תנועת מחאה: פסטיבל המחול אינטימדאנס ב"תמונע" יוצא לדרך

פסטיבל המחול אינטימדאנס ב"תמונע" מתכתב עם רפובליקת ויימר ומנסה לברר את תפקידה של האמנות בשינוי חברתי

מתוך יצירה של רועי אסף / צילום: גדי דגון
מתוך יצירה של רועי אסף / צילום: גדי דגון

בשנתו ה-15, פסטיבל המחול "אינטימדאנס", שייפתח בחמישי בתיאטרון "תמונע", מציע דרכים חדשות של התנגדות לסדר הקיים ולממסד. תחת הכותרת המאחדת "התנגדות", יעלו 13 עבודות חדשות, של כ-40 יוצרים ומשתתפים, המזמינים את הצופה לבחון אם בכוחם של מחול ויצירות אמנות בכלל לחולל שינוי תודעתי ולהניע אנשים לפעולה. הפסטיבל, בניהולם האמנותי של טל יחס ויאיר ורדי ובייעוץ אמנותי של נאוה צוקרמן, עוסק במציאות הישראלית הנפיצה, רווית הפערים והקונפליקטים. אך במקביל הוא מתבונן לעבר העולם הגדול ולתקופות רחוקות, מהן הוא שואב השראה, מקיים דיאלוג וחשבון נפש. מצד אחד היוצרים עסוקים במחול עצמו ובדיאלוג בין תפיסות של תנועה, שפה ותרבות גוף, ומצד שני הם מתבוננים בחברה ובתרבות.

באופן מפתיע חושף הפסטיבל קשר אפשרי בין המחול כיום במדינה קטנה ומבודדת במזרח התיכון לבין היצירה והאווירה התרבותית של רפובליקת ויימאר, בגרמניה שבין שתי מלחמות העולם. תקופה של אי-יציבות פוליטית וכלכלית, אשר נחשבת לאחת התקופות הפוריות, שוברות המוסכמות ופורצות הדרך בתחומי אמנות שונים ובהם בהתפתחות המחול המודרני. עם זאת, רדיקלית וחתרנית ככל שתהיה האמנות, המציאות הפוליטית הגרמנית הכריעה לטובת הנאציזם. בעוד רבים מהיוצרים נאלצו להימלט מגרמניה, חלק מהיוצרים והמגמות שפיתחו אומצו על-ידי הממשל הנאצי, דבר שהעלה קריאות אמביוולנטיות לגבי תפקיד האמנות והשימוש שניתן לעשות בה.

בתפקיד "שר הטקס / מכשפה / טרוריסט" - השחקן והמחזאי אריאל ברונז מנחה ומוביל את הקהל, תוך כדי מופע קברטי, לאולמות המופעים השונים בפסטיבל. במופע BOYS הפותח את הפסטיבל - חמישה רקדנים נעים בין מנעד רחב של מצבים ותמונות במה, המפרקים ומגדירים שאלות של זהות גברית. רועי אסף משלב ביצירתו פתוס והומור, בשלל התייחסויות לסטראוטיפ הגברי-ישראלי, על הכוח שהוא מגלם והפוטנציאל האלים שבו. המופע מעמת את הצופה עם ציפיות מופרכות של ייצוגי גבריות, ושובר את התבניות המוכרות.

לעומתו "מטבח המכשפות" הוא סימפוזיון לילי-נשי, בהשראת הקברטים של ברלין בשנות ה-20, ובהשתתפות יוצרות מתחומים שונים. "הסימפוזיון" המקורי בתרבות יוון העתיקה היה מסיבת שתייה גברית, שבה התכנסו יחד, שתו, ראו מופעי בידור והתדיינו על נושאים חברתיים. במקום אחר, בקברטים האפלים של רפובליקת ויימאר, החלה את דרכה ולסקה גרט (1978-1892), רקדנית יהודייה-גרמניה, רדיקלית ושנויה במחלוקת, שעשייתה ממשיכה לעורר עד היום שאלות על אמנות, משטר, חברה, וכל מה שביניהם.

בהשראת המשתים של גרט רוני כץ ולי מאיר מזמינות קבוצת נשים ליצור יחד את "מטבח המכשפות". הן יעלו שאלות של אמנות כהתנגדות והתנגדות דרך אמנות, על חציית גבולות בין האישי לפוליטי, בין אינדיבידואליזם לקולקטיביות וגם בין פרפורמנס ובילוי.

במקביל לפסטיבל, תוצג בתיאטרון תמונע התערוכה קינספרה של רונית פורת המציגה זליגה של העבר לתוך ההווה, "נוברת בעקבות שהותירה ההיסטוריה על מנת לפרש את העכשיו", כותבת האוצרת טל יחס.

30.7.15-2.8.15, תיאטרון תמונע, שונצינו 8, תל-אביב.