה לא חוקי ולא מוסרי. ההמלצות פוגעות באופן ייח ודי במשרתי הקבע ומעגנות אפליה שאינה מתקבלת על הדעת. דוח כזה לא ניתן ליישום במתכונתו הנוכחית".

הגורם הביטחוני תוקף בחריפות גם את ההמלצות הקשורות לסוגיית השקיפות והבקרה בניהול תקציב הביטחון ואיוש התקנים בצה"ל - באופן שמעמיד את המערכת הביטחונית מתחת לבקרה הדוקה של משרדי האוצר, נציבות שירות המדינה והמועצה לביטחון לאומי. שם אומרים כי אופן ניהול תקציב הביטחון שקוף ממילא ויותר מבכל משרד ממשלתי אחר, לפני ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והקבינט המדיני-ביטחוני ולפני חשב מטעם משרד האוצר שפועל מתוך הקריה בתל אביב.

הגורם מזהיר כי מצב כזה יעמיד את מערכת הביטחון לפני נוקשות תקציבית שבה עומדים משרדי ממשלה אחרים ולמעשה, מכפיף את ההוצאות הכספיות של משרד הביטחון לשליטה מוחלטת של האוצר: "האחריות של הביטחון תישאר על שר הביטחון ועל הרמטכ"ל אבל ההחלטות עצמן יתקבלו במשרד האוצר. זה מצב לא סביר ולא תקין, שיפגע ביכולת האפקטיבית של משרד הביטחון לבצע החלטות של הדרג המדיני", אומר הגורם.

הוא מוסיף: "כן, אנחנו שונים ממשרדים אחרים בכל הקשור לגמישות התקציבית, אבל לנו יש גם יכולות ביצוע שלמשרדי ממשלה אחרים אין: אם יש התפרצות של שפעת העופות, מתקפה של ארבה על גידולים חקלאיים, צריך לפלס את דרכי הגישה לירושלים בגלל שלג או לשלוח בתוך 24 שעות ארבעה מטוסים עם משלחת סיוע ובית חולים שדה לנפאל - אנחנו עושים את זה".

דוח לוקר, טוענים בהתמרמרות בכירים במערכת הביטחון, ממשיך להנציח את האופן שבו נוהל עד כה תקציב הביטחון: "מלון טורקי במבצע הכול כלול ובערכי מטבע של תאילנד". במערכת הביטחון מתרעמים על החלטת הוועדה להתעלם מדרישותיה לקיים הפרדה בין ההוצאה הביטחונית המובהקת לבין ההוצאות האזרחיות, שמכבידות על תקציב הביטחון במיליארדי שקלים מדי שנה כמו גמלאות, שיקום ומשפחות. זאת בזמן שגם גובה תקציב הביטחון המומלץ, 59 מיליארד שקל בשנה במשך 5 שנים, נמוך יותר מגובה התקציב השנתי שעומד כיום למערכת הביטחון. "היו לנו המון תקוות מדוח לוקר והפספוס שלו ענק. הדוח לא מציג ולו ניתוח עומק אחד שראוי להמלצות הדרקוניות שמופיעות בו. ראוי היה שדוח כזה יישען על עבודה מעמיקה ובסיס מקצועי איתן".

צרו איתנו קשר *5988